הלכה ליום שלישי י"ז טבת תש"פ 14 בינואר 2020

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

הרב דוד אברהם בן מרסל סימי פיטון

הוקדש על ידי

אתר הלכה יומית

"לשם שמים"

אתמול הזכרנו את התכלית של האדם, שיעסוק בתורה ובמצוות לשם שמים.

בכל דבר שאדם עושה, יש לשים לב, כי אין הכוונה מכשירה את המעשים. כלומר, אדם לא יכול ללכת אחרי לבו, לומר, כאן אני מרגיש שאני מקיים מצוה גדולה, והכוונה שלי ממש טובה, ולדהור כסוס שוטף במלחמה אחר המטרה שלו. אדם צריך לשים לב לסביבתו, צריך להתייעץ עם תלמידי חכמים אמתיים אם אמנם נכון הוא נוהג. שהרי יש לנו "שלחן ערוך", ובלעדיו לא ירים איש את ידו!

נאמר בתורה אודות תמר, כלתו של יהודה: "וַיֹּאמֶר יְהוּדָה, הוֹצִיאוּהָ וְתִשָּׂרֵף! הִוא מוּצֵאת, וְהִיא שָׁלְחָה אֶל חָמִיהָ לֵאמֹר, לְאִישׁ אֲשֶׁר אֵלֶּה לּוֹ אָנֹכִי הָרָה, וַתֹּאמֶר הַכֶּר נָא לְמִי הַחֹתֶמֶת וְהַפְּתִילִים וְהַמַּטֶּה הָאֵלֶּה, וַיַּכֵּר יְהוּדָה וַיֹּאמֶר צָדְקָה מִמֶּנִּי".

אין לתאר את גודל מסירות נפשה של תמר שלא לבייש את השני. היא הרי ידעה כמה היא צודקת, ובכל זאת, מאחר ואילו היתה מגלה את סודה, היתה נגרמת בושה ליהודה, היא מעדיפה להשרף!

מעשה זה, של תמר ויהודה, מופיע בתורה באמצע סיפורו של יוסף במצרים. רש"י מסביר מדוע: "שהפסיק הכתוב, כדי לסמוך את מעשה אשתו של פוטיפר למעשה תמר, לומר לך, מה זו לשם שמים אף זו לשם שמים". כלומר, כשם שתמר התכוונה לשם שמים, גם אשת פוטיפר התכוונה לשם שמים. כי אשת פוטיפר ראתה בכוכבים שלה, שהיא עתידה להעמיד בנים מיוסף הצדיק, ולכן שידלה אותו כל כך להיות עמה.

כלומר, גם תמר וגם אשת פוטיפר התכוונו לשם שמים. תמר ידעה שהיא עתידה להוליד בן ליהודה, וגם אשת פוטיפר ידעה שהיא עתידה ללדת בנים ליוסף. ואם כן, מה בכל זאת ההבדל?

הסביר זאת בעל "לב אליהו" זצ"ל, שאשת פוטיפר הרי לא ידעה איך באמת היא תעמיד בנים מיוסף. יתכן שהדבר יהיה על ידה ממש, ויתכן שעל ידי בתה (אסנת, שלבסוף נישאה ליוסף), ואם כן, מדוע החליטה אשת פוטיפר שהיא זו שתהיה אשתו של יוסף? כיון "שהתחשק לה" שהיא תהיה! היתה מעורבת שם תערובת גשמית של "מתחשק לי". מה שאין כן תמר, שה"לשם שמים" שלה היה נקי לגמרי!

והמשגיח הצדיק בעל "אור יהל" הוסיף, כי אנו יכולים הרי להבחין בעליל מה ההבדל בין תמר לאשת פוטיפר. תמר אף על פי שהתכוונה לשם שמים, הרי שבשעה שכל החלומות שלה עמדו לרדת לטמיון, כאשר הכריעו את דינה לשריפה, "הוציאוה ותשרף", והיא ושני בניה שהיו בבטנה עמדו למות, והרי היא יודעת שממנה אמור לצאת משיח צדקינו, כלומר, רגעים ספורים לפני ביטול כל התכניות שלה. אף על פי כן היא שתקה, שהרי "מוטב להפיל עצמו לכבשן האש ולא להלבין פני חברו ברבים"! גם אם היא הצודקת!

ואילו אשת פוטיפר נהגה לגמרי להיפך: כאשר היא ראתה שיוסף לא מסכים עם ה"לשם שמים" שלה, כאשר התכנית שלה לא מצליחה, מה עשתה? רדפה את יוסף. עינתה אותו בדרכים הנוראיות ביותר, גם בהלבנת פנים בשקר וכזב שאין לתאר.

הנה, זהו ההבדל, מה קורה איתך כאשר מישהו אחר לא מסכים עם ה"לשם שמים" שלך?... (מתוך דרשת הגר"ש שבדרון זצ"ל, "להגיד" עמוד 282).

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין כלי בשר וכלי חלב, ודין "נותן טעם לפגם"

קדרה (סיר) שבישלו בה בשר, דפנות הקדרה בולעות מעט מן האוכל שנתבשל בה, ולכן קדרה זו נחשבת קדרה "בשרית", ואם בישלו באותה קדרה אחר כך מאכל חלבי, פולטת הקדרה מטעם הבשר שיש בה לתוך החלב, ולכן אוסרת את כל המאכל שנתבשל בה. וזהו עיקר הדין של איסור בישול חלב בכלי של בשר. ועתה נבאר מהו דין "נות......

לקריאת ההלכה


(המשך) דין כלי זכוכית ו"פיירקס" לעניין איסור בשר בחלב

בהלכה הקודמת כתבנו שלדעת השולחן ערוך, כלי זכוכית אינם בולעים כלל, ולכן אין כל איסור להשתמש בכלי זכוכית למאכלי בשר, ולאחר שישטפו כראוי, להשתמש בהם למאכלי חלב, (ואמנם דעת הרמ"א להחמיר בכלי זכוכית כדין כלי חרס וכן מנהג רבים מעדות אשכנז.) ומרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, בספריו ובשיעוריו, פוסק כד......

לקריאת ההלכה

ברכת שהחיינו על בגד חדש

שאלה: מתי יש לברך שהחיינו על קניית בגד חדש, האם בשעת הקנייה או בשעת הלבישה? והאם יש לברך שהחיינו על כל בגד ובגד שקונה? תשובה: במשנה במסכת ברכות (נד.) למדנו שיש לאדם לברך על קניית כלים (בגדים) חדשים ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". ולענין מתי יש לברך את ברכת שהחיינו. הנה כתב ה......

לקריאת ההלכה

איסור אכילת בשר וחלב על שלחן אחד

טעמי וגדרי ההלכה האוכל מאכלי חלב, אסור לו להעלות (לשים) על אותו שולחן מאכלי בשר. ולמשל, מי שאוכל לחם עם גבינה, אסור לו להניח על אותו שלחן פרוסת בשר. וזאת מגזירת רבותינו, שגזרו שלא לעשות כן, כדי שלא יטעה אדם ויאכל ממאכלי הבשר שעל השלחן. (כן כתב הרמב"ם). וכן להיפך, אם אוכל מאכלי בשר, אסור לו להע......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם צריך ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב גם בכלי זכוכית?

תשובה: כבר ביארנו בהלכה הקודמת, שחובה ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב, משום שכלים שנמצאים בהם מאכלים (חמים) של בשר או של חלב, בולעים מטעם המאכלים ההם, ואחר כך פולטים את אותו הטעם שבלעו, לתוך מאכל אחר שהם נוגעים בו. ונחלקו רבותינו הראשונים לעניין כלי זכוכית, האם גם הם בולעים כשאר כלים, או ש......

לקריאת ההלכה