הלכה ליום חמישי י"ח אב תשע"ז 10 באוגוסט 2017

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

הרב מתתיהו בן יעקב ולאה ניאזוף זצ״ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

משפחתו

שימוש בבושם בשבת

שאלה: האם מותר להשתמש בשבת בבושם העשוי לריח טוב, בבשר האדם ובבגדים?

תשובה: בגמרא במסכת ביצה (כג.) רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו (אמרו שניהם), אסור לכוף (להפוך) כוס עם בושם על גבי בגדים בשבת, מפני שיש בזה איסור "הולדת ריח בבגדים". וכבר ביארנו בעבר את שורש איסור מוליד, שהוא איסור "יצירת דבר חדש בשבת", והכנסת הריח בבגד, נחשבת כיצירת דבר חדש הנותן ריח. (ובלשון הגמרא: סחופי כסא אשיראי ביומא טבא אסור, מאי טעמא? משום דקא מוליד ריחא. ופירש רש"י, "סחופי כסא אשראי", כפיית כוס מבושם על שיראים של מלבוש כדי להכניס בו ריח הבושם שבכוס, אסור, משום שהוא מוליד ריח בבגדיו. ומבואר אם כן בגמרא שאין לבשם בשבת בגדים, מחמת איסור "מוליד").

ומרן הבית יוסף הביא את הדין הזה להלכה. וכן פסק הרמ"א בהגהתו (סי' תקיא). וכן המנהג להחמיר בזה כדעת כמה מן הראשונים שהביאו דין זה להלכה.

ומכאן למד הטורי זהב, שאסור לכהנים הנושאים את כפיהם בשבת או ביום טוב לרחוץ ידיהם במים שנתנו בהם מי ורדים (הנותנים ריח טוב), מפני שמולידים ריח בידיהם.

אולם הגאון בעל "חכם צבי" (אביו של היעב"ץ, היה גדול מגדולי אשכנז, שלמד בצעירותו אצל חכמי טורקיה, ומחמת כן תמיד היה בקשר איתם. ועל כן נקרא שמו "חכם צבי" כדרך הספרדים שקוראים לרב "חכם". ופעם ששאלוהו על כך שמעדיף את כינוי הספרדים על פני כינוי האשכנזים, השיב במליצה, כי הוא אוהב את ה"חכמה" המחיה את בעליה (יומא פג:), אבל שונא הוא את ה"רבנות", המקברת את בעליה (פסחים פז:) וספרו נקרא על שמו שו"ת חכם צבי), הוכיח להתיר להשתמש בבושם לגוף האדם בשבת, מהמשנה במסכת שבת (קיא.) ששם שנינו: "בני מלכים סכין שמן ורד על מכותיהן בשבת". והלא שמן ורד נותן ריח טוב בגוף האדם, ואף על פי כן מותר לסוך בו בשבת. והביאו לזה עוד ראיות להתיר כמה מגדולי הפוסקים, כי יש חילוק בין נתינת בושם בבגדים לנתינת בושם על גוף האדם, שנתינת הבושם על הבגדים עשויה יותר להשאר שם לאורך זמן, ועל כן יש בזה איסור מוליד, מה שאין כן נתינת הבושם על הגוף, שאינה עשויה להחזיק ימים רבים, כי בדרך כלל אחרי זמן מה מתנדף הריח ואיננו, על כן לא גזרו בזה איסור משום מוליד.

לכן להלכה, אף על פי שאסור לשים בשבת בושם על גבי בגדים או על גבי מצעים וכדומה, מכל מקום מותר לשים בשבת בושם על גוף האדם. והוא הדין שמותר להשתמש בשבת ב"דאודורנט" וכן כל כיוצא בזה, מפני שנתינת הריח בגוף האדם אינה עשויה לזמן ארוך, כי היא עתידה להתנדף במהרה.

שאלות ותשובות על ההלכה

בפירוט התשובה מצוין כי "והוא הדין שמותר להשתמש בשבת ב"דאודורנט" וכן כל כיוצא בזה,". הכוונה ודאי רק לדאודורנט התזה  (ספריי), שכן יש גם  דאודורנטים מוצקים למריחה. כ"ג אב תשע"ז / 15 באוגוסט 2017

אמנם מסתבר, שאם מדובר בדאודורנט שהוא כמו סבון, והוא נמרח על העור בצורה שווה, ורוצים שישאר על גבי העור, אז אין להשתמש בו בשבת. וכן דאודורנט שעשוי מג'ל. תודה על ההערה,

לגבי ה-"דאודורנט", האם יש הבדל בין תרסיס (ספריי) לבין "דאודורנט" רגיל שבה באופן מוצק לגבי שבת? י"ח אב תשע"ז / 10 באוגוסט 2017

בדאודורנט מוצק, שנמרח ונשאר על העור, אין להקל.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ח) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ח), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ח)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ח) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה


דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

שמיעת כלי זמר בימי בין המצרים

שמיעת מוזיקה וריקודים בימי בין המצרים אסור לעשות ריקודים ומחולות בימים שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב, ואפילו בלא כלי נגינה. וכל זה הוא אפילו בריקודים המתנהלים על פי ההלכה, ומנהגי הצניעות המקודשים לעם ישראל, אנשים לבד ונשים לבד, במחיצה מפסקת שאינם רואים אלו את אלו, אבל ריקודים מעורבים אנשים ונשים......

לקריאת ההלכה

החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, וא......

לקריאת ההלכה

כניסת התענית - תשעה באב שחל במוצאי שבת

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה