הלכה ליום רביעי י"ז שבט תש"פ 12 בפברואר 2020

שאלה: האם מותר להניח בשבת מכשיר "אינטרקום" בחדר שיש בו תינוק, כדי שיוכלו הוריו לשמוע את בכיו ולדעת מה מצבו, ולהעניק לו כל צרכיו?

תשובה: הנה לכאורה יש לדון בזה מצד שמכשיר האינטרקום דומה מצד פעולתו למכשיר הרם קול שכבר אסרוהו כל גאוני הדורות האחרונים מכמה סיבות, ומהם, מפני שמכשיר הרם קול הוא כלי המיוחד להשמעת קול, שאסור מדרבנן להשתמש בו ביום השבת. וכן האריך בזה מרן הרב זצ"ל בספר יביע אומר (ח"א סי' יט) לאסור השימוש ברמקול בשבת מכמה טעמים.

אולם לענין אינטרקום בחדר שיש בו תינוק, לכאורה יש לדון בזה להקל מטעם שתינוק נחשב כחולה שאין בו סכנה גם כאשר הוא מרגיש טוב, (שהרי מצבו רגיש וכל הזמן הוא נזקק לטיפול של הוריו) ולכן, באיסור דרבנן שלא נעשה על ידי ההורים, רק על ידי התינוק שמשמיע קולו, לכאורה יש להקל. ואף שבזמן שנכנסים ההורים לחדר התינוק בכדי לטפל בו,  נשמע גם קולם ברמקול בזמן שהם מדברים שם, מכל מקום מותר הדבר, לפי שאינם מתכונים שישמעו קולם, ואין להם כל תועלת מכך, וגם אינם עושים מעשה בידים כלל, על כן יש להקל בזה באיסור דרבנן.

אלא שיש אומרים שעיקר איסור השימוש ברמקול או באינטרקום בשבת אינו רק מדרבנן, אלא איסורו איסור גמור מן התורה, מפני שבזמן שעוברים גלי הקול, נוצרת פעולה חשמלית המביאה לזיקי אש במוליכי הזרם החשמלי, ויש בזה איסור תורה. וכן כתבו כמה מגדולי הרבנים בדור שלפנינו. אולם מרן הרב זצ"ל העיר על דבריהם, כי מזה זמן רב דיבר על כך עם ידידו הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל (שהיה נודע בהבנתו בעניני חשמל בהלכה) והלה הודיעו באופן ברור כי דברי הרבנים שכתבו כך אינם נכונים במציאות כלל, ושאין הדיבור מעורר זיקי אש, רק הגברת הזרם, שאין בו שום חשש של הבערה וכיבוי, וכל דברי המומחים בזה הם רק על הגברת הזרם, אבל האש או האור, לא מתגבר ולא מתמעט בזה כלל. והרבנים שכתבו כן בזמנים עברו, הוא מפני שלא היה ענין החשמל ברור בזמנם די הצורך.

ולפיכך הדבר ברור, שאין איסור בשימוש ברמקול בשבת, אלא מדרבנן, ולפיכך בנדון דנן שהוא לצורך תינוק, וגם לא נעשה מעשה בידים ממש, המיקל בשימוש באינטרקום בשבת, יש לו על מה שיסמוך.

שאלות ותשובות על ההלכה

לגביי ההלכה של אינטרקום בשבת (מתוך ראיה של טכנאי אלקטרוניקה), שלפי דעתי לא צריך לתת אישור גורף לכל אינטרקום לצורך תינוק, כיוון שהיום יש המון דגמים שכאשר התינוק בוכה אז גם נדלקים לדים (נורות זעירות) שמראים את העוצמה של הבכי.
וזה כמו הדלקת נורות חדשות כל פעם לפי העוצמה. ל' חשון תשע"ד / 3 בנובמבר 2013

גם אם יש שם נורות לד, אין בדבר איסור מן התורה (כי בנורות לד אין חוט להט). ולכן המיקל בזה במקום צורך עבור תינוק כאמור, יש לו על מה שיסמוך.

בענין אינטרקום אשר יש לו נורות חשמל אדומות הנגבות ונדלקות מעוצמת הדיבור האם גם בזה יש להקל? האם יש לחלק בניהם? ל' חשון תשע"ד / 3 בנובמבר 2013

אם מדובר בנורות שיש להן חוט להט, בודאי אין להקל להשתמש באינטרקום כזה בשבת.
ובנורות לד, ולכן המיקל בזה במקום צורך עבור תינוק כאמור, יש לו על מה שיסמוך.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

דין הזכרת משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

לקריאת ההלכה


הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

השומע קול רעם בלילה

שתי שאלות: השומע קול רעם מתוך שינה, האם רשאי לברך על הרעם, בלי נטילת ידיים? והאם יש לברך על הברקים בכל פעם, או רק פעם אחת ביום? בהלכות הקודמות ביארנו, שאדם הרואה ברקים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך ה......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה