הלכה ליום שני ט"ז טבת תש"פ 13 בינואר 2020

רגעים של כוונה נכונה

שאלה: אני לומד בשיעורי תורה קבועים כבר כמה שנים, וכן אני עושה צדקות ומעשים טובים, אולם אני מרגיש שהתורה שאני לומד אינה "תורה לשמה", וגם המצוות שאני מקיים אינן "לשמה". מה עלי לעשות?

תשובה: כשאדם לומד תורה, ובכוונתו היא להתגדל ולהראות חכם וכיוצא בזה, הרי זה לימוד תורה "שלא לשמה". אולם כבר אמרו רבותינו (פסחים נ:) "לעולם יעסוק אדם בתורה אפילו שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה". והסביר הגאון רבי חיים מוואלזין (בספר רוח חיים), שהכוונה היא, שיכול האדם לטעון, שהוא אינו יכול ללמוד תורה לשמה כבר כעת, ומאחר ומי שלומד תורה שלא לשמה נענש על כך, אם כן, ישב בטל ולא ילמד. אולם על השקפה זו שנו רבותינו (אבות פ"א), "ודלא יליף קטלא חייב", כלומר, מי שלא עוסק בתורה נענש בעונש חמור ביותר. ובאו ללמדינו, שעלינו ללמוד תורה בכל אופן, גם אם לפעמים הלימוד הוא לא לשמה. והרי הבטיחו רבותינו שבסופו של דבר יהיה הלימוד לשמה.

הדרך לעליית הגג
ובספר נפש החיים (שער ג פ"ג) הוסיף על זה, שבאמת כמעט בלתי אפשרי שכבר בתחילת קביעות העתים לתורה ילמד האדם תורה לשמה, מכל מקום, מאחר וכך הוא סדר הדברים, שבתחילה לומד שלא לשמה, ולבסוף יגיע לכוונה נכונה בלימודו שתהיה תורה לשמה, לכן כבר כעת הוא אהוב ורצוי לפני ה' יתברך. וכמו שבלתי אפשרי לעלות לעלית הגג, אלא אם עולים במדרגות הסולם, כמו כן בלימוד התורה, בלתי אפשרי להגיע למעלת לימוד תורה לשמה, מבלי ללמוד בתחילה שלא לשמה. ולכן אמרו רבותינו "לעולם" יעסוק אדם בתורה ובמצוות אפילו שלא לשמה, שרצונם לומר בזה, שאפילו בקביעות, אם אדם רואה שהתורה והמצוות שלו אינם לשם שמים, כי מידי פעם מתגנבות ללבו מחשבות על כבוד וכיוצא בזה, בכל זאת "לעולם" יעסוק בתורה ובמצוות אפילו שלא לשמה, ויתחזק עוד ועוד בעסק התורה והמצוות, ועל ידי זה יזכה להגיע למדרגת "לשמה".

הרגעים שמתכוין "לשמה"
והוסיף עוד לבאר, כי באמת אין ספק שאפילו מי שלומד שלא לשמה, הרי בכל זאת במשך הלימוד בודאי שיהיו רגעים בהם לא תהיה לו כוונה פסולה בקיום התורה והמצוות, ואם כן, הרי באותו רגע מועט שהיתה כוונתו נכונה, הוא מקדש את כל הלימוד והמצוות שעשה עד עכשיו שלא לשמה.

תחילת דינו של האדם
ומרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל (ענף עץ אבות עמוד נב בהערה), השמיענו דבר יקר בזה, בשם ספר חיים וחסד למהרי"נ בן ג'מאל (זקינו של רבינו חיים אבולעפייא), שהביא את לשון הרמב"ם (בפ"ג מהלכות תלמוד תורה): "תחילת דינו של האדם אינו אלא על תלמוד תורה, ואחר כך על שאר מעשיו", וביאר בזה הגאון מהרי"נ בן ג'מאל, שבאמת מותר לכל אדם לקיים מצוות ולעסוק בתורה אפילו שלא לשמה, משום שחומרת החיוב לעסוק בתורה היא כל כך גדולה, עד כדי כך שזו השאלה הראשונה שהאדם נשאל עליה בבואו לדין על מעשיו בבית דין של מעלה. ולכן, כדי שבני ישראל לא יתרשלו ויתעצלו מלעסוק בתורה, אמרו חכמים שתיכף ומיד בכל אופן יעסוק בתורה, בין אם ילמד לשמה ובין אם ילמד שלא לשמה. וזהו מה שכתב הרמב"ם "שיעסוק בתורה בין לשמה ובין שלא לשמה", ולא כתב כלשון הגמרא "אפילו" שלא לשמה, כי בא ללמדינו בזה, שבכל מקרה אין להתעכב על ענין זה ולהתרשל מחמתו בלימוד, אלא יעסוק בתורה איך שיהיה, ומתוך כך יזכה למדרגת "לשמה", שילמד לשם שמים לשמור ולעשות את כל דברי התורה הזאת.

שאלות ותשובות על ההלכה

תבארו בבקשה מה פירוש לימוד תורה לשמה. למה הכוונה בדיוק? י"ז טבת תש"פ / 14 בינואר 2020

יש בזה מדרגות רבות. רש"י בתענית (ז.) מבאר את המדרגה הגבוהה ביותר של לימוד תורה לשמה, ללמוד "כי כך ציווני אלוקי". אך גם הלומד על מנת לקיים, והלומד על מנת להתקדש בקדושת התורה נחשב כלומד תורה לשמה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה


דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

הלכות ערב תשעה באב

בספר המנהגים לרבינו אייזיק טירנא כתב שלא יטייל אדם בערב תשעה באב, וכן פסק הרמ"א, וכן נראה שפוסק מרן הרב חיד"א, והביאו דין זה עוד מגדולי האחרונים. ערב תשעה באב, בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית (אחרי חצות היום כמו שנבאר), אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין, ונהגו בזה איס......

לקריאת ההלכה

דין ברכת הגומל

תקנו רבותינו, שמי שאירע לו איזה דבר שיש בו קצת סכנה, עליו להודות להשם יתברך על הטובה אשר גמלו, בפני עשרה אנשים מישראל. וכפי שנבאר. בגמרא במסכת ברכות (נד.), אמר רב יהודה אמר רב, ארבעה צריכין להודות (כלומר, לברך הגומל), יורדי הים כשיעלו ממנו, והולכי מדברות כשיגיעו לישוב, ומי שהיה חולה ונתרפא, ומי ש......

לקריאת ההלכה