הלכה ליום רביעי י"ח טבת תש"פ 15 בינואר 2020

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

אייל עמרם בן אסנת

ושיקום כמה שיותר מהר, אמן

הוקדש על ידי

יאיר חדד (אבא של אייל)

חלומות בזמן הזה

שאלה: האם נכון שמי שחלם חלום מפחיד בליל שבת, צריך לעשות תענית בשבת?

תשובה: בגמרא במסכת ברכות (נה:) אמרו רבותינו, מי שרואה חלום ונפשו עגומה עליו, ייטיבנו בפני שלשה מאוהביו, שיאמר בפניהם: "חלמא טבא חזאי" (חלום טוב ראיתי), והם יאמרו לו שלוש פעמים "חלמא טבא חזית, טבא הוא וטבא ליהוי, רחמנא לשוייה לטב, שבע זמנין לגזרו עלך מן שמיא דלהוי לטבא, ויהא טבא" (חלום טוב ראית, טוב הוא וטוב יהיה, ה' יעשה שיהיה לטובה, שבע פעמים יגזרו עליך מן השמים שיהיה לטובה, ויהיה טוב). וכן יאמרו לו עוד פסוקים שמוזכרים שם בגמרא. (ויש סידורים שבהם מובא נוסח "הטבת חלום"). וביום שלאחר החלום, החולם מתענה (צם) יום אחד.

ומבואר בשלחן ערוך (סימן רפח), שאפילו בשבת מותר להתענות תענית חלום, כדי להיטיבו, שזהו העונג האמיתי לאותו אדם שחלם חלום רע. ולאחר מכן צריך להתענות שוב במשך השבוע, כדי לכפר על מה שהתענה בשבת.

אולם רב עמרם גאון ורבינו קלונימוס כתבו, שבזמן הזה אין להתענות תענית חלום בשבת, כי אין אנו בקיאים בפתרון החלומות לדעת איזהו חלום רע ואיזהו טוב. והובאו דבריהם בטור. אולם מרן בשלחן ערוך לא הביא דעתם.

אלא שמרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל הביא בספרו (חזון עובדיה עמוד שפד), את דברי הגאון החסיד רבינו אליהו הכהן בספר אגרת אליהו (פ"ד דמעשר שני), שכתב: אף על פי שהתירו חז"ל להתענות תענית חלום בשבת, נראה לי שזהו דוקא בזמנם שהיו בקיאים בפתרון החלומות, מה שאין כן בזמן הזה. ויש חלומות שנראים רעים, ואדרבה, הם טובים. ולכן כל הבא אלי לשאול ממני על תענית חלום בשבת, אני מורה לו שלא יתענה, אלא יתענג על השבת במאכל ומשתה, ובתנאי שלא ידבר כל השבת אלא בדברי תורה, וטוב שיקרא כל ספר תהלים, ולמחרת יתן צדקה לעניים כפי כוחו.

והלבוש בספרו לבוש האורה (פרשת וישב) כתב, כי כל העולם יודעים, שרוב מוחלט מן החלומות הם דברים בטלים, כזבים והבלים, ואין בהם אפילו דבר אחד שהוא אמיתי. ומרן החיד"א בספר דבש לפי (מע' ג') כתב, "וידעתי מאדם גדול שלא היה מקפיד כלל על דברי חלומות, ואמר שהיה תלמיד חכם אחד שעל פי רוב היה מתענה תענית חלום בשבתות, ובשבת אחת שבא לשאול, אמרתי לו שלא יתענה, ושוב לא חלם". (ובספר מנחת יהודה כתב, שיש שדים שמבהילים את האדם בחלום, ואם הוא חושש לחלום, הם שמחים וממשיכים לצער אותו).

גם בספר פלא יועץ (ערך חלום) כתב, שהיותר טוב הוא שלא לחוש לחלומות, ולא לפחד מהם כלל, ואל יספר חלומו לשום אדם, כי בדרך כלל החלומות שוא ידברו, ובפרט בדורינו שאין (כמעט) איש כזה אשר יגלו לו עתידות בחלומות, רק כח הדמיון פועל וחושב מחשבות.

ואמנם כך הם הדברים בדרך כלל, אלא שאין בענין זה כלל גמור, ויש לדון בכל מקרה לפי הענין. אולם לעצם השאלה, שמדובר בחלום "מפחיד". הרי שיש חלומות שאין בהם משמעות בכלל, רק פחד גדול, והוא שנקרא "סיוט", ובגמרא (יומא כב.) משמע שחלום מפחיד הנקרא ("סיוטא" בלשון הגמרא), הוא סוג חלום אחר, שאין לו כל כך משמעות לגבי העתיד, וכל שכן בזמנינו כאמור.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

שמונה מעלות בצדקה

כתב הרמב"ם (פ"י מהל' מתנות עניים), שמונה מעלות יש בצדקה זו למעלה מזו. כלומר, שמונה סוגים יש במצוות צדקה, וכל אחד מהם מעלתו גדולה משל חבירו. המעלה הגדולה מכולם, זה המחזיק ביד ישראל שאין לו מעות די מחסורו, ונותן לו מעות במתנה או בהלואה, או שדואג לו שתהיה לו פרנסה על ידי שמכניסו באיזה ......

לקריאת ההלכה


מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

שאלה: אלו הנוהגים להפריש בכל חודש מעשר כספים, האם יכולים לנכות מסכום המעשר דמי פרנסת בניהם ובנותיהם אשר עמם בבית?

תשובה: ביארנו, שחייב כל אדם לתת איזה סכום לצדקה בכל שנה, ומדה בינונית לתת בכל חודש עשירית מכל הריוח של אותו החודש. וכעת לענין השאלה, אודות אלו הנוהגים לתת בכל חודש מעשר כספים מכל הרוחים שלהם, האם הם רשאים לנכות מהמעשר את הוצאות כלכלת בניהם ובנותיהם הגדולים אשר בבית. והנה שורש השאלה, הוא לפי מה ש......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה