הלכה ליום שני ט"ז טבת תש"פ 13 בינואר 2020

רגעים של כוונה נכונה

שאלה: אני לומד בשיעורי תורה קבועים כבר כמה שנים, וכן אני עושה צדקות ומעשים טובים, אולם אני מרגיש שהתורה שאני לומד אינה "תורה לשמה", וגם המצוות שאני מקיים אינן "לשמה". מה עלי לעשות?

תשובה: כשאדם לומד תורה, ובכוונתו היא להתגדל ולהראות חכם וכיוצא בזה, הרי זה לימוד תורה "שלא לשמה". אולם כבר אמרו רבותינו (פסחים נ:) "לעולם יעסוק אדם בתורה אפילו שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה". והסביר הגאון רבי חיים מוואלזין (בספר רוח חיים), שהכוונה היא, שיכול האדם לטעון, שהוא אינו יכול ללמוד תורה לשמה כבר כעת, ומאחר ומי שלומד תורה שלא לשמה נענש על כך, אם כן, ישב בטל ולא ילמד. אולם על השקפה זו שנו רבותינו (אבות פ"א), "ודלא יליף קטלא חייב", כלומר, מי שלא עוסק בתורה נענש בעונש חמור ביותר. ובאו ללמדינו, שעלינו ללמוד תורה בכל אופן, גם אם לפעמים הלימוד הוא לא לשמה. והרי הבטיחו רבותינו שבסופו של דבר יהיה הלימוד לשמה.

הדרך לעליית הגג
ובספר נפש החיים (שער ג פ"ג) הוסיף על זה, שבאמת כמעט בלתי אפשרי שכבר בתחילת קביעות העתים לתורה ילמד האדם תורה לשמה, מכל מקום, מאחר וכך הוא סדר הדברים, שבתחילה לומד שלא לשמה, ולבסוף יגיע לכוונה נכונה בלימודו שתהיה תורה לשמה, לכן כבר כעת הוא אהוב ורצוי לפני ה' יתברך. וכמו שבלתי אפשרי לעלות לעלית הגג, אלא אם עולים במדרגות הסולם, כמו כן בלימוד התורה, בלתי אפשרי להגיע למעלת לימוד תורה לשמה, מבלי ללמוד בתחילה שלא לשמה. ולכן אמרו רבותינו "לעולם" יעסוק אדם בתורה ובמצוות אפילו שלא לשמה, שרצונם לומר בזה, שאפילו בקביעות, אם אדם רואה שהתורה והמצוות שלו אינם לשם שמים, כי מידי פעם מתגנבות ללבו מחשבות על כבוד וכיוצא בזה, בכל זאת "לעולם" יעסוק בתורה ובמצוות אפילו שלא לשמה, ויתחזק עוד ועוד בעסק התורה והמצוות, ועל ידי זה יזכה להגיע למדרגת "לשמה".

הרגעים שמתכוין "לשמה"
והוסיף עוד לבאר, כי באמת אין ספק שאפילו מי שלומד שלא לשמה, הרי בכל זאת במשך הלימוד בודאי שיהיו רגעים בהם לא תהיה לו כוונה פסולה בקיום התורה והמצוות, ואם כן, הרי באותו רגע מועט שהיתה כוונתו נכונה, הוא מקדש את כל הלימוד והמצוות שעשה עד עכשיו שלא לשמה.

תחילת דינו של האדם
ומרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל (ענף עץ אבות עמוד נב בהערה), השמיענו דבר יקר בזה, בשם ספר חיים וחסד למהרי"נ בן ג'מאל (זקינו של רבינו חיים אבולעפייא), שהביא את לשון הרמב"ם (בפ"ג מהלכות תלמוד תורה): "תחילת דינו של האדם אינו אלא על תלמוד תורה, ואחר כך על שאר מעשיו", וביאר בזה הגאון מהרי"נ בן ג'מאל, שבאמת מותר לכל אדם לקיים מצוות ולעסוק בתורה אפילו שלא לשמה, משום שחומרת החיוב לעסוק בתורה היא כל כך גדולה, עד כדי כך שזו השאלה הראשונה שהאדם נשאל עליה בבואו לדין על מעשיו בבית דין של מעלה. ולכן, כדי שבני ישראל לא יתרשלו ויתעצלו מלעסוק בתורה, אמרו חכמים שתיכף ומיד בכל אופן יעסוק בתורה, בין אם ילמד לשמה ובין אם ילמד שלא לשמה. וזהו מה שכתב הרמב"ם "שיעסוק בתורה בין לשמה ובין שלא לשמה", ולא כתב כלשון הגמרא "אפילו" שלא לשמה, כי בא ללמדינו בזה, שבכל מקרה אין להתעכב על ענין זה ולהתרשל מחמתו בלימוד, אלא יעסוק בתורה איך שיהיה, ומתוך כך יזכה למדרגת "לשמה", שילמד לשם שמים לשמור ולעשות את כל דברי התורה הזאת.

שאלות ותשובות על ההלכה

תבארו בבקשה מה פירוש לימוד תורה לשמה. למה הכוונה בדיוק? 17 Tevet 5780 / 14 ינואר 2020

יש בזה מדרגות רבות. רש"י בתענית (ז.) מבאר את המדרגה הגבוהה ביותר של לימוד תורה לשמה, ללמוד "כי כך ציווני אלוקי". אך גם הלומד על מנת לקיים, והלומד על מנת להתקדש בקדושת התורה נחשב כלומד תורה לשמה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

REGALOS A LOS POBRES

Ya hemos visto en la entrega anterior, que uno de los preceptos de Purim establece el envío de dos regalos a dos pobres. Escribe Ramba”m (Leyes sobre Meguilá cap. 2) Cada persona está obligada a enviar a su compañero dos porciones de carne u otro tipo de alimento......

לקריאת ההלכה

ENVIO DE PRESENTES Y REGALOS A LOS NECESITADOS EN PURIM

Encontramos escrito en la Meguilat Esther: Envío de porciones entre un hombre y su compañero y regalos a los pobres (Meguila 9,22). El Talmud (Meguilá 7ª) aprende de estos versículos que el mínimo de porciones a enviar es de dos a una persona, en tanto que las......

לקריאת ההלכה

DESDE EL COMIENZO DE ADAR SE INCREMENTA LA ALEGRÍA

Escribe el Talmud (Ta´anit 29ª): Dijo Rabí Yehuda, hijo de Rab Shemuel ben Shilat en nombre de Rab, así como desde el comienzo del mes de Ab se disminuye la alegría, a partir del comienzo del mes de Adar se incrementa la alegría. Agregó Rab Papá, ......

לקריאת ההלכה

CUANDO RESPONDER BARUJ HU UBARUJ SHEMO

Dijo Moshe, El nombre de D-os he de convocar, demos gloria a nuestro D-os, y explica esta frase la traducción aramea de la siguiente forma, Cuando haya de convocar el nombre divino en mis plegarias, demos grandeza a nuestro Señor. De este versículo, aprende el Ro”sh, citad......

לקריאת ההלכה


SOBRE LA BENDICIÓN MEHAYE HAMETIM

Como vimos anteriormente, si se ausenta de su casa durante treinta días, al regresar y reencontrarse con sus familiares y amigos, aquellos por los que realmente posee una amistad genuina, debe pronunciar la bendición de Sheehayianu. El mismo párrafo del Talmud (Berajot 58) qu......

לקריאת ההלכה

ESCRITURA SOBRE LA VENTANA EN SHABBAT

Pregunta: En invierno, cuando las ventanas se hallan empañadas por efecto de la humedad interna en las casas ¿se puede escribir sobre esta humedad con los dedos? Respuesta: Una de las treinta y nueve actividades prohibidas en shabbat es la de escribir. Esta prohibición aplica......

לקריאת ההלכה

BARUJ HU UBARUJ SHEMO –CONTINUACIÓN-

Como vimos en la entrega anterior, el Ro”sh instituyó la costumbre de responder Baruj Hu Ubaruj Shemo cada vez que se oye el nombre sagrado en una bendición. Pero aclaramos que, debido a que se trata de una costumbre, no de una obligación absoluta, no se responde en medio ......

לקריאת ההלכה

BENDICIÓN DE SHEEHAYIAN POR EL REENCUENTRO CON UN AMIGO

Pregunta: La persona que se ausenta de su casa por treinta días y al regresar se alegra de reencontrarse con sus familiares y amigos ¿debe pronunciar la bendición de Sheehayianu? Respuesta: El Talmud (Berajot 58) enseña en nombre de Rabí Yehoshua ben Levy que la......

לקריאת ההלכה