הלכה ליום שישי י"ב שבט תש"פ 7 בפברואר 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

עליזה צפתי בת מרים ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

נכדה

פרשת בשלח

דברי תורה ממרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל

בפרשתינו אנו מוצאים שני פסוקים דומים. האחד: "וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה וְהַמַּיִם לָהֶם חוֹמָה מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם". כלומר, המים היו כמו חומה משני הצדדים של מעבר בני ישראל. וכאן בפסוק אנו רואים שכתוב "חומה", עם האות וא"ו. אבל בהמשך נאמר: וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם וְהַמַּיִם לָהֶם חֹמָה מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם". כאן כבר נכתב "חמה" בלי האות וא"ו. ורבותינו במדרש מסבירים, שהמים נעשו להם "חֵמָה", כלומר, היתה חימה וכעס עליהם מחמת איזו שהיא סיבה.

ורבותינו מסבירים, שלכל אחת מאומות העולם יש שר בשמים, כמו שיש כאן בעולם הזה לכל מדינה שר באומות המאוחדות, כך גם בשמים, יש לכל אומה שר שמגן על האינטרסים שלה. ובשעה שנקרע הים לבני ישראל, עמד השר של מצרים, ושמו עוזא, ובא לקטרג על עם ישראל, אמר לקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם! מדוע אתה עושה אֵיפָה וְאֵיפָה? הרי אין הבדל מהותי בין ישראל למצרים, הללו עובדי עבודה זרה והללו עובדי עבודה זרה! שהרי בשעה שאמר משה לעם ישראל להקריב קרבן פסח, אמר להם: "מִשְׁכוּ וּקְחוּ לָכֶם צֹאן לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶם וְשַׁחֲטוּ הַפָּסַח", וכוונתו במה שאמר "מישכו וקחו", מישכו את ידיכם מהעבודה זרה, שהייתם נוהגים לעבוד את הצאן, וכעת קחו את הצאן ושחטוהו לשם הפסח. ואם כך, גם משה רבם של ישראל מודה שהם עובדי עבודה זרה, ואם כן, מדוע אתה עושה נס רק לישראל?

בא שרם של ישראל, המלאך גבריאל, ונטל בידיו תינוק אחד שמעכו אותו המצרים בתוך הלְבֵנִים שבנו בני ישראל, ואמר, ריבונו של עולם, ככה התעללו המצריים הרשעים בבניך! גער הקדוש ברוך הוא בעוזא שר מצרים ואמר לו, אתה בא לדון אנוס כמזיד? אינך יודע שיש הבדל בין מי שעובד עבודה זרה מרצונו, לבין עם ישראל שהמצריים אנסו וחייבו אותם לעבוד עבודה זרה?

ובכל זאת היתה מידת הדין מתוחה על עם ישראל. ולכן במקום אחד כתוב "חומה" בלי האות וא"ו. ועלינו להבין, למה במקום אחד כתוב "חומה" ובמקום אחד כתוב "חמה"? אלא שיש הבדל בין הפסוקים, בפסוק הראשון נאמר "וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה", שבתחילה היה הים מלא מים, והקדוש ברוך אמר למשה רבינו, דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ, ועם ישראל פחדו להכנס לים, שהרי הוא מלא מים, והגלים רוגשים וסוערים. וכל אחד מישראל אומר לחבירו, "בכבוד, תכנס אתה ראשון", אך חבירו משיב לו, "לא, בכבוד, תכנס אתה ראשון", וכך נמשך הדבר, עד שקפץ לתוך המים נחשון בן עמינדב, ואחריו קפצו בני שבט בנימין, ואחר כך אמרו שבט יהודה, איך יתכן שהקטן קפץ ראשון, קפצו אף הם, וזרקו חול על בני בנימין שימתינו להם. וכך כל השרים והשבטים נכנסו, ונחשון התקדם ראשון בתוך המים, עד שהגיעו המים עד לאף שלו, וכמעט נחנק, ואז זעק, "הוֹשִׁיעֵנִי אֱלֹקִים כִּי בָאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ", ואז נבקע הים.

כל אלו הנחשונים, שנכנסו בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה, להם היתה "חומה" של ממש, חומה בצורה שהגנה עליהם, ועשה להם הקדוש ברוך נסים ונפלאות, שצמחו להם שם אילנות עם פירות טובים. אולם עדיין היו בהם בישראל אנשים עצלנים, שהחזיקו בידיהם את התינוקות שלהם ובכו על שפת הים, כי פחדו להכנס לתוך המים מפני שלא האמינו בה' כל כך. הם לא נכנסו עד שראו שהים נבקע לשנים, ואז נכנסו לשביל שנוצא בין שני חלקי הים. עליהם נאמר שהָלְכוּ בַ"יַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם", רק אחרי שהים הפך ליבשה הם נכנסו, ולא כפי שנאמר על הראשונים שנכנסו "בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה".

לכן לאחרונים שהתעצלו ולא נכנסו מיד, נאמר שהמים היו "חֵמָה" מימינם ומשמאלם, כי החומה לא היתה בצורה כל כך, ולפעמים התיזו על פניהם המים, מפני שלא האמינו כל כך בה' יתברך.

כל זה בא ללמדינו, שאם אדם מוסר את נפשו על כבודו של הקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא לא עוזב אותו, ונותן לו עוד כהנה וכהנה שתהיה לו שמחת עולם. מה שאין כן מי שלא מאמין כל כך, פעם אומר כך ופעם אומר כך, גם הקדוש ברוך הוא לא כל כך עוזר לו. וכמו שמצאנו לגבי הרן, אביו של לוט, שכשהיו שואלים אותו אם הוא מסכים עם אברהם שה' ברא את העולם, הוא היה שותק. ואמר בלבו, אם אברהם יכנס לכבשן האש ויצא חי, אז גם אני אלך איתו. ואם ישרף, אני מאמין בנמרוד. ולבסוף, נכנס אברהם לכבשן ויצא חי. ואז אמר הרן שהוא מסכים עם אברהם, והכניסוהו לכבשן האש ונשרף, כמו שנאמר "וַיָּמָת הָרָן עַל פְּנֵי תֶּרַח אָבִיו", וכל זה משום שבשעה שהיה הדבר קשה והיתה נדרשת מסירות, אז הרן לא האמין כל כך בה', ולכן לא היה ראוי שיעשה לו נס.  

כך כל אדם צריך לדעת, גם כשקשה, יתאמץ בכל הכוחות לעשות את המצוות, לעסוק בתורה ובצדקה, ולא רק כשמתחשק לו והכל הולך בקלות. ומי שנוהג כן בזמנים הקשים, שהוא רודף אחרי המצוות, הקדוש ברוך הוא יעזור לו תמיד, כמו שנאמר "רֹדֵף צְדָקָה וָחָסֶד יִמְצָא חַיִּים צְדָקָה וְכָבוֹד". אמן כן יהי רצון. שבת שלום ומבורך!

שאלות ותשובות על ההלכה

רשמתם ששר של ישראל, גבריאל, ענה לשר של מצרים וכו'. חשבתי שמיכאל שר ישראל. האם גם גבריאל? ט"ו שבט תש"פ / 10 בפברואר 2020

מיכאל וגבריאל ורפאל שרי ישראל.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה


משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

חלוקי כפרה

ימי חודש אלול, בהם אנו עומדים, הם ימי תשובה וסליחה וכפרה. כמו שהזכרנו כבר. ועתה נתמקד בסוגי העוונות השונים, איזה עוון חמור יותר, וכיצד ניתן למחות את העוונות לגמרי. ארבעה חלוקי כפרה שנינו בברייתא במסכת יומא (דף פו.), "ארבעה חלוקי כפרה הן". כלומר, יש ארבע דרגות (חלוק, מלשון חלוקה) שונות ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

לעולם יראה האדם את עצמו חציו חייב וחציו זכאי

אמרו רבותינו (במסכת קדושין דף מ ע"ב), לעולם יראה אדם את עצמו, חציו חייב וחציו זכאי, עשה מצוה אחת, אשריו, שהכריע את עצמו לכף זכות, עבר עבירה אחת, אוי לו, שהכריע עצמו לכף חובה. עד כאן. וביאור הדברים, שהאדם כל חייו, יראה את עצמו כאילו הוא בינוני, שהרי בודאי שאין לאדם לחשוב את עצמו שהוא צדיק. וכ......

לקריאת ההלכה