הלכה ליום רביעי י"ח טבת תש"פ 15 בינואר 2020

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

אייל עמרם בן אסנת

ושיקום כמה שיותר מהר, אמן

הוקדש על ידי

יאיר חדד (אבא של אייל)

חלומות בזמן הזה

שאלה: האם נכון שמי שחלם חלום מפחיד בליל שבת, צריך לעשות תענית בשבת?

תשובה: בגמרא במסכת ברכות (נה:) אמרו רבותינו, מי שרואה חלום ונפשו עגומה עליו, ייטיבנו בפני שלשה מאוהביו, שיאמר בפניהם: "חלמא טבא חזאי" (חלום טוב ראיתי), והם יאמרו לו שלוש פעמים "חלמא טבא חזית, טבא הוא וטבא ליהוי, רחמנא לשוייה לטב, שבע זמנין לגזרו עלך מן שמיא דלהוי לטבא, ויהא טבא" (חלום טוב ראית, טוב הוא וטוב יהיה, ה' יעשה שיהיה לטובה, שבע פעמים יגזרו עליך מן השמים שיהיה לטובה, ויהיה טוב). וכן יאמרו לו עוד פסוקים שמוזכרים שם בגמרא. (ויש סידורים שבהם מובא נוסח "הטבת חלום"). וביום שלאחר החלום, החולם מתענה (צם) יום אחד.

ומבואר בשלחן ערוך (סימן רפח), שאפילו בשבת מותר להתענות תענית חלום, כדי להיטיבו, שזהו העונג האמיתי לאותו אדם שחלם חלום רע. ולאחר מכן צריך להתענות שוב במשך השבוע, כדי לכפר על מה שהתענה בשבת.

אולם רב עמרם גאון ורבינו קלונימוס כתבו, שבזמן הזה אין להתענות תענית חלום בשבת, כי אין אנו בקיאים בפתרון החלומות לדעת איזהו חלום רע ואיזהו טוב. והובאו דבריהם בטור. אולם מרן בשלחן ערוך לא הביא דעתם.

אלא שמרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל הביא בספרו (חזון עובדיה עמוד שפד), את דברי הגאון החסיד רבינו אליהו הכהן בספר אגרת אליהו (פ"ד דמעשר שני), שכתב: אף על פי שהתירו חז"ל להתענות תענית חלום בשבת, נראה לי שזהו דוקא בזמנם שהיו בקיאים בפתרון החלומות, מה שאין כן בזמן הזה. ויש חלומות שנראים רעים, ואדרבה, הם טובים. ולכן כל הבא אלי לשאול ממני על תענית חלום בשבת, אני מורה לו שלא יתענה, אלא יתענג על השבת במאכל ומשתה, ובתנאי שלא ידבר כל השבת אלא בדברי תורה, וטוב שיקרא כל ספר תהלים, ולמחרת יתן צדקה לעניים כפי כוחו.

והלבוש בספרו לבוש האורה (פרשת וישב) כתב, כי כל העולם יודעים, שרוב מוחלט מן החלומות הם דברים בטלים, כזבים והבלים, ואין בהם אפילו דבר אחד שהוא אמיתי. ומרן החיד"א בספר דבש לפי (מע' ג') כתב, "וידעתי מאדם גדול שלא היה מקפיד כלל על דברי חלומות, ואמר שהיה תלמיד חכם אחד שעל פי רוב היה מתענה תענית חלום בשבתות, ובשבת אחת שבא לשאול, אמרתי לו שלא יתענה, ושוב לא חלם". (ובספר מנחת יהודה כתב, שיש שדים שמבהילים את האדם בחלום, ואם הוא חושש לחלום, הם שמחים וממשיכים לצער אותו).

גם בספר פלא יועץ (ערך חלום) כתב, שהיותר טוב הוא שלא לחוש לחלומות, ולא לפחד מהם כלל, ואל יספר חלומו לשום אדם, כי בדרך כלל החלומות שוא ידברו, ובפרט בדורינו שאין (כמעט) איש כזה אשר יגלו לו עתידות בחלומות, רק כח הדמיון פועל וחושב מחשבות.

ואמנם כך הם הדברים בדרך כלל, אלא שאין בענין זה כלל גמור, ויש לדון בכל מקרה לפי הענין. אולם לעצם השאלה, שמדובר בחלום "מפחיד". הרי שיש חלומות שאין בהם משמעות בכלל, רק פחד גדול, והוא שנקרא "סיוט", ובגמרא (יומא כב.) משמע שחלום מפחיד הנקרא ("סיוטא" בלשון הגמרא), הוא סוג חלום אחר, שאין לו כל כך משמעות לגבי העתיד, וכל שכן בזמנינו כאמור.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה


דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

הלכות ערב תשעה באב

בספר המנהגים לרבינו אייזיק טירנא כתב שלא יטייל אדם בערב תשעה באב, וכן פסק הרמ"א, וכן נראה שפוסק מרן הרב חיד"א, והביאו דין זה עוד מגדולי האחרונים. ערב תשעה באב, בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית (אחרי חצות היום כמו שנבאר), אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין, ונהגו בזה איס......

לקריאת ההלכה

דין ברכת הגומל

תקנו רבותינו, שמי שאירע לו איזה דבר שיש בו קצת סכנה, עליו להודות להשם יתברך על הטובה אשר גמלו, בפני עשרה אנשים מישראל. וכפי שנבאר. בגמרא במסכת ברכות (נד.), אמר רב יהודה אמר רב, ארבעה צריכין להודות (כלומר, לברך הגומל), יורדי הים כשיעלו ממנו, והולכי מדברות כשיגיעו לישוב, ומי שהיה חולה ונתרפא, ומי ש......

לקריאת ההלכה