הלכה ליום שישי י"ט שבט תש"פ 14 בפברואר 2020

פרשת יתרו

דברי תורה ממרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל

אמרו רבותינו (במסכת שבת דף פז:), בשעה שעלה משה רבינו למרום כדי לקבל את התורה, הקיפוהו מלאכי השרת, ואלו היו המלאכים, גבריאל, רפאל, מיכאל, המלאכים הגדולים והמבהילים ביותר, שכל אחד מהם היה עצום בחשיבותו, גודלו וגבורתו. ואמרו להקדוש ברוך הוא, ריבונו של עולם! מה לילוד אשה בינינו? כלומר, מה עושה כאן משה? אמר להם הקדוש ברוך, הוא בא לקבל את התורה! אמרו לו המלאכים, מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ וּבֶן אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ? מה פתאום שתתן את התורה לבני אנוש? הלא התורה הקדושה ראוייה יותר לנו, המלאכים, תְּנָה הוֹדְךָ עַל הַשָּׁמָיִם! ולא בארץ!

אמר הקדוש ברוך הוא למשה, משה, החזר להם תשובה! אמר משה רבינו, ריבונו של עולם, תורתך הקדושה, מה כתוב בה? אמר לו, "אנכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים". שאל משה את המלאכים, וכי אתם יצאתם ממצרים? אתם הייתם עבדים לפרעה? עוד אמר משה, נאמר בתורה, "לא תרצח", וכי שייך אצלכם המלאכים ענין של רציחה בכלל? וכי יש לכם בכלל יצר הרע? ואמנם ניצח משה את המלאכים, והם נכנעו, ואמרו "ה' אֲדֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ". ונתן ה' את התורה למשה רבינו.

ולכאורה יש כאן שאלה פשוטה, שהרי המלאכים הם אופנים ושרפים קדושים, בודאי שהם יודעים מה שכתוב בתורה, והם מבינים שהתורה לא מתאימה ולא שייכת להם בכלל, ואם כן, מתחילה מה העלו על דעתם? הרי תשובתו של משה רבינו היא ברורה מאד, והוא השיב להם מלחמה שערה וניצח אותם. ואם כן מה חשבו המלאכים מתחילה?

והתשובה לזה, תבואר על פי משל:

בעיר קטנה אחת, התמנה רב צעיר, והרב היה תלמיד חכם ואיש חרוץ מאד. הרב החל לייסד שיעורי תורה רבים, וכל בני העיר החלו לעסוק בתורה בכל יום. הרב גם הקים כמה ארגונים של גמילות חסדים, והיה דורש בצורה יפה, עד שהחלו הדברים להתפרסם גם בעיירות השכנות. רבים החלו להתקרב לעיר הקטנה, והעיר החלה לגדול, ויצא לה שם של עיר נפלאה. גם לרב יצא שם טוב למרחקים, והכל ידעו את הנעשה בזכות חכמתו ומעשיו הכבירים.

לימים, הרב הזקין ומלאו לו שבעים שנה. למרות זקנותו, המשיך הרב להנהיג את כל עניני העיר, ולקבל מידי יום רבים אשר שיחרו לפתחו לשמוע את עצתו ולקבל את הכרעתו. אולם ככל שהזדקן הרב, גם כוחותיו לא עמדו לו, והוא החליט לעזוב את העיר.

קרא הרב לאנשי "ועד הקהילה", ואמר להם, אתם יודעים שבכל כוחי עבדתי אתכם, אך עתה כבר זקנתי, ואיני יכול לסבול את משא העם כל כך. לכן החלטתי לעזוב לעיר אחרת, קטנה יותר, ושם לכהן כרב. שם לא יוטל עלי עול כבד כל כך, ואוכל לעמוד במעמסה לאורך ימים ושנים. נענו אנשי הועד לרב ואמרו, אכן רבינו! יודעים ומעריכים אנו את מסירותך! אך אנו גם מבינים ללבך שאין לך אפשרות אחרת אלא לעזוב את העיר, אנו כמובן נעשה את רצונך. והלכו להם אנשי הועד.

אחר כמה ימים, פנה הרב באיגרת למנהיגי קהילה קטנה אחת, והציע להם את עצמו בתור רב. בני הקהילה הופתעו לקבל פנייה כזו מרב מפורסם כל כך, ושלחו אליו: בודאי שנשמח ונתכבד מאד אם כבודו תורתו יגיע לכהן כרב בעירינו. וקבעו לו זמן לתחילת כהונתו, מיום ראש חודש הקרוב. ביום זה יגיע עגלון עם עגלה מיוחדת, ויקח את הרב ואת בני משפחתו וכל משאם אל מחוז חפצם.

ביום ראש חודש, הגיע עגלון עם עגלה גדולה, והחל להעמיס על גביה את כל הרהיטים וכלי הבית של הרב. לאחר מכן, באו הרב ומשפחתו לעלות על העגלה. אך הנה אז, הופיעו כמה עשרות אנשים מבני העיר, והחלו צועקים על העגלון, מה זה? אתה בא לקחת את הרב שלנו? כך החלו להדוף אותו בכעס גדול עד שהעגלון נאלץ לברוח מן המקום.

הרב זימן אליו שוב את אנשי הועד, ואמר להם, הלא אני דיברתי איתכם, וסיכמנו שתאפשרו לי לעזוב את העיר. ומדוע כעת אירע לי מאורע מביך כל כך? השיבו לו אנשי הועד. כבוד הרב בודאי צודק, ואלו האנשים שעוררו מהומה, ככל הנראה לא ידעו על הסיכומים בינינו, ואנו נקרא להם ונבהיר להם את הדברים.

שלח הרב בשנית לקהילה הקטנה, שהוא מבקש להגיע אליהם ביום ט"ו לחודש. ואמנם, ביום ט"ו לחודש הגיע שוב עגלון (אחר, כי הראשון פחד לבוא), עם עגלה גדולה, והחל להעמיס את כליו של הרב על העגלה. שוב באו אנשי העיר, אנשים אחרים מאותם שהתקהלו בפעם הקודמת, והחלו צועקים על העגלון והודפים אותו, עד שברח גם הוא ועזב את המקום.

קרא הרב לאנשי הועד ואמר להם,  עד מתי תהתלו בי? הרי סיכמנו הכל, מדוע אתם גורמים לי כך עגמת נפש? השיבו לו אנשי הועד, כבוד הרב, כל מה שעשינו, לא עשינו אלא לכבודך. הנה אם לא היינו עושים הפגנות נגד עזיבת הרב, מה היו חושבים בני העיירה הקטנה? הם עלולים לחשוב שכבוד הרב כבר זקן והוא לא שווה כלום, ולבטח בני העיר הגדולה פיטרו אותו מרבנותו. כך הם ירגישו, ש"עשו טובה" בקבלת הרב לקהילתם.

לא כן עתה, שאנו הראנו להם כמה אנחנו רוצים ואוהבים את רבינו, כעת הם ידעו להעריך את המציאה הגדולה שנפלה בחלקם! כעת, הוסיפו אנשי הועד, אנו מבטיחים לרב שדבר כזה לא יקרה שוב, כעת כבוד הרב יכול ליסוע בחפץ לב לחיים טובים ולשלום.

זהו המשל. והנמשל, בתחילה, לפני שנתן ה' את התורה לעם ישראל, נאמר, "ה' מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן", הלך הקדוש ברוך הוא לשעיר, לבני עשיו, אנשי אדום, ושאל אותם, האם תחפצו לקבל את התורה, השיבו לו, מה כתוב בה? אמר להם, "לא תרצח", אמרו לו, לא, אין אנו רוצים את התורה! קשה לנו עם המצוות הללו! לך ותן אותה לעם ישראל. אחר כך הלך להר פארן, לבני ישמעאל, שאלו אותו, מה כתוב בתורה? אמר להם לא תנאף, אמרו לו, לא! אין אנו חפצים בתורה! לך אצל ישראל. בא הקדוש ברוך ושאל את ישראל, האם תרצו את התורה? והשיבו כולם "נעשה ונשמע".

אמרו המלאכים, כעת עם ישראל ירגישו שהם עושים טובה להקדוש ברוך הוא. הוא חיפש חתן לתורה הקדושה ואף אחד לא רצה לקחת אותה, רק ישראל, כעת הם לא ידעו להעריך את התורה הקדושה. מה עשו? החלו להלחם על התורה, ואז משה רבינו התחנן לקבל את התורה, וכל ישראל חשקו יותר ויותר בתורה, ורק אז קיבלוה. הכל היה כדי לחבב את התורה על עם ישראל, שידעו שאפילו מלאכי השרת התאוו לקבל אותה.

שבת שלום.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה


משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

חלוקי כפרה

ימי חודש אלול, בהם אנו עומדים, הם ימי תשובה וסליחה וכפרה. כמו שהזכרנו כבר. ועתה נתמקד בסוגי העוונות השונים, איזה עוון חמור יותר, וכיצד ניתן למחות את העוונות לגמרי. ארבעה חלוקי כפרה שנינו בברייתא במסכת יומא (דף פו.), "ארבעה חלוקי כפרה הן". כלומר, יש ארבע דרגות (חלוק, מלשון חלוקה) שונות ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

לעולם יראה האדם את עצמו חציו חייב וחציו זכאי

אמרו רבותינו (במסכת קדושין דף מ ע"ב), לעולם יראה אדם את עצמו, חציו חייב וחציו זכאי, עשה מצוה אחת, אשריו, שהכריע את עצמו לכף זכות, עבר עבירה אחת, אוי לו, שהכריע עצמו לכף חובה. עד כאן. וביאור הדברים, שהאדם כל חייו, יראה את עצמו כאילו הוא בינוני, שהרי בודאי שאין לאדם לחשוב את עצמו שהוא צדיק. וכ......

לקריאת ההלכה