הלכה ליום שני ט"ז טבת תש"פ 13 בינואר 2020

רגעים של כוונה נכונה

שאלה: אני לומד בשיעורי תורה קבועים כבר כמה שנים, וכן אני עושה צדקות ומעשים טובים, אולם אני מרגיש שהתורה שאני לומד אינה "תורה לשמה", וגם המצוות שאני מקיים אינן "לשמה". מה עלי לעשות?

תשובה: כשאדם לומד תורה, ובכוונתו היא להתגדל ולהראות חכם וכיוצא בזה, הרי זה לימוד תורה "שלא לשמה". אולם כבר אמרו רבותינו (פסחים נ:) "לעולם יעסוק אדם בתורה אפילו שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה". והסביר הגאון רבי חיים מוואלזין (בספר רוח חיים), שהכוונה היא, שיכול האדם לטעון, שהוא אינו יכול ללמוד תורה לשמה כבר כעת, ומאחר ומי שלומד תורה שלא לשמה נענש על כך, אם כן, ישב בטל ולא ילמד. אולם על השקפה זו שנו רבותינו (אבות פ"א), "ודלא יליף קטלא חייב", כלומר, מי שלא עוסק בתורה נענש בעונש חמור ביותר. ובאו ללמדינו, שעלינו ללמוד תורה בכל אופן, גם אם לפעמים הלימוד הוא לא לשמה. והרי הבטיחו רבותינו שבסופו של דבר יהיה הלימוד לשמה.

הדרך לעליית הגג
ובספר נפש החיים (שער ג פ"ג) הוסיף על זה, שבאמת כמעט בלתי אפשרי שכבר בתחילת קביעות העתים לתורה ילמד האדם תורה לשמה, מכל מקום, מאחר וכך הוא סדר הדברים, שבתחילה לומד שלא לשמה, ולבסוף יגיע לכוונה נכונה בלימודו שתהיה תורה לשמה, לכן כבר כעת הוא אהוב ורצוי לפני ה' יתברך. וכמו שבלתי אפשרי לעלות לעלית הגג, אלא אם עולים במדרגות הסולם, כמו כן בלימוד התורה, בלתי אפשרי להגיע למעלת לימוד תורה לשמה, מבלי ללמוד בתחילה שלא לשמה. ולכן אמרו רבותינו "לעולם" יעסוק אדם בתורה ובמצוות אפילו שלא לשמה, שרצונם לומר בזה, שאפילו בקביעות, אם אדם רואה שהתורה והמצוות שלו אינם לשם שמים, כי מידי פעם מתגנבות ללבו מחשבות על כבוד וכיוצא בזה, בכל זאת "לעולם" יעסוק בתורה ובמצוות אפילו שלא לשמה, ויתחזק עוד ועוד בעסק התורה והמצוות, ועל ידי זה יזכה להגיע למדרגת "לשמה".

הרגעים שמתכוין "לשמה"
והוסיף עוד לבאר, כי באמת אין ספק שאפילו מי שלומד שלא לשמה, הרי בכל זאת במשך הלימוד בודאי שיהיו רגעים בהם לא תהיה לו כוונה פסולה בקיום התורה והמצוות, ואם כן, הרי באותו רגע מועט שהיתה כוונתו נכונה, הוא מקדש את כל הלימוד והמצוות שעשה עד עכשיו שלא לשמה.

תחילת דינו של האדם
ומרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל (ענף עץ אבות עמוד נב בהערה), השמיענו דבר יקר בזה, בשם ספר חיים וחסד למהרי"נ בן ג'מאל (זקינו של רבינו חיים אבולעפייא), שהביא את לשון הרמב"ם (בפ"ג מהלכות תלמוד תורה): "תחילת דינו של האדם אינו אלא על תלמוד תורה, ואחר כך על שאר מעשיו", וביאר בזה הגאון מהרי"נ בן ג'מאל, שבאמת מותר לכל אדם לקיים מצוות ולעסוק בתורה אפילו שלא לשמה, משום שחומרת החיוב לעסוק בתורה היא כל כך גדולה, עד כדי כך שזו השאלה הראשונה שהאדם נשאל עליה בבואו לדין על מעשיו בבית דין של מעלה. ולכן, כדי שבני ישראל לא יתרשלו ויתעצלו מלעסוק בתורה, אמרו חכמים שתיכף ומיד בכל אופן יעסוק בתורה, בין אם ילמד לשמה ובין אם ילמד שלא לשמה. וזהו מה שכתב הרמב"ם "שיעסוק בתורה בין לשמה ובין שלא לשמה", ולא כתב כלשון הגמרא "אפילו" שלא לשמה, כי בא ללמדינו בזה, שבכל מקרה אין להתעכב על ענין זה ולהתרשל מחמתו בלימוד, אלא יעסוק בתורה איך שיהיה, ומתוך כך יזכה למדרגת "לשמה", שילמד לשם שמים לשמור ולעשות את כל דברי התורה הזאת.

שאלות ותשובות על ההלכה

תבארו בבקשה מה פירוש לימוד תורה לשמה. למה הכוונה בדיוק? י"ז טבת תש"פ / 14 בינואר 2020

יש בזה מדרגות רבות. רש"י בתענית (ז.) מבאר את המדרגה הגבוהה ביותר של לימוד תורה לשמה, ללמוד "כי כך ציווני אלוקי". אך גם הלומד על מנת לקיים, והלומד על מנת להתקדש בקדושת התורה נחשב כלומד תורה לשמה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין כלי בשר וכלי חלב, ודין "נותן טעם לפגם"

קדרה (סיר) שבישלו בה בשר, דפנות הקדרה בולעות מעט מן האוכל שנתבשל בה, ולכן קדרה זו נחשבת קדרה "בשרית", ואם בישלו באותה קדרה אחר כך מאכל חלבי, פולטת הקדרה מטעם הבשר שיש בה לתוך החלב, ולכן אוסרת את כל המאכל שנתבשל בה. וזהו עיקר הדין של איסור בישול חלב בכלי של בשר. ועתה נבאר מהו דין "נות......

לקריאת ההלכה


(המשך) דין כלי זכוכית ו"פיירקס" לעניין איסור בשר בחלב

בהלכה הקודמת כתבנו שלדעת השולחן ערוך, כלי זכוכית אינם בולעים כלל, ולכן אין כל איסור להשתמש בכלי זכוכית למאכלי בשר, ולאחר שישטפו כראוי, להשתמש בהם למאכלי חלב, (ואמנם דעת הרמ"א להחמיר בכלי זכוכית כדין כלי חרס וכן מנהג רבים מעדות אשכנז.) ומרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, בספריו ובשיעוריו, פוסק כד......

לקריאת ההלכה

ברכת שהחיינו על בגד חדש

שאלה: מתי יש לברך שהחיינו על קניית בגד חדש, האם בשעת הקנייה או בשעת הלבישה? והאם יש לברך שהחיינו על כל בגד ובגד שקונה? תשובה: במשנה במסכת ברכות (נד.) למדנו שיש לאדם לברך על קניית כלים (בגדים) חדשים ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". ולענין מתי יש לברך את ברכת שהחיינו. הנה כתב ה......

לקריאת ההלכה

איסור אכילת בשר וחלב על שלחן אחד

טעמי וגדרי ההלכה האוכל מאכלי חלב, אסור לו להעלות (לשים) על אותו שולחן מאכלי בשר. ולמשל, מי שאוכל לחם עם גבינה, אסור לו להניח על אותו שלחן פרוסת בשר. וזאת מגזירת רבותינו, שגזרו שלא לעשות כן, כדי שלא יטעה אדם ויאכל ממאכלי הבשר שעל השלחן. (כן כתב הרמב"ם). וכן להיפך, אם אוכל מאכלי בשר, אסור לו להע......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם צריך ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב גם בכלי זכוכית?

תשובה: כבר ביארנו בהלכה הקודמת, שחובה ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב, משום שכלים שנמצאים בהם מאכלים (חמים) של בשר או של חלב, בולעים מטעם המאכלים ההם, ואחר כך פולטים את אותו הטעם שבלעו, לתוך מאכל אחר שהם נוגעים בו. ונחלקו רבותינו הראשונים לעניין כלי זכוכית, האם גם הם בולעים כשאר כלים, או ש......

לקריאת ההלכה