הלכה ליום שישי י"ב שבט תש"פ 7 בפברואר 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

עליזה צפתי בת מרים ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

נכדה

פרשת בשלח

דברי תורה ממרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל

בפרשתינו אנו מוצאים שני פסוקים דומים. האחד: "וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה וְהַמַּיִם לָהֶם חוֹמָה מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם". כלומר, המים היו כמו חומה משני הצדדים של מעבר בני ישראל. וכאן בפסוק אנו רואים שכתוב "חומה", עם האות וא"ו. אבל בהמשך נאמר: וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם וְהַמַּיִם לָהֶם חֹמָה מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם". כאן כבר נכתב "חמה" בלי האות וא"ו. ורבותינו במדרש מסבירים, שהמים נעשו להם "חֵמָה", כלומר, היתה חימה וכעס עליהם מחמת איזו שהיא סיבה.

ורבותינו מסבירים, שלכל אחת מאומות העולם יש שר בשמים, כמו שיש כאן בעולם הזה לכל מדינה שר באומות המאוחדות, כך גם בשמים, יש לכל אומה שר שמגן על האינטרסים שלה. ובשעה שנקרע הים לבני ישראל, עמד השר של מצרים, ושמו עוזא, ובא לקטרג על עם ישראל, אמר לקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם! מדוע אתה עושה אֵיפָה וְאֵיפָה? הרי אין הבדל מהותי בין ישראל למצרים, הללו עובדי עבודה זרה והללו עובדי עבודה זרה! שהרי בשעה שאמר משה לעם ישראל להקריב קרבן פסח, אמר להם: "מִשְׁכוּ וּקְחוּ לָכֶם צֹאן לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶם וְשַׁחֲטוּ הַפָּסַח", וכוונתו במה שאמר "מישכו וקחו", מישכו את ידיכם מהעבודה זרה, שהייתם נוהגים לעבוד את הצאן, וכעת קחו את הצאן ושחטוהו לשם הפסח. ואם כך, גם משה רבם של ישראל מודה שהם עובדי עבודה זרה, ואם כן, מדוע אתה עושה נס רק לישראל?

בא שרם של ישראל, המלאך גבריאל, ונטל בידיו תינוק אחד שמעכו אותו המצרים בתוך הלְבֵנִים שבנו בני ישראל, ואמר, ריבונו של עולם, ככה התעללו המצריים הרשעים בבניך! גער הקדוש ברוך הוא בעוזא שר מצרים ואמר לו, אתה בא לדון אנוס כמזיד? אינך יודע שיש הבדל בין מי שעובד עבודה זרה מרצונו, לבין עם ישראל שהמצריים אנסו וחייבו אותם לעבוד עבודה זרה?

ובכל זאת היתה מידת הדין מתוחה על עם ישראל. ולכן במקום אחד כתוב "חומה" בלי האות וא"ו. ועלינו להבין, למה במקום אחד כתוב "חומה" ובמקום אחד כתוב "חמה"? אלא שיש הבדל בין הפסוקים, בפסוק הראשון נאמר "וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה", שבתחילה היה הים מלא מים, והקדוש ברוך אמר למשה רבינו, דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ, ועם ישראל פחדו להכנס לים, שהרי הוא מלא מים, והגלים רוגשים וסוערים. וכל אחד מישראל אומר לחבירו, "בכבוד, תכנס אתה ראשון", אך חבירו משיב לו, "לא, בכבוד, תכנס אתה ראשון", וכך נמשך הדבר, עד שקפץ לתוך המים נחשון בן עמינדב, ואחריו קפצו בני שבט בנימין, ואחר כך אמרו שבט יהודה, איך יתכן שהקטן קפץ ראשון, קפצו אף הם, וזרקו חול על בני בנימין שימתינו להם. וכך כל השרים והשבטים נכנסו, ונחשון התקדם ראשון בתוך המים, עד שהגיעו המים עד לאף שלו, וכמעט נחנק, ואז זעק, "הוֹשִׁיעֵנִי אֱלֹקִים כִּי בָאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ", ואז נבקע הים.

כל אלו הנחשונים, שנכנסו בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה, להם היתה "חומה" של ממש, חומה בצורה שהגנה עליהם, ועשה להם הקדוש ברוך נסים ונפלאות, שצמחו להם שם אילנות עם פירות טובים. אולם עדיין היו בהם בישראל אנשים עצלנים, שהחזיקו בידיהם את התינוקות שלהם ובכו על שפת הים, כי פחדו להכנס לתוך המים מפני שלא האמינו בה' כל כך. הם לא נכנסו עד שראו שהים נבקע לשנים, ואז נכנסו לשביל שנוצא בין שני חלקי הים. עליהם נאמר שהָלְכוּ בַ"יַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם", רק אחרי שהים הפך ליבשה הם נכנסו, ולא כפי שנאמר על הראשונים שנכנסו "בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה".

לכן לאחרונים שהתעצלו ולא נכנסו מיד, נאמר שהמים היו "חֵמָה" מימינם ומשמאלם, כי החומה לא היתה בצורה כל כך, ולפעמים התיזו על פניהם המים, מפני שלא האמינו כל כך בה' יתברך.

כל זה בא ללמדינו, שאם אדם מוסר את נפשו על כבודו של הקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא לא עוזב אותו, ונותן לו עוד כהנה וכהנה שתהיה לו שמחת עולם. מה שאין כן מי שלא מאמין כל כך, פעם אומר כך ופעם אומר כך, גם הקדוש ברוך הוא לא כל כך עוזר לו. וכמו שמצאנו לגבי הרן, אביו של לוט, שכשהיו שואלים אותו אם הוא מסכים עם אברהם שה' ברא את העולם, הוא היה שותק. ואמר בלבו, אם אברהם יכנס לכבשן האש ויצא חי, אז גם אני אלך איתו. ואם ישרף, אני מאמין בנמרוד. ולבסוף, נכנס אברהם לכבשן ויצא חי. ואז אמר הרן שהוא מסכים עם אברהם, והכניסוהו לכבשן האש ונשרף, כמו שנאמר "וַיָּמָת הָרָן עַל פְּנֵי תֶּרַח אָבִיו", וכל זה משום שבשעה שהיה הדבר קשה והיתה נדרשת מסירות, אז הרן לא האמין כל כך בה', ולכן לא היה ראוי שיעשה לו נס.  

כך כל אדם צריך לדעת, גם כשקשה, יתאמץ בכל הכוחות לעשות את המצוות, לעסוק בתורה ובצדקה, ולא רק כשמתחשק לו והכל הולך בקלות. ומי שנוהג כן בזמנים הקשים, שהוא רודף אחרי המצוות, הקדוש ברוך הוא יעזור לו תמיד, כמו שנאמר "רֹדֵף צְדָקָה וָחָסֶד יִמְצָא חַיִּים צְדָקָה וְכָבוֹד". אמן כן יהי רצון. שבת שלום ומבורך!

שאלות ותשובות על ההלכה

רשמתם ששר של ישראל, גבריאל, ענה לשר של מצרים וכו'. חשבתי שמיכאל שר ישראל. האם גם גבריאל? ט"ו שבט תש"פ / 10 בפברואר 2020

מיכאל וגבריאל ורפאל שרי ישראל.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה ביארנו, כי מצוה להדליק נרות בימי החנוכה. ובמצוה זו מצווים האנשים והנשים. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל הפחות חצי שעה מזמן הדלקתו. וכן אם מדליק בנרות של שעווה (פרפין), צריך להיזהר שיהיו הנרות גדולים כדי הצורך שידלקו לפחות חצי שעה מזמן ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כשאוכל אדם פירות משבעת המינים, ואכל עמהם מיני מזונות, איזו ברכה אחרונה עליו לברך?

תשובה: בראשית עלינו להזכיר שוב את עיקר דין ברכת מעין שלוש. האוכל שיעור כזית (שהוא שיעור של כעשרים ושבעה גרם) מפירות שבעת המינים (כגון תמרים או רימונים או ענבים), מברך בסיום אכילתו ברכה אחרונה שהיא ברכת מעין שלוש (הנקראת כך מפני שהיא כוללת בתוכה את שלושת הברכות  שאנו מברכים בברכת המזון, כפי שביא......

לקריאת ההלכה

דין ביצה או שום שהיו קלופים לילה שלם

דברים האסורים משום סכנה  בגמרא במסכת נדה (דף יז.) אמר רבי שמעון בר יוחאי, חמישה דברים העושה אותם מתחייב בנפשו ודמו בראשו (כלומר שמביא את עצמו לידי סכנה), ואחד מהם, האוכל שום קלוף או בצל קלוף או ביצה קלופה שעבר עליהם הלילה. ומבואר שיש איסור לאכול שום או בצל או ביצה שעבר עליהם כל הלילה כשהם ק......

לקריאת ההלכה

נתינת חטים לפני הצפורים בשבת שירה

שבת שירה בשבת ‏הקרובה, אנו קוראים בפרשת השבוע את פרשת בשלח. ובפרשת בשלח אנו קוראים את שירת הים, ששרו בני ישראל בצאתם ממצרים. והיא הנקראת "‏שבת ‏שירה". ויש שנהגו בשבת זו, ‏לתת אוכל, זרעונים וחטים וכדומה, לפני הצפורים, זכר למה שנאמר במדרש, שילדי ישראל האכילו צפורים זרעונים ש......

לקריאת ההלכה


ט"ו בשבט – תות שדה

הערב, (מוצאי יום ראשון, שהוא ליל שני), יחול ליל ט"ו בשבט, ונוהגים כמה מנהגים מיוחדים ביום זה, כמו שנבאר. איסור תענית ומנהג לימוד הזוהר אסור להתענות (לצום) ביום ט"ו בשבט. ויש נוהגים לעשות לימוד בליל ט"ו בשבט, וקוראים במשנה ובספר הזוהר הקדוש בדברים הקשורים ליום זה. והגאון רבי יעקב ר......

לקריאת ההלכה

יסוד דיני ברכות – הנהגת מרן זצ"ל בעניני ברכות

שאלה: כיצד יש לנהוג במקרה שהכנסתי מאכל לפה ללא ברכה? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף לה.) תנו רבנן, אסור לו לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה, וכל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה, מעל. (מעל, מלשון מעילה, כאדם הנהנה מן ההקדש, שהרי העולם כולו שייך לה' יתברך, שנאמר "לה' הארץ ומלואה".)......

לקריאת ההלכה

עשיית סימן בשבת

שאלה: אדם הקורא בספר בשבת, ומעוניין לסמן בצד הדף "סימן", על ידי חריטה קלה באמצעות הציפורן. או קיפול בצד הדף, האם מותר לעשות כן בשבת? מלאכת כותב תשובה: אחת מן המלאכות האסורות בשבת, היא מלאכת "כותב". וכל הכותב בשבת, אפילו לא כתב אלא שתי אותיות, חייב משום חילול שבת. (ואף בכתיבת ......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה