הלכה ליום שישי כ' טבת תש"פ 17 בינואר 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

יעקב בן אסתר ושרה בת זוהרה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

משה

שאלות ותשובות הלכה יומית - על המחיה בעמידה – מיץ שנסחט מענבים – תלמיד חכם זקן

לקט מתשובות שנמסרו בזמן האחרון

שאלה: האם מותר לברך "על המחיה" בעמידה?

תשובה: מרן השלחן ערוך (סימן קפד סעיף י) כתב שיש לברך ברכת על המחיה דוקא בישיבה. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (יביע אומר ח"א סימן יא) כתב, שאפילו לדעת האומרים שברכת על המחיה אינה חיוב מן התורה, יש לברכה דוקא בישיבה, כדין ברכת המזון.

 

שאלה: אצלינו בארצות הברית, התחילו למכור מיץ ענבים שנסחט ממש סמוך לשבת, האם אפשר לקדש על מיץ כזה? האם אפשר לעשות זאת בבית לפני הקידוש?

תשובה: בגמרא מבואר שאדם רשאי לסחוט ענבים ומיד לעשות על המיץ קידוש. וכן פסק מרן השלחן ערוך (סימן ערב). וכמובן שאסור לסחוט את הענבים בשבת עצמה. ואף שיתכן שיש אופני היתר בזה (ראה חזו"ע ח"ד עמוד קלט), הם קשים מבחינה מעשית. לכן יש לסחוט את הענבים רק לפני שבת. ויש לשים לב שמיץ זה אינו מבושל, ולכן אם יגע בו הגוי, אין להשתמש בו.

 

שאלה: האם ישנה עדיפות ללמוד מתלמיד חכם זקן, או שאפשר ללמוד גם אצל צעיר?

תשובה: בודאי שאפשר ללמוד תורה גם מן הזקן וגם מן הצעיר. אולם יש להעדיף תלמיד חכם זקן, כמו שאמרו חז"ל (אבות פ"ד), "רַבִּי יוֹסֵי בַר יְהוּדָה אִישׁ כְּפַר הַבַּבְלִי אוֹמֵר: הַלּוֹמֵד מִן הַקְּטַנִּים לְמָה הוּא דוֹמֶה? לְאוֹכֵל עֲנָבִים קֵהוֹת וְשׁוֹתֶה יַיִן מִגִּתּוֹ. וְהַלּוֹמֵד מִן הַזְּקֵנִים לְמָה הוּא דוֹמֶה? לְאוֹכֵל עֲנָבִים בְּשׁוּלוֹת וְשׁוֹתֶה יַיִן יָשָׁן. והסביר מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (עע"א עמוד שו), שיש לבאר, כי בדרך כלל תלמידי חכמים זקנים למדו יותר במשך חייהם, והם יודעים סברות רבות להקל, ולכן הם יודעים נכון יותר להורות היתר בדבר המותר, מה שאין כן הצעירים, שמחמירים מן הספק. צא ולמד ממה שכתב גאון עוזינו גדול הדור בעל נודע ביהודה (אה"ע סימן כח) בזו הלשון: אמר יחזקאל, תשובה זו כתבתיה בילדותי זה למעלה משלושים שנה, ומחמת שהייתי צעיר לימים הייתי מיראי הוראה ביותר, ולכן נטיתי ברוב הסברות להחמיר, אבל עכשיו אני חוזר בי, ודברים שאמרתי טעות הם בידי וכו'.

שבת שלום!

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה


דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

הלכות ערב תשעה באב

בספר המנהגים לרבינו אייזיק טירנא כתב שלא יטייל אדם בערב תשעה באב, וכן פסק הרמ"א, וכן נראה שפוסק מרן הרב חיד"א, והביאו דין זה עוד מגדולי האחרונים. ערב תשעה באב, בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית (אחרי חצות היום כמו שנבאר), אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין, ונהגו בזה איס......

לקריאת ההלכה

דין ברכת הגומל

תקנו רבותינו, שמי שאירע לו איזה דבר שיש בו קצת סכנה, עליו להודות להשם יתברך על הטובה אשר גמלו, בפני עשרה אנשים מישראל. וכפי שנבאר. בגמרא במסכת ברכות (נד.), אמר רב יהודה אמר רב, ארבעה צריכין להודות (כלומר, לברך הגומל), יורדי הים כשיעלו ממנו, והולכי מדברות כשיגיעו לישוב, ומי שהיה חולה ונתרפא, ומי ש......

לקריאת ההלכה