הלכה ליום רביעי י"ח טבת תש"פ 15 בינואר 2020

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

אייל עמרם בן אסנת

ושיקום כמה שיותר מהר, אמן

הוקדש על ידי

יאיר חדד (אבא של אייל)

חלומות בזמן הזה

שאלה: האם נכון שמי שחלם חלום מפחיד בליל שבת, צריך לעשות תענית בשבת?

תשובה: בגמרא במסכת ברכות (נה:) אמרו רבותינו, מי שרואה חלום ונפשו עגומה עליו, ייטיבנו בפני שלשה מאוהביו, שיאמר בפניהם: "חלמא טבא חזאי" (חלום טוב ראיתי), והם יאמרו לו שלוש פעמים "חלמא טבא חזית, טבא הוא וטבא ליהוי, רחמנא לשוייה לטב, שבע זמנין לגזרו עלך מן שמיא דלהוי לטבא, ויהא טבא" (חלום טוב ראית, טוב הוא וטוב יהיה, ה' יעשה שיהיה לטובה, שבע פעמים יגזרו עליך מן השמים שיהיה לטובה, ויהיה טוב). וכן יאמרו לו עוד פסוקים שמוזכרים שם בגמרא. (ויש סידורים שבהם מובא נוסח "הטבת חלום"). וביום שלאחר החלום, החולם מתענה (צם) יום אחד.

ומבואר בשלחן ערוך (סימן רפח), שאפילו בשבת מותר להתענות תענית חלום, כדי להיטיבו, שזהו העונג האמיתי לאותו אדם שחלם חלום רע. ולאחר מכן צריך להתענות שוב במשך השבוע, כדי לכפר על מה שהתענה בשבת.

אולם רב עמרם גאון ורבינו קלונימוס כתבו, שבזמן הזה אין להתענות תענית חלום בשבת, כי אין אנו בקיאים בפתרון החלומות לדעת איזהו חלום רע ואיזהו טוב. והובאו דבריהם בטור. אולם מרן בשלחן ערוך לא הביא דעתם.

אלא שמרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל הביא בספרו (חזון עובדיה עמוד שפד), את דברי הגאון החסיד רבינו אליהו הכהן בספר אגרת אליהו (פ"ד דמעשר שני), שכתב: אף על פי שהתירו חז"ל להתענות תענית חלום בשבת, נראה לי שזהו דוקא בזמנם שהיו בקיאים בפתרון החלומות, מה שאין כן בזמן הזה. ויש חלומות שנראים רעים, ואדרבה, הם טובים. ולכן כל הבא אלי לשאול ממני על תענית חלום בשבת, אני מורה לו שלא יתענה, אלא יתענג על השבת במאכל ומשתה, ובתנאי שלא ידבר כל השבת אלא בדברי תורה, וטוב שיקרא כל ספר תהלים, ולמחרת יתן צדקה לעניים כפי כוחו.

והלבוש בספרו לבוש האורה (פרשת וישב) כתב, כי כל העולם יודעים, שרוב מוחלט מן החלומות הם דברים בטלים, כזבים והבלים, ואין בהם אפילו דבר אחד שהוא אמיתי. ומרן החיד"א בספר דבש לפי (מע' ג') כתב, "וידעתי מאדם גדול שלא היה מקפיד כלל על דברי חלומות, ואמר שהיה תלמיד חכם אחד שעל פי רוב היה מתענה תענית חלום בשבתות, ובשבת אחת שבא לשאול, אמרתי לו שלא יתענה, ושוב לא חלם". (ובספר מנחת יהודה כתב, שיש שדים שמבהילים את האדם בחלום, ואם הוא חושש לחלום, הם שמחים וממשיכים לצער אותו).

גם בספר פלא יועץ (ערך חלום) כתב, שהיותר טוב הוא שלא לחוש לחלומות, ולא לפחד מהם כלל, ואל יספר חלומו לשום אדם, כי בדרך כלל החלומות שוא ידברו, ובפרט בדורינו שאין (כמעט) איש כזה אשר יגלו לו עתידות בחלומות, רק כח הדמיון פועל וחושב מחשבות.

ואמנם כך הם הדברים בדרך כלל, אלא שאין בענין זה כלל גמור, ויש לדון בכל מקרה לפי הענין. אולם לעצם השאלה, שמדובר בחלום "מפחיד". הרי שיש חלומות שאין בהם משמעות בכלל, רק פחד גדול, והוא שנקרא "סיוט", ובגמרא (יומא כב.) משמע שחלום מפחיד הנקרא ("סיוטא" בלשון הגמרא), הוא סוג חלום אחר, שאין לו כל כך משמעות לגבי העתיד, וכל שכן בזמנינו כאמור.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה ביארנו, כי מצוה להדליק נרות בימי החנוכה. ובמצוה זו מצווים האנשים והנשים. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל הפחות חצי שעה מזמן הדלקתו. וכן אם מדליק בנרות של שעווה (פרפין), צריך להיזהר שיהיו הנרות גדולים כדי הצורך שידלקו לפחות חצי שעה מזמן ......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה

חנוכה

אנו עומדים לפני תחילת ימי החנוכה, ולכן נתחיל ללמוד את הדינים הנוגעים לימים אלה. ימי החנוכה ימי החנוכה הם שמונה ימים. החל מיום כ"ה בכסליו. ובשנה זו (התש"פ) יחול יום כ"ה בכסליו ביום שני בשבוע הבא. ובמוצאי יום ראשון (שהוא ליל שני), נדליק נרות חנוכה בפעם הראשונה. ובמוצאי יום ראשון שאח......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות במסיבת חנוכה ובבית הכנסת

נהגו כל ישראל, שמברכים ומדליקים נרות חנוכה בבית הכנסת כדי לפרסם את הנס. והוא מנהג ותיק שנזכר בדברי רבותינו הראשונים. וטעם המנהג, כתב בספר המכתם (פסחים קא.), שמאחר ויש פרסום הנס גדול בפני כל העם, ועוד שיש אנשים שאין להם נרות חנוכה בבתיהם, לכן נוהגים להדליק גם בבית הכנסת. ומנהג זה נפסק על ידי מרן......

לקריאת ההלכה


אשה חכמה בתורה

בהלכות קודמות נתבאר הדין שחייבים לעמוד בפני אדם זקן בשנים. והוא הדין לגבי אשה זקנה בשנים. וכן נתבאר הדין שיש לקום בפני תלמיד חכם ובפני אשתו של התלמיד חכם. בהלכה הקודמת ביארנו גם, שמרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל כתב, שתלמידה מחוייבת בכבוד מורתה שלמדה תורה מפיה, וצריכה לעמוד בפניה, ואסורה לקרוא ......

לקריאת ההלכה

קימה בפני זקן בשנים

בהלכה הקודמת ביארנו את שורש החיוב לקום בפני תלמיד חכם ובפני זקן בשנים. מי נקרא "זקן" נחלקו הפוסקים אודות החיוב לקום בפני אדם זקן, מאיזה גיל נקרא אדם "זקן"? כי יש סוברים שמגיל שישים כבר נקרא אדם "זקן". אבל לדעת הטור ומרן השלחן ערוך, אדם אין אדם נחשב לזקן, אלא מגיל שב......

לקריאת ההלכה

קימה בפני תלמיד חכם

נאמר בתורה (ויקרא יט): "מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ אֲנִי ה'". ופירשו רבותינו במסכת קידושין (דף לב:) "שיבה" זה שהוא זקן בשנים "זקן" זה שקנה חכמה. כלומר, תלמיד חכם, אף על פי שהוא צעיר לימים, חייבים לעמוד בפניו מלא קומה (כל......

לקריאת ההלכה

לחלוק כבוד לרב באמצע קריאת שמע

בהלכות הקודמות נתבאר חיוב קימה בפני תלמיד חכם או אדם זקן. הלכה יש בידינו, שאין חולקים כבוד לתלמיד בפני רבו, דהיינו שאם נמצאים לפנינו שני תלמידי חכמים, והאחד הוא רבו של האחר, אין חולקים כבוד לתלמיד בפני רבו. (אולם בודאי שאסור לבזותו או למנוע ממנו כבוד באופן שגורם לביזיון). אבל אם הרב בעצמו מכבד את......

לקריאת ההלכה