הלכה ליום שישי י"ג טבת תש"פ 10 בינואר 2020

שאלות ותשובות הלכה יומית - להורות הלכות בבית – העומד באמצע קדיש – ליטול ידיים לפני שמתלבשים

לקט תשובות שנמסרו בזמן האחרון

שאלה: כתבתם שאסור לאדם להורות הלכות בלי לקבל רשות מרבו. אם כן, איך אדם רגיל לומר בבית הלכות?

תשובה: מרן השלחן ערוך (סימן רמב ס"ט) פסק, שאף על פי שאסור לתלמיד להורות הוראה במקום רבו, ואיסור חמור הוא, עד שאמרו שכל המורה הוראה במקום רבו חייב מיתה. מכל מקום, הלכה שהיא מפורשת בספרי הפוסקים, כמו בשלחן ערוך וכדומה, אינה נקראת "הוראה", ומותר להורות הוראה כזו גם בלי רשות מרבו. וכן פסק מרן רבינו זצ"ל בספר הליכות עולם (ח"ח עמוד קעג), שדברי הלכה שמבוארים כל צרכם בספרים, אינם נחשבים ל"הוראה".

 

שאלה: אם אני עומדת בעזרת נשים לכבוד אשה מבוגרת, והחזן אומר קדיש, מותר לי לשבת?

תשובה: מי שעומד בשעת אמירת הקדיש (עד "דאמירן בעלמא ואמרו אמן"), חייב להשאר לעמוד, ואינו רשאי לשבת. ולכן, גם אם היה יושב בשעת הקדיש, אולם עמד באמצע הקדיש לכבוד אדם זקן, אינו יכול לשבת עד שתסתיים אמירת הקדיש. וכן פסק בבן איש חי (פרשת ויחי). לכן התשובה לשאלתך, שאם נעמדת לכבוד אשה מבוגרת, אין לשבת עד שיסיים החזן את הקדיש.

 

שאלה: האם חובה ליטול ידיים בבוקר לפני שאני מתלבש? שמעתי שבזוהר הקדוש כתוב על זה דברים נוראים.

תשובה: נכון הוא, שבזהר הקדוש (הובא בברכי יוסף סימן א בשם זוהר בכתב יד) שאסור להתלבש או לגעת בכליו לפני שיטול ידיו בבוקר. וכן כתב הגאון "עולת תמיד" (דף יג). ולכן כתבו המקובלים שיש להזהר להכין את כלי הנטילה סמוך למיטתו כדי שיוכל ליטול מיד כשיקום בבוקר. אולם מן הדין אין איסור בדבר. ובפרט בדורות הללו, שאותה רוח רעה ששורה על הידיים בבוקר, אינה באותו תוקף כמו שהיתה בימי רבותינו התנאים. ולכן המיקל בזה בודאי שיש לו על מה שיסמוך. ובפרט שכן נוהגים גדולי עולם, ובכללם מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שהיה לובש בגדיו ומיד נוטל ידיו, ולא היה מקדים את הנטילה ללבישת הבגדים.

שבת שלום!

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה


דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

הלכות ערב תשעה באב

בספר המנהגים לרבינו אייזיק טירנא כתב שלא יטייל אדם בערב תשעה באב, וכן פסק הרמ"א, וכן נראה שפוסק מרן הרב חיד"א, והביאו דין זה עוד מגדולי האחרונים. ערב תשעה באב, בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית (אחרי חצות היום כמו שנבאר), אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין, ונהגו בזה איס......

לקריאת ההלכה

דין ברכת הגומל

תקנו רבותינו, שמי שאירע לו איזה דבר שיש בו קצת סכנה, עליו להודות להשם יתברך על הטובה אשר גמלו, בפני עשרה אנשים מישראל. וכפי שנבאר. בגמרא במסכת ברכות (נד.), אמר רב יהודה אמר רב, ארבעה צריכין להודות (כלומר, לברך הגומל), יורדי הים כשיעלו ממנו, והולכי מדברות כשיגיעו לישוב, ומי שהיה חולה ונתרפא, ומי ש......

לקריאת ההלכה