הלכה ליום שישי י"ג טבת תש"פ 10 בינואר 2020

שאלות ותשובות הלכה יומית - להורות הלכות בבית – העומד באמצע קדיש – ליטול ידיים לפני שמתלבשים

לקט תשובות שנמסרו בזמן האחרון

שאלה: כתבתם שאסור לאדם להורות הלכות בלי לקבל רשות מרבו. אם כן, איך אדם רגיל לומר בבית הלכות?

תשובה: מרן השלחן ערוך (סימן רמב ס"ט) פסק, שאף על פי שאסור לתלמיד להורות הוראה במקום רבו, ואיסור חמור הוא, עד שאמרו שכל המורה הוראה במקום רבו חייב מיתה. מכל מקום, הלכה שהיא מפורשת בספרי הפוסקים, כמו בשלחן ערוך וכדומה, אינה נקראת "הוראה", ומותר להורות הוראה כזו גם בלי רשות מרבו. וכן פסק מרן רבינו זצ"ל בספר הליכות עולם (ח"ח עמוד קעג), שדברי הלכה שמבוארים כל צרכם בספרים, אינם נחשבים ל"הוראה".

 

שאלה: אם אני עומדת בעזרת נשים לכבוד אשה מבוגרת, והחזן אומר קדיש, מותר לי לשבת?

תשובה: מי שעומד בשעת אמירת הקדיש (עד "דאמירן בעלמא ואמרו אמן"), חייב להשאר לעמוד, ואינו רשאי לשבת. ולכן, גם אם היה יושב בשעת הקדיש, אולם עמד באמצע הקדיש לכבוד אדם זקן, אינו יכול לשבת עד שתסתיים אמירת הקדיש. וכן פסק בבן איש חי (פרשת ויחי). לכן התשובה לשאלתך, שאם נעמדת לכבוד אשה מבוגרת, אין לשבת עד שיסיים החזן את הקדיש.

 

שאלה: האם חובה ליטול ידיים בבוקר לפני שאני מתלבש? שמעתי שבזוהר הקדוש כתוב על זה דברים נוראים.

תשובה: נכון הוא, שבזהר הקדוש (הובא בברכי יוסף סימן א בשם זוהר בכתב יד) שאסור להתלבש או לגעת בכליו לפני שיטול ידיו בבוקר. וכן כתב הגאון "עולת תמיד" (דף יג). ולכן כתבו המקובלים שיש להזהר להכין את כלי הנטילה סמוך למיטתו כדי שיוכל ליטול מיד כשיקום בבוקר. אולם מן הדין אין איסור בדבר. ובפרט בדורות הללו, שאותה רוח רעה ששורה על הידיים בבוקר, אינה באותו תוקף כמו שהיתה בימי רבותינו התנאים. ולכן המיקל בזה בודאי שיש לו על מה שיסמוך. ובפרט שכן נוהגים גדולי עולם, ובכללם מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שהיה לובש בגדיו ומיד נוטל ידיו, ולא היה מקדים את הנטילה ללבישת הבגדים.

שבת שלום!

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

דין הזכרת משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

לקריאת ההלכה


הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

השומע קול רעם בלילה

שתי שאלות: השומע קול רעם מתוך שינה, האם רשאי לברך על הרעם, בלי נטילת ידיים? והאם יש לברך על הברקים בכל פעם, או רק פעם אחת ביום? בהלכות הקודמות ביארנו, שאדם הרואה ברקים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך ה......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה