הלכה ליום רביעי י"ח טבת תש"פ 15 בינואר 2020

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

אייל עמרם בן אסנת

ושיקום כמה שיותר מהר, אמן

הוקדש על ידי

יאיר חדד (אבא של אייל)

חלומות בזמן הזה

שאלה: האם נכון שמי שחלם חלום מפחיד בליל שבת, צריך לעשות תענית בשבת?

תשובה: בגמרא במסכת ברכות (נה:) אמרו רבותינו, מי שרואה חלום ונפשו עגומה עליו, ייטיבנו בפני שלשה מאוהביו, שיאמר בפניהם: "חלמא טבא חזאי" (חלום טוב ראיתי), והם יאמרו לו שלוש פעמים "חלמא טבא חזית, טבא הוא וטבא ליהוי, רחמנא לשוייה לטב, שבע זמנין לגזרו עלך מן שמיא דלהוי לטבא, ויהא טבא" (חלום טוב ראית, טוב הוא וטוב יהיה, ה' יעשה שיהיה לטובה, שבע פעמים יגזרו עליך מן השמים שיהיה לטובה, ויהיה טוב). וכן יאמרו לו עוד פסוקים שמוזכרים שם בגמרא. (ויש סידורים שבהם מובא נוסח "הטבת חלום"). וביום שלאחר החלום, החולם מתענה (צם) יום אחד.

ומבואר בשלחן ערוך (סימן רפח), שאפילו בשבת מותר להתענות תענית חלום, כדי להיטיבו, שזהו העונג האמיתי לאותו אדם שחלם חלום רע. ולאחר מכן צריך להתענות שוב במשך השבוע, כדי לכפר על מה שהתענה בשבת.

אולם רב עמרם גאון ורבינו קלונימוס כתבו, שבזמן הזה אין להתענות תענית חלום בשבת, כי אין אנו בקיאים בפתרון החלומות לדעת איזהו חלום רע ואיזהו טוב. והובאו דבריהם בטור. אולם מרן בשלחן ערוך לא הביא דעתם.

אלא שמרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל הביא בספרו (חזון עובדיה עמוד שפד), את דברי הגאון החסיד רבינו אליהו הכהן בספר אגרת אליהו (פ"ד דמעשר שני), שכתב: אף על פי שהתירו חז"ל להתענות תענית חלום בשבת, נראה לי שזהו דוקא בזמנם שהיו בקיאים בפתרון החלומות, מה שאין כן בזמן הזה. ויש חלומות שנראים רעים, ואדרבה, הם טובים. ולכן כל הבא אלי לשאול ממני על תענית חלום בשבת, אני מורה לו שלא יתענה, אלא יתענג על השבת במאכל ומשתה, ובתנאי שלא ידבר כל השבת אלא בדברי תורה, וטוב שיקרא כל ספר תהלים, ולמחרת יתן צדקה לעניים כפי כוחו.

והלבוש בספרו לבוש האורה (פרשת וישב) כתב, כי כל העולם יודעים, שרוב מוחלט מן החלומות הם דברים בטלים, כזבים והבלים, ואין בהם אפילו דבר אחד שהוא אמיתי. ומרן החיד"א בספר דבש לפי (מע' ג') כתב, "וידעתי מאדם גדול שלא היה מקפיד כלל על דברי חלומות, ואמר שהיה תלמיד חכם אחד שעל פי רוב היה מתענה תענית חלום בשבתות, ובשבת אחת שבא לשאול, אמרתי לו שלא יתענה, ושוב לא חלם". (ובספר מנחת יהודה כתב, שיש שדים שמבהילים את האדם בחלום, ואם הוא חושש לחלום, הם שמחים וממשיכים לצער אותו).

גם בספר פלא יועץ (ערך חלום) כתב, שהיותר טוב הוא שלא לחוש לחלומות, ולא לפחד מהם כלל, ואל יספר חלומו לשום אדם, כי בדרך כלל החלומות שוא ידברו, ובפרט בדורינו שאין (כמעט) איש כזה אשר יגלו לו עתידות בחלומות, רק כח הדמיון פועל וחושב מחשבות.

ואמנם כך הם הדברים בדרך כלל, אלא שאין בענין זה כלל גמור, ויש לדון בכל מקרה לפי הענין. אולם לעצם השאלה, שמדובר בחלום "מפחיד". הרי שיש חלומות שאין בהם משמעות בכלל, רק פחד גדול, והוא שנקרא "סיוט", ובגמרא (יומא כב.) משמע שחלום מפחיד הנקרא ("סיוטא" בלשון הגמרא), הוא סוג חלום אחר, שאין לו כל כך משמעות לגבי העתיד, וכל שכן בזמנינו כאמור.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

דין הזכרת משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

לקריאת ההלכה


הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

השומע קול רעם בלילה

שתי שאלות: השומע קול רעם מתוך שינה, האם רשאי לברך על הרעם, בלי נטילת ידיים? והאם יש לברך על הברקים בכל פעם, או רק פעם אחת ביום? בהלכות הקודמות ביארנו, שאדם הרואה ברקים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך ה......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה