הלכה ליום רביעי י"ז שבט תשע"ו 27 בינואר 2016

זמן הדלקת נרות שבת

שאלה: מהו זמן הדלקת הנרות הראוי לכתחילה, והאם יש חילוק בזמן זה בין ירושלים לשאר ערי ישראל?

תשובה: בגמרא במסכת יומא (פא:) למדו רבותינו ממדרש הפסוקים, כי יש להוסיף מן החול על הקודש ביום הכפורים. והוא הדין שחייבים להוסיף מן החול על הקודש בכל יום טוב (חג) ובימי שבת, הן בכניסתם והן ביציאתם. ותוספת זו משמעותה מבחינה מעשית, שיש להזהר להדליק נרות שבת ולהזהר מעשיית כל מלאכה האסורה ביום השבת, עוד קודם זמן שקיעת החמה, ואין להמתין עד שקיעת החמה ממש, אף על פי שעד שתשקע החמה עוד לא נכנסה השבת ועדיין יום שישי הוא. וכן יש לנהוג במוצאי שבת, שאסור לעשות מלאכה מיד סמוך לצאת הכוכבים, אלא יש להמתין עוד שיעור זמן כלשהו, (וכפי שנהגו לכתוב זמן צאת השבת בלוחות השנה). וכן פסקו עיקר להלכה רוב רבותינו הראשונים, וכן פסק מרן השלחן ערוך שקבלנו הוראותיו, וכן המנהג בכל תפוצות ישראל.

והנה מעיקר הדין, שיעור זמן זה שיש להקדים להדליק נרות בסמוך לכניסת השבת, שיעורו בכל שהוא, כלומר, אין שיעור לזמן זה ודי ברגע אחד (כמו דקה אחת) סמוך לשקיעת החמה, ומכל מקום המנהג ברוב המקומות להזהר לכתחילה להדליק נרות ולפרוש מכל מלאכה כעשרים דקות לפני שקיעת החמה, מכמה וכמה סיבות. וכן נוהגים לשער זמן כניסת השבת בלוחות השנה, כעשרים דקות לפני שקיעת החמה.

והגאון המשנה ברורה כתב, שמכיון שאין הכל בקיאים לשער זמן שקיעת החמה, על כן יש להחמיר זמן ארוך יותר להדליק נרות בערב שבת. ויסוד דבריו מדברי מרן השלחן ערוך שכתב שמי שאינו בקי בשיעור זה, ידליק בעוד שהשמש בראשי האילנות. אולם מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל העיר על דבריו, שבזמנינו שמצוי אצל הכל שעון, וגם מכוונים אותו מדי פעם על פי הרדיו וכיוצא בזה, אין לחוש לזה כל כך, ויש להקל אף לכתחילה עד שיעור עשרים דקות קודם שקיעת החמה.

ובעיר הקודש ירושלים תובב"א, נהגו להכריז על כניסת השבת כארבעים דקות לפני השקיעה, ואומרים שנהגו כן על פי תקנה משנים קדמוניות. אולם באמת אין הדבר כן, כי מנהג זה הוא מנהג שנתחדש על פי הוראת רבני האשכנזים בירושלים, אבל הספרדים לא נהגו בזה כלל ועיקר, וכל גאוני הספרדים בירושלים לא נהגו כן, אלא אף בירושלים היו מדליקים נרות כעשרים דקות בערך לפני שקיעת החמה. ולכן, הספרדים אינם מחוייבים למנהג זה כלל ועיקר, ורשאים להמשיך בהכנות לשבת עד כעשרים דקות קודם השקיעה. וגם מי שנהג עד כה על פי ה"צפירה" שעושים בירושלים ובערים הסמוכות לה והנגררות אחריה (כמו פתח תקוה, שהוקמה על ידי רבי יואל משה סלומון מבני ירושלים, ושמחמת כן כל מנהגיה מיוסדים על מנהגי ירושלים, וכן העיר בית שמש) להזהר להכניס את השבת ארבעים דקות קודם השקיעה, מפני שחשב שכך הדין מחייב, רשאי לבטל מנהגו ולהדליק נרות כעשרים דקות לפני השקיעה.

אולם יש להזהר כמה שאפשר להכניס את השבת בנחת, מתוך חשיבה מוקדמת שלא יכנסו לשבת בבהלה, ובזה עלולים לבא גם כן לידי כעס. לכן, אף על פי שזמן ההדלקה הוא כעשרים דקות לפני השקיעה, מכל מקום נכון לחשב הזמן נכון מצד ההכנות לשבת, כדי שיכניסוה בנחת ולא יבואו חלילה לידי כעס ומחלוקת.

ולסיכום: זמן הדלקת הנרות הראוי והנכון בכל מקום, הוא כעשרים דקות לפני שקיעת החמה. אולם יש להזהר לתכנן את ההכנות לשבת, כך שלא יבואו לידי כעס ולחץ סמוך לשקיעת החמה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשע"ט – מה תיקן מרן זצ"ל?

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ". וענין ה"חימוץ" שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ......

לקריאת ההלכה


בדיקת וביטול חמץ

דין בדיקת חמץ אור לארבעה עשר בניסן שיחול השנה (תשע"ט) ביום חמישי בלילה (ליל יום שישי), בודקין את החמץ לאור הנר. וצריך שיהיה הנר של שעוה, (או משמן פרפין מוקשה כפי שמצוי בזמנינו), כתקנת חז"ל. ואם אין לו נר, אבל יש לו פנס קטן שיכול להכניסו למקומות שצריך לבדוק בהן כהוגן, מותר לבדוק עם פנס כזה......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" – התשע"ט

------------------------------ בהקשר לנתינת מעות "זכר למחצית השקל", אנו מבקשים להמליץ בחום על מוסד של תורה וצדקה, "תפארת רשב"י", המוכר לנו היטב באופן אישי, ואנו יכולים להעיד נאמנה, כי האנשים האחראים על המוסד הנזכר, הם אנשים יראי ה' בתכלית, הולכי תמים ופועלי צדק, ......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

פרשת זכור

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשע"ט, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה