הלכה ליום שישי ה' שבט תש"פ 31 בינואר 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

מרים בת ציפורה ע"ה

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת אמי היקרה ,סליחה ומחילה על כל הצער שגרמתי לך.
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בנה

פרשת בא

דברים שנאמרו מפי מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל

נאמר בפרשה במכת בכורות, "וַיָּקָם פַּרְעֹה לַיְלָה הוּא וְכָל עֲבָדָיו וְכָל מִצְרַיִם וַתְּהִי צְעָקָה גְדֹלָה בְּמִצְרָיִם כִּי אֵין בַּיִת אֲשֶׁר אֵין שָׁם מֵת". בזמן שהכה הקדוש ברוך את המצריים במכת בכורות, לא היה בית שלא היה שם מת. ואפילו בבתים שלא היה בהם בכור, הרי שאז גדול הבית היה נחשב לבכור, כמו שנאמר "אַף אָנִי בְּכוֹר אֶתְּנֵהוּ", ולכן לא היה בית שלא היה שם מת.

פרעה הרשע בעצמו, היה בכור, ובכל זאת, מאחר והיה רשע מאין כמותו, אפילו באותו הלילה שעליו התנבא משה רבינו שעתיד הקדוש ברוך הוא להמית את כל בכורות מצרים, ואפילו שפרעה כבר ראה את כל המכות שעשה ה', בכל זאת הלך לישון כדרכו! הוא לא פחד מכלום! כל מה שהוא ראה לא הפריע לו ל"אידיאלוגיה" שלו.

לכן נאמר "ויקום פרעה", ומפרש רש"י, "מִמִּטָּתוֹ", כי פרעה הלך לישון, ורק לאחר ששמע מבתי השכנים וכל מצריים צעקות וצווחות, קם ממטתו, כי אז כבר פחד מפני המוות המרחף מעליו, שהרי אף הוא בכור. והנה כבר אמר פרעה למשה, "אַל תֹּסֶף רְאוֹת פָּנַי כִּי בְּיוֹם רְאֹתְךָ פָנַי תָּמוּת",ולכן ידע פרעה שכעת משה לא יבוא לפניו, לכן לא היתה לו ברירה, קם והלך בעצמו לארץ גושן, כדי לפגוש שם את משה פנים אל פנים.

הגיע פרעה לארץ גושן, והנה רואים אותו הילדים, את מלך מצרים הגדול מסתובב בעצמו כשהוא רועד מפחד, החלו צוחקים עליו. שאל אותם פרעה, איפה משה? אמרו לו לך לשם, לך מזרחה, לך לך, ופרעה הולך, ורואה שמשה אינו שם, ושוב שואל היכן הוא, ומשיבים לו לך מערבה, שם משה, והוא הולך, עד שהחל הולך וצועק וצווח, משה! משה!

ומבואר בדברי חז"ל, שכשצעק פרעה, יצא אליו משה רבינו, שאל אותו מה רצונך? מה אתה נבהל כל כך? השיב לו פרעה, אני בכור! אמר לו משה, אתה מפחד שמא תמות? השיב לו פרעה, כן, אני מפחד! לכן אני מבקש ממך שתלכו מכאן, אתה וכל היהודים, "קוּמוּ צְּאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי גַּם אַתֶּם גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּלְכוּ עִבְדוּ אֶת ה' כְּדַבֶּרְכֶם, גַּם צֹאנְכֶם גַּם בְּקַרְכֶם קְחוּ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם וָלֵכוּ וּבֵרַכְתֶּם גַּם אֹתִי".

משה רבינו השיב לפרעה, אתה מפחד שמא תמות? דע לך כי עתה לא תמות. יש לו להקדוש ברוך הוא עוד עסק איתך, עכשיו אתה לא תמות, לא תפחד. ופרעה משיב לו, כי עדיין הוא מפחד שמא ימות, ולכן חזר ודחק בו במשה רבינו שישראל יצאו מיד ממצרים.

ולכאורה עלינו לשאול. הרי משה רבינו ידע שפרעה הוא בכור, והוא הבין לבד ממה פרעה כל כך מפחד, ואם כן, מדוע הוא שואל וחוזר ודוחק בפרעה לומר בפיו שהוא מפחד שמא הוא ימות?

והתשובה לכך, כי על פי ההלכה, אם יש לאדם עבד, לדוגמא, עבד עברי. והנה אירע שאותו עבד עשה עבור האדון איזה דבר מיוחד, וגרם לו לאדון נחת רוח מיוחדת, עד שהאדון התרגש ואמר לעבד, "הרי אתה בן חורין"! "אתה משוחרר"!, אולם למחרת, האדון התחרט. הלכו שניהם, העבד ואדונו לבית הדין. מה יפסקו בית הדין? ההלכה היא, שבמקרה כזה העבד עדיין לא משוחרר. משום שעד שהאדון לא יכתוב בשטר שהוא משחרר את העבד, אין לדברים שאמר בעל פה שום תוקף הלכתי. ולכן העבד צריך לחזור תחת ידי אדונו.

ולכן, משה רבינו שאל את פרעה שוב ושוב, ממה אתה מפחד? משום שלדברים של פרעה "לכו מכאן", "קומו צאו מתוך עמי", אין שום תוקף מצד ההלכה. ואילו פרעה היה מתחרט לאחר מכן (כפי שאירע באמת), הרי שטענתו היתה נכונה במידה מסויימת, כי לא היה כאן שיחרור בעל תוקף. שהרי הכל היה בעל פה.

אולם במסכת גיטין (דף סו.) מבואר, שמי שהיה יוצא ליהרג, כלומר, היו לוקחים אותו למות, או שהוא היה חולה מאד סמוך לפטירתו, ולפני מותו אמר כמה דברים שהוא מצווה שיעשו לאחר מותו, הרי כל דבריו "ככתובים וכמסורים דמי", כלומר, דברים כאלה שנאמרים מחמת הפחד מהמוות, נחשבים ככתובים על שטר ממש. ולכן, ביקש משה רבינו להוציא מפיו של פרעה את הנימוק לדבריו, כי הוא חושש מחמת המוות המרחף מעליו, ואם כן, גם מה שהוא משחרר כעת את בני ישראל, והוא עושה כן מחמת המוות, הרי זה כאילו נכתבו הדברים בשטר, ויש להם תוקף הלכתי!

כל מה שעושה הקדוש ברוך הוא ישתבח שמו, הכל נעשה לטובת עם ישראל, כמו שנאמר "הִכְרַתִּי גוֹיִם נָשַׁמּוּ פִּנּוֹתָם", והכל נעשה לטובת עם ישראל, בכל הדורות, ואף על פי שבתחילה נראה כאילו הגויים מתגברים, שהרי פרעה התחזק בלבו מאד שלא לשחרר את ישראל, אך הכל היה לטובה, להראות לעם ישראל עוד ועוד נסים ונפלאות, ולהביא את פרעה לידי כך שישחרר את עם ישראל שחרור בעל תוקף, שלא יוכל לחזור בו לעולם.

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

ברכת שהחיינו בשבתות שבין המצרים
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין כלי בשר וכלי חלב, ודין "נותן טעם לפגם"

קדרה (סיר) שבישלו בה בשר, דפנות הקדרה בולעות מעט מן האוכל שנתבשל בה, ולכן קדרה זו נחשבת קדרה "בשרית", ואם בישלו באותה קדרה אחר כך מאכל חלבי, פולטת הקדרה מטעם הבשר שיש בה לתוך החלב, ולכן אוסרת את כל המאכל שנתבשל בה. וזהו עיקר הדין של איסור בישול חלב בכלי של בשר. ועתה נבאר מהו דין "נות......

לקריאת ההלכה


(המשך) דין כלי זכוכית ו"פיירקס" לעניין איסור בשר בחלב

בהלכה הקודמת כתבנו שלדעת השולחן ערוך, כלי זכוכית אינם בולעים כלל, ולכן אין כל איסור להשתמש בכלי זכוכית למאכלי בשר, ולאחר שישטפו כראוי, להשתמש בהם למאכלי חלב, (ואמנם דעת הרמ"א להחמיר בכלי זכוכית כדין כלי חרס וכן מנהג רבים מעדות אשכנז.) ומרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, בספריו ובשיעוריו, פוסק כד......

לקריאת ההלכה

ברכת שהחיינו על בגד חדש

שאלה: מתי יש לברך שהחיינו על קניית בגד חדש, האם בשעת הקנייה או בשעת הלבישה? והאם יש לברך שהחיינו על כל בגד ובגד שקונה? תשובה: במשנה במסכת ברכות (נד.) למדנו שיש לאדם לברך על קניית כלים (בגדים) חדשים ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". ולענין מתי יש לברך את ברכת שהחיינו. הנה כתב ה......

לקריאת ההלכה

איסור אכילת בשר וחלב על שלחן אחד

טעמי וגדרי ההלכה האוכל מאכלי חלב, אסור לו להעלות (לשים) על אותו שולחן מאכלי בשר. ולמשל, מי שאוכל לחם עם גבינה, אסור לו להניח על אותו שלחן פרוסת בשר. וזאת מגזירת רבותינו, שגזרו שלא לעשות כן, כדי שלא יטעה אדם ויאכל ממאכלי הבשר שעל השלחן. (כן כתב הרמב"ם). וכן להיפך, אם אוכל מאכלי בשר, אסור לו להע......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם צריך ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב גם בכלי זכוכית?

תשובה: כבר ביארנו בהלכה הקודמת, שחובה ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב, משום שכלים שנמצאים בהם מאכלים (חמים) של בשר או של חלב, בולעים מטעם המאכלים ההם, ואחר כך פולטים את אותו הטעם שבלעו, לתוך מאכל אחר שהם נוגעים בו. ונחלקו רבותינו הראשונים לעניין כלי זכוכית, האם גם הם בולעים כשאר כלים, או ש......

לקריאת ההלכה