הלכה ליום שישי י"ט שבט תש"פ 14 בפברואר 2020

פרשת יתרו

דברי תורה ממרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל

אמרו רבותינו (במסכת שבת דף פז:), בשעה שעלה משה רבינו למרום כדי לקבל את התורה, הקיפוהו מלאכי השרת, ואלו היו המלאכים, גבריאל, רפאל, מיכאל, המלאכים הגדולים והמבהילים ביותר, שכל אחד מהם היה עצום בחשיבותו, גודלו וגבורתו. ואמרו להקדוש ברוך הוא, ריבונו של עולם! מה לילוד אשה בינינו? כלומר, מה עושה כאן משה? אמר להם הקדוש ברוך, הוא בא לקבל את התורה! אמרו לו המלאכים, מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ וּבֶן אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ? מה פתאום שתתן את התורה לבני אנוש? הלא התורה הקדושה ראוייה יותר לנו, המלאכים, תְּנָה הוֹדְךָ עַל הַשָּׁמָיִם! ולא בארץ!

אמר הקדוש ברוך הוא למשה, משה, החזר להם תשובה! אמר משה רבינו, ריבונו של עולם, תורתך הקדושה, מה כתוב בה? אמר לו, "אנכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים". שאל משה את המלאכים, וכי אתם יצאתם ממצרים? אתם הייתם עבדים לפרעה? עוד אמר משה, נאמר בתורה, "לא תרצח", וכי שייך אצלכם המלאכים ענין של רציחה בכלל? וכי יש לכם בכלל יצר הרע? ואמנם ניצח משה את המלאכים, והם נכנעו, ואמרו "ה' אֲדֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ". ונתן ה' את התורה למשה רבינו.

ולכאורה יש כאן שאלה פשוטה, שהרי המלאכים הם אופנים ושרפים קדושים, בודאי שהם יודעים מה שכתוב בתורה, והם מבינים שהתורה לא מתאימה ולא שייכת להם בכלל, ואם כן, מתחילה מה העלו על דעתם? הרי תשובתו של משה רבינו היא ברורה מאד, והוא השיב להם מלחמה שערה וניצח אותם. ואם כן מה חשבו המלאכים מתחילה?

והתשובה לזה, תבואר על פי משל:

בעיר קטנה אחת, התמנה רב צעיר, והרב היה תלמיד חכם ואיש חרוץ מאד. הרב החל לייסד שיעורי תורה רבים, וכל בני העיר החלו לעסוק בתורה בכל יום. הרב גם הקים כמה ארגונים של גמילות חסדים, והיה דורש בצורה יפה, עד שהחלו הדברים להתפרסם גם בעיירות השכנות. רבים החלו להתקרב לעיר הקטנה, והעיר החלה לגדול, ויצא לה שם של עיר נפלאה. גם לרב יצא שם טוב למרחקים, והכל ידעו את הנעשה בזכות חכמתו ומעשיו הכבירים.

לימים, הרב הזקין ומלאו לו שבעים שנה. למרות זקנותו, המשיך הרב להנהיג את כל עניני העיר, ולקבל מידי יום רבים אשר שיחרו לפתחו לשמוע את עצתו ולקבל את הכרעתו. אולם ככל שהזדקן הרב, גם כוחותיו לא עמדו לו, והוא החליט לעזוב את העיר.

קרא הרב לאנשי "ועד הקהילה", ואמר להם, אתם יודעים שבכל כוחי עבדתי אתכם, אך עתה כבר זקנתי, ואיני יכול לסבול את משא העם כל כך. לכן החלטתי לעזוב לעיר אחרת, קטנה יותר, ושם לכהן כרב. שם לא יוטל עלי עול כבד כל כך, ואוכל לעמוד במעמסה לאורך ימים ושנים. נענו אנשי הועד לרב ואמרו, אכן רבינו! יודעים ומעריכים אנו את מסירותך! אך אנו גם מבינים ללבך שאין לך אפשרות אחרת אלא לעזוב את העיר, אנו כמובן נעשה את רצונך. והלכו להם אנשי הועד.

אחר כמה ימים, פנה הרב באיגרת למנהיגי קהילה קטנה אחת, והציע להם את עצמו בתור רב. בני הקהילה הופתעו לקבל פנייה כזו מרב מפורסם כל כך, ושלחו אליו: בודאי שנשמח ונתכבד מאד אם כבודו תורתו יגיע לכהן כרב בעירינו. וקבעו לו זמן לתחילת כהונתו, מיום ראש חודש הקרוב. ביום זה יגיע עגלון עם עגלה מיוחדת, ויקח את הרב ואת בני משפחתו וכל משאם אל מחוז חפצם.

ביום ראש חודש, הגיע עגלון עם עגלה גדולה, והחל להעמיס על גביה את כל הרהיטים וכלי הבית של הרב. לאחר מכן, באו הרב ומשפחתו לעלות על העגלה. אך הנה אז, הופיעו כמה עשרות אנשים מבני העיר, והחלו צועקים על העגלון, מה זה? אתה בא לקחת את הרב שלנו? כך החלו להדוף אותו בכעס גדול עד שהעגלון נאלץ לברוח מן המקום.

הרב זימן אליו שוב את אנשי הועד, ואמר להם, הלא אני דיברתי איתכם, וסיכמנו שתאפשרו לי לעזוב את העיר. ומדוע כעת אירע לי מאורע מביך כל כך? השיבו לו אנשי הועד. כבוד הרב בודאי צודק, ואלו האנשים שעוררו מהומה, ככל הנראה לא ידעו על הסיכומים בינינו, ואנו נקרא להם ונבהיר להם את הדברים.

שלח הרב בשנית לקהילה הקטנה, שהוא מבקש להגיע אליהם ביום ט"ו לחודש. ואמנם, ביום ט"ו לחודש הגיע שוב עגלון (אחר, כי הראשון פחד לבוא), עם עגלה גדולה, והחל להעמיס את כליו של הרב על העגלה. שוב באו אנשי העיר, אנשים אחרים מאותם שהתקהלו בפעם הקודמת, והחלו צועקים על העגלון והודפים אותו, עד שברח גם הוא ועזב את המקום.

קרא הרב לאנשי הועד ואמר להם,  עד מתי תהתלו בי? הרי סיכמנו הכל, מדוע אתם גורמים לי כך עגמת נפש? השיבו לו אנשי הועד, כבוד הרב, כל מה שעשינו, לא עשינו אלא לכבודך. הנה אם לא היינו עושים הפגנות נגד עזיבת הרב, מה היו חושבים בני העיירה הקטנה? הם עלולים לחשוב שכבוד הרב כבר זקן והוא לא שווה כלום, ולבטח בני העיר הגדולה פיטרו אותו מרבנותו. כך הם ירגישו, ש"עשו טובה" בקבלת הרב לקהילתם.

לא כן עתה, שאנו הראנו להם כמה אנחנו רוצים ואוהבים את רבינו, כעת הם ידעו להעריך את המציאה הגדולה שנפלה בחלקם! כעת, הוסיפו אנשי הועד, אנו מבטיחים לרב שדבר כזה לא יקרה שוב, כעת כבוד הרב יכול ליסוע בחפץ לב לחיים טובים ולשלום.

זהו המשל. והנמשל, בתחילה, לפני שנתן ה' את התורה לעם ישראל, נאמר, "ה' מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן", הלך הקדוש ברוך הוא לשעיר, לבני עשיו, אנשי אדום, ושאל אותם, האם תחפצו לקבל את התורה, השיבו לו, מה כתוב בה? אמר להם, "לא תרצח", אמרו לו, לא, אין אנו רוצים את התורה! קשה לנו עם המצוות הללו! לך ותן אותה לעם ישראל. אחר כך הלך להר פארן, לבני ישמעאל, שאלו אותו, מה כתוב בתורה? אמר להם לא תנאף, אמרו לו, לא! אין אנו חפצים בתורה! לך אצל ישראל. בא הקדוש ברוך ושאל את ישראל, האם תרצו את התורה? והשיבו כולם "נעשה ונשמע".

אמרו המלאכים, כעת עם ישראל ירגישו שהם עושים טובה להקדוש ברוך הוא. הוא חיפש חתן לתורה הקדושה ואף אחד לא רצה לקחת אותה, רק ישראל, כעת הם לא ידעו להעריך את התורה הקדושה. מה עשו? החלו להלחם על התורה, ואז משה רבינו התחנן לקבל את התורה, וכל ישראל חשקו יותר ויותר בתורה, ורק אז קיבלוה. הכל היה כדי לחבב את התורה על עם ישראל, שידעו שאפילו מלאכי השרת התאוו לקבל אותה.

שבת שלום.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין כלי בשר וכלי חלב, ודין "נותן טעם לפגם"

קדרה (סיר) שבישלו בה בשר, דפנות הקדרה בולעות מעט מן האוכל שנתבשל בה, ולכן קדרה זו נחשבת קדרה "בשרית", ואם בישלו באותה קדרה אחר כך מאכל חלבי, פולטת הקדרה מטעם הבשר שיש בה לתוך החלב, ולכן אוסרת את כל המאכל שנתבשל בה. וזהו עיקר הדין של איסור בישול חלב בכלי של בשר. ועתה נבאר מהו דין "נות......

לקריאת ההלכה

ברכת שהחיינו על בגד חדש

שאלה: מתי יש לברך שהחיינו על קניית בגד חדש, האם בשעת הקנייה או בשעת הלבישה? והאם יש לברך שהחיינו על כל בגד ובגד שקונה? תשובה: במשנה במסכת ברכות (נד.) למדנו שיש לאדם לברך על קניית כלים (בגדים) חדשים ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". ולענין מתי יש לברך את ברכת שהחיינו. הנה כתב ה......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה


ברכת שהחיינו על מיני פירות דומים

בהלכה הקודמת ביארנו, שיש לברך ברכת שהחיינו בשעה שאוכלים פרי מפירות הדר, כגון אשכולית או תפוז, שאינם מצויים כל כך במשך כל השנה, וכאשר זוכה אדם לאכול מפירות אלה לראשונה באותה השנה, והפירות הינם חדשים משנה זו, יברך עליהם ברכת "בורא פרי העץ", ולאחריה יברך ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמ......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

מרור – כורך – שלחן עורך - ותוספת הלכות בשל מגפת "קורונה" והסגר הנהוג בכל המקומות

אף שעלינו להמשיך בהלכות הפסח, מכל מקום נעמוד גם על כמה דינים ששייכים באופן מיוחד השנה, בשל מגפת "קורונה" והסגר הנהוג בכל המקומות. שריפת חמץ - לגבי שריפת חמץ, שנהגו לצאת ולשורפו ביום ערב פסח, דבר שהשנה לא יתאפשר להרבה בני אדם. הנה בגמרא ובשלחן ערוך (סימן תמה) מבואר, כיצד היא מצות ביעור ח......

לקריאת ההלכה

דין איסור בשר בחלב

נאמר בתורתנו הקדושה שלש פעמים: "לא תבשל גדי בחלב אמו" (בספר שמות כג, ובפרק לד. ובספר דברים יד.) ודרשו בגמרא (חולין קיד.) שפעם אחת שנזכר איסור זה בתורה, באה ללמד על איסור אכילת בשר בחלב. ופעם אחת באה ללמד על איסור בישול בשר בחלב, ופעם אחת באה לאיסור הנאה. ולכן אף שלא מצינו בתורה איסור לבשל ......

לקריאת ההלכה