הלכה ליום שישי כ' טבת תש"פ 17 בינואר 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

יעקב בן אסתר ושרה בת זוהרה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

משה

שאלות ותשובות הלכה יומית - על המחיה בעמידה – מיץ שנסחט מענבים – תלמיד חכם זקן

לקט מתשובות שנמסרו בזמן האחרון

שאלה: האם מותר לברך "על המחיה" בעמידה?

תשובה: מרן השלחן ערוך (סימן קפד סעיף י) כתב שיש לברך ברכת על המחיה דוקא בישיבה. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (יביע אומר ח"א סימן יא) כתב, שאפילו לדעת האומרים שברכת על המחיה אינה חיוב מן התורה, יש לברכה דוקא בישיבה, כדין ברכת המזון.

 

שאלה: אצלינו בארצות הברית, התחילו למכור מיץ ענבים שנסחט ממש סמוך לשבת, האם אפשר לקדש על מיץ כזה? האם אפשר לעשות זאת בבית לפני הקידוש?

תשובה: בגמרא מבואר שאדם רשאי לסחוט ענבים ומיד לעשות על המיץ קידוש. וכן פסק מרן השלחן ערוך (סימן ערב). וכמובן שאסור לסחוט את הענבים בשבת עצמה. ואף שיתכן שיש אופני היתר בזה (ראה חזו"ע ח"ד עמוד קלט), הם קשים מבחינה מעשית. לכן יש לסחוט את הענבים רק לפני שבת. ויש לשים לב שמיץ זה אינו מבושל, ולכן אם יגע בו הגוי, אין להשתמש בו.

 

שאלה: האם ישנה עדיפות ללמוד מתלמיד חכם זקן, או שאפשר ללמוד גם אצל צעיר?

תשובה: בודאי שאפשר ללמוד תורה גם מן הזקן וגם מן הצעיר. אולם יש להעדיף תלמיד חכם זקן, כמו שאמרו חז"ל (אבות פ"ד), "רַבִּי יוֹסֵי בַר יְהוּדָה אִישׁ כְּפַר הַבַּבְלִי אוֹמֵר: הַלּוֹמֵד מִן הַקְּטַנִּים לְמָה הוּא דוֹמֶה? לְאוֹכֵל עֲנָבִים קֵהוֹת וְשׁוֹתֶה יַיִן מִגִּתּוֹ. וְהַלּוֹמֵד מִן הַזְּקֵנִים לְמָה הוּא דוֹמֶה? לְאוֹכֵל עֲנָבִים בְּשׁוּלוֹת וְשׁוֹתֶה יַיִן יָשָׁן. והסביר מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (עע"א עמוד שו), שיש לבאר, כי בדרך כלל תלמידי חכמים זקנים למדו יותר במשך חייהם, והם יודעים סברות רבות להקל, ולכן הם יודעים נכון יותר להורות היתר בדבר המותר, מה שאין כן הצעירים, שמחמירים מן הספק. צא ולמד ממה שכתב גאון עוזינו גדול הדור בעל נודע ביהודה (אה"ע סימן כח) בזו הלשון: אמר יחזקאל, תשובה זו כתבתיה בילדותי זה למעלה משלושים שנה, ומחמת שהייתי צעיר לימים הייתי מיראי הוראה ביותר, ולכן נטיתי ברוב הסברות להחמיר, אבל עכשיו אני חוזר בי, ודברים שאמרתי טעות הם בידי וכו'.

שבת שלום!

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין כלי בשר וכלי חלב, ודין "נותן טעם לפגם"

קדרה (סיר) שבישלו בה בשר, דפנות הקדרה בולעות מעט מן האוכל שנתבשל בה, ולכן קדרה זו נחשבת קדרה "בשרית", ואם בישלו באותה קדרה אחר כך מאכל חלבי, פולטת הקדרה מטעם הבשר שיש בה לתוך החלב, ולכן אוסרת את כל המאכל שנתבשל בה. וזהו עיקר הדין של איסור בישול חלב בכלי של בשר. ועתה נבאר מהו דין "נות......

לקריאת ההלכה


(המשך) דין כלי זכוכית ו"פיירקס" לעניין איסור בשר בחלב

בהלכה הקודמת כתבנו שלדעת השולחן ערוך, כלי זכוכית אינם בולעים כלל, ולכן אין כל איסור להשתמש בכלי זכוכית למאכלי בשר, ולאחר שישטפו כראוי, להשתמש בהם למאכלי חלב, (ואמנם דעת הרמ"א להחמיר בכלי זכוכית כדין כלי חרס וכן מנהג רבים מעדות אשכנז.) ומרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, בספריו ובשיעוריו, פוסק כד......

לקריאת ההלכה

ברכת שהחיינו על בגד חדש

שאלה: מתי יש לברך שהחיינו על קניית בגד חדש, האם בשעת הקנייה או בשעת הלבישה? והאם יש לברך שהחיינו על כל בגד ובגד שקונה? תשובה: במשנה במסכת ברכות (נד.) למדנו שיש לאדם לברך על קניית כלים (בגדים) חדשים ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". ולענין מתי יש לברך את ברכת שהחיינו. הנה כתב ה......

לקריאת ההלכה

איסור אכילת בשר וחלב על שלחן אחד

טעמי וגדרי ההלכה האוכל מאכלי חלב, אסור לו להעלות (לשים) על אותו שולחן מאכלי בשר. ולמשל, מי שאוכל לחם עם גבינה, אסור לו להניח על אותו שלחן פרוסת בשר. וזאת מגזירת רבותינו, שגזרו שלא לעשות כן, כדי שלא יטעה אדם ויאכל ממאכלי הבשר שעל השלחן. (כן כתב הרמב"ם). וכן להיפך, אם אוכל מאכלי בשר, אסור לו להע......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם צריך ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב גם בכלי זכוכית?

תשובה: כבר ביארנו בהלכה הקודמת, שחובה ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב, משום שכלים שנמצאים בהם מאכלים (חמים) של בשר או של חלב, בולעים מטעם המאכלים ההם, ואחר כך פולטים את אותו הטעם שבלעו, לתוך מאכל אחר שהם נוגעים בו. ונחלקו רבותינו הראשונים לעניין כלי זכוכית, האם גם הם בולעים כשאר כלים, או ש......

לקריאת ההלכה