הלכה ליום שלישי י"ז טבת תש"פ 14 בינואר 2020

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

הרב דוד אברהם בן מרסל סימי פיטון

הוקדש על ידי

אתר הלכה יומית

"לשם שמים"

אתמול הזכרנו את התכלית של האדם, שיעסוק בתורה ובמצוות לשם שמים.

בכל דבר שאדם עושה, יש לשים לב, כי אין הכוונה מכשירה את המעשים. כלומר, אדם לא יכול ללכת אחרי לבו, לומר, כאן אני מרגיש שאני מקיים מצוה גדולה, והכוונה שלי ממש טובה, ולדהור כסוס שוטף במלחמה אחר המטרה שלו. אדם צריך לשים לב לסביבתו, צריך להתייעץ עם תלמידי חכמים אמתיים אם אמנם נכון הוא נוהג. שהרי יש לנו "שלחן ערוך", ובלעדיו לא ירים איש את ידו!

נאמר בתורה אודות תמר, כלתו של יהודה: "וַיֹּאמֶר יְהוּדָה, הוֹצִיאוּהָ וְתִשָּׂרֵף! הִוא מוּצֵאת, וְהִיא שָׁלְחָה אֶל חָמִיהָ לֵאמֹר, לְאִישׁ אֲשֶׁר אֵלֶּה לּוֹ אָנֹכִי הָרָה, וַתֹּאמֶר הַכֶּר נָא לְמִי הַחֹתֶמֶת וְהַפְּתִילִים וְהַמַּטֶּה הָאֵלֶּה, וַיַּכֵּר יְהוּדָה וַיֹּאמֶר צָדְקָה מִמֶּנִּי".

אין לתאר את גודל מסירות נפשה של תמר שלא לבייש את השני. היא הרי ידעה כמה היא צודקת, ובכל זאת, מאחר ואילו היתה מגלה את סודה, היתה נגרמת בושה ליהודה, היא מעדיפה להשרף!

מעשה זה, של תמר ויהודה, מופיע בתורה באמצע סיפורו של יוסף במצרים. רש"י מסביר מדוע: "שהפסיק הכתוב, כדי לסמוך את מעשה אשתו של פוטיפר למעשה תמר, לומר לך, מה זו לשם שמים אף זו לשם שמים". כלומר, כשם שתמר התכוונה לשם שמים, גם אשת פוטיפר התכוונה לשם שמים. כי אשת פוטיפר ראתה בכוכבים שלה, שהיא עתידה להעמיד בנים מיוסף הצדיק, ולכן שידלה אותו כל כך להיות עמה.

כלומר, גם תמר וגם אשת פוטיפר התכוונו לשם שמים. תמר ידעה שהיא עתידה להוליד בן ליהודה, וגם אשת פוטיפר ידעה שהיא עתידה ללדת בנים ליוסף. ואם כן, מה בכל זאת ההבדל?

הסביר זאת בעל "לב אליהו" זצ"ל, שאשת פוטיפר הרי לא ידעה איך באמת היא תעמיד בנים מיוסף. יתכן שהדבר יהיה על ידה ממש, ויתכן שעל ידי בתה (אסנת, שלבסוף נישאה ליוסף), ואם כן, מדוע החליטה אשת פוטיפר שהיא זו שתהיה אשתו של יוסף? כיון "שהתחשק לה" שהיא תהיה! היתה מעורבת שם תערובת גשמית של "מתחשק לי". מה שאין כן תמר, שה"לשם שמים" שלה היה נקי לגמרי!

והמשגיח הצדיק בעל "אור יהל" הוסיף, כי אנו יכולים הרי להבחין בעליל מה ההבדל בין תמר לאשת פוטיפר. תמר אף על פי שהתכוונה לשם שמים, הרי שבשעה שכל החלומות שלה עמדו לרדת לטמיון, כאשר הכריעו את דינה לשריפה, "הוציאוה ותשרף", והיא ושני בניה שהיו בבטנה עמדו למות, והרי היא יודעת שממנה אמור לצאת משיח צדקינו, כלומר, רגעים ספורים לפני ביטול כל התכניות שלה. אף על פי כן היא שתקה, שהרי "מוטב להפיל עצמו לכבשן האש ולא להלבין פני חברו ברבים"! גם אם היא הצודקת!

ואילו אשת פוטיפר נהגה לגמרי להיפך: כאשר היא ראתה שיוסף לא מסכים עם ה"לשם שמים" שלה, כאשר התכנית שלה לא מצליחה, מה עשתה? רדפה את יוסף. עינתה אותו בדרכים הנוראיות ביותר, גם בהלבנת פנים בשקר וכזב שאין לתאר.

הנה, זהו ההבדל, מה קורה איתך כאשר מישהו אחר לא מסכים עם ה"לשם שמים" שלך?... (מתוך דרשת הגר"ש שבדרון זצ"ל, "להגיד" עמוד 282).

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה


דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

הלכות ערב תשעה באב

בספר המנהגים לרבינו אייזיק טירנא כתב שלא יטייל אדם בערב תשעה באב, וכן פסק הרמ"א, וכן נראה שפוסק מרן הרב חיד"א, והביאו דין זה עוד מגדולי האחרונים. ערב תשעה באב, בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית (אחרי חצות היום כמו שנבאר), אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין, ונהגו בזה איס......

לקריאת ההלכה

דין ברכת הגומל

תקנו רבותינו, שמי שאירע לו איזה דבר שיש בו קצת סכנה, עליו להודות להשם יתברך על הטובה אשר גמלו, בפני עשרה אנשים מישראל. וכפי שנבאר. בגמרא במסכת ברכות (נד.), אמר רב יהודה אמר רב, ארבעה צריכין להודות (כלומר, לברך הגומל), יורדי הים כשיעלו ממנו, והולכי מדברות כשיגיעו לישוב, ומי שהיה חולה ונתרפא, ומי ש......

לקריאת ההלכה