הלכה ליום רביעי י"ז שבט תשע"ו 27 בינואר 2016

זמן הדלקת נרות שבת

שאלה: מהו זמן הדלקת הנרות הראוי לכתחילה, והאם יש חילוק בזמן זה בין ירושלים לשאר ערי ישראל?

תשובה: בגמרא במסכת יומא (פא:) למדו רבותינו ממדרש הפסוקים, כי יש להוסיף מן החול על הקודש ביום הכפורים. והוא הדין שחייבים להוסיף מן החול על הקודש בכל יום טוב (חג) ובימי שבת, הן בכניסתם והן ביציאתם. ותוספת זו משמעותה מבחינה מעשית, שיש להזהר להדליק נרות שבת ולהזהר מעשיית כל מלאכה האסורה ביום השבת, עוד קודם זמן שקיעת החמה, ואין להמתין עד שקיעת החמה ממש, אף על פי שעד שתשקע החמה עוד לא נכנסה השבת ועדיין יום שישי הוא. וכן יש לנהוג במוצאי שבת, שאסור לעשות מלאכה מיד סמוך לצאת הכוכבים, אלא יש להמתין עוד שיעור זמן כלשהו, (וכפי שנהגו לכתוב זמן צאת השבת בלוחות השנה). וכן פסקו עיקר להלכה רוב רבותינו הראשונים, וכן פסק מרן השלחן ערוך שקבלנו הוראותיו, וכן המנהג בכל תפוצות ישראל.

והנה מעיקר הדין, שיעור זמן זה שיש להקדים להדליק נרות בסמוך לכניסת השבת, שיעורו בכל שהוא, כלומר, אין שיעור לזמן זה ודי ברגע אחד (כמו דקה אחת) סמוך לשקיעת החמה, ומכל מקום המנהג ברוב המקומות להזהר לכתחילה להדליק נרות ולפרוש מכל מלאכה כעשרים דקות לפני שקיעת החמה, מכמה וכמה סיבות. וכן נוהגים לשער זמן כניסת השבת בלוחות השנה, כעשרים דקות לפני שקיעת החמה.

והגאון המשנה ברורה כתב, שמכיון שאין הכל בקיאים לשער זמן שקיעת החמה, על כן יש להחמיר זמן ארוך יותר להדליק נרות בערב שבת. ויסוד דבריו מדברי מרן השלחן ערוך שכתב שמי שאינו בקי בשיעור זה, ידליק בעוד שהשמש בראשי האילנות. אולם מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל העיר על דבריו, שבזמנינו שמצוי אצל הכל שעון, וגם מכוונים אותו מדי פעם על פי הרדיו וכיוצא בזה, אין לחוש לזה כל כך, ויש להקל אף לכתחילה עד שיעור עשרים דקות קודם שקיעת החמה.

ובעיר הקודש ירושלים תובב"א, נהגו להכריז על כניסת השבת כארבעים דקות לפני השקיעה, ואומרים שנהגו כן על פי תקנה משנים קדמוניות. אולם באמת אין הדבר כן, כי מנהג זה הוא מנהג שנתחדש על פי הוראת רבני האשכנזים בירושלים, אבל הספרדים לא נהגו בזה כלל ועיקר, וכל גאוני הספרדים בירושלים לא נהגו כן, אלא אף בירושלים היו מדליקים נרות כעשרים דקות בערך לפני שקיעת החמה. ולכן, הספרדים אינם מחוייבים למנהג זה כלל ועיקר, ורשאים להמשיך בהכנות לשבת עד כעשרים דקות קודם השקיעה. וגם מי שנהג עד כה על פי ה"צפירה" שעושים בירושלים ובערים הסמוכות לה והנגררות אחריה (כמו פתח תקוה, שהוקמה על ידי רבי יואל משה סלומון מבני ירושלים, ושמחמת כן כל מנהגיה מיוסדים על מנהגי ירושלים, וכן העיר בית שמש) להזהר להכניס את השבת ארבעים דקות קודם השקיעה, מפני שחשב שכך הדין מחייב, רשאי לבטל מנהגו ולהדליק נרות כעשרים דקות לפני השקיעה.

אולם יש להזהר כמה שאפשר להכניס את השבת בנחת, מתוך חשיבה מוקדמת שלא יכנסו לשבת בבהלה, ובזה עלולים לבא גם כן לידי כעס. לכן, אף על פי שזמן ההדלקה הוא כעשרים דקות לפני השקיעה, מכל מקום נכון לחשב הזמן נכון מצד ההכנות לשבת, כדי שיכניסוה בנחת ולא יבואו חלילה לידי כעס ומחלוקת.

ולסיכום: זמן הדלקת הנרות הראוי והנכון בכל מקום, הוא כעשרים דקות לפני שקיעת החמה. אולם יש להזהר לתכנן את ההכנות לשבת, כך שלא יבואו לידי כעס ולחץ סמוך לשקיעת החמה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

מרור – כורך – שלחן עורך - ותוספת הלכות בשל מגפת "קורונה" והסגר הנהוג בכל המקומות

אף שעלינו להמשיך בהלכות הפסח, מכל מקום נעמוד גם על כמה דינים ששייכים באופן מיוחד השנה, בשל מגפת "קורונה" והסגר הנהוג בכל המקומות. שריפת חמץ - לגבי שריפת חמץ, שנהגו לצאת ולשורפו ביום ערב פסח, דבר שהשנה לא יתאפשר להרבה בני אדם. הנה בגמרא ובשלחן ערוך (סימן תמה) מבואר, כיצד היא מצות ביעור ח......

לקריאת ההלכה


קריאת המגילה – קולות נפץ

כל אדם מישראל חייב בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹהַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאיילת השחר. ולכן מפרק זה אנו......

לקריאת ההלכה

זהירות בעניני חמץ

---------------- מנויים יקרים, אנו שמחים להודיע לבעלי טלפונים חכמים (בהיתר רב), כי מעתה ניתן להוריד את האפליקציה "אינסטרב", בה ניתן לשאול ולקבל תשובות לשאלותיכם ההלכתיות מפי תלמידי חכמים מורי הוראות בישראל.  האפליקציה אינה שייכת ל"הלכה יומית", אולם הרה"ג יעקב ששון ש......

לקריאת ההלכה

פרטים בדין קטניות בפסח - נגיף "קורונה"

----------------------- לשאלת רבים: בימים הללו שקיים איום מפני נגיף מסוכן, בודאי שעל פי דיני התורה יש לנהוג על פי הוראות משרד הבריאות, וכפי שכבר הורו גדולי הרבנים ובכללם מורינו הגאון הראשון לציון רבי יצחק יוסף שליט"א. היודע על אדם, שיש לגביו חשש שהוא נגוע בנגיף ועל פי התקנות עליו לשהות בב......

לקריאת ההלכה

ההלל בליל פסח – דין האנשים ודין הנשים

בתוספתא (פ"ג דסוכה) שנינו: שמנה עשר יום ולילה אחד קוראים בהם את ההלל, ואלו הם: שמונת ימי חג הסוכות, שמונת ימי חנוכה, יום טוב הראשון של פסח, ולילו, ויום טוב של עצרת. וכן מבואר עוד בדברי חז"ל, ובמסכת סופרים (פרק כ הלכה ט) שנינו: "ומצוה מן המובחר לקרות את ההלל בנעימה, לקיים מה שנאמר וּנְ......

לקריאת ההלכה