הלכה ליום שישי י"ג טבת תש"פ 10 בינואר 2020

שאלות ותשובות הלכה יומית - להורות הלכות בבית – העומד באמצע קדיש – ליטול ידיים לפני שמתלבשים

לקט תשובות שנמסרו בזמן האחרון

שאלה: כתבתם שאסור לאדם להורות הלכות בלי לקבל רשות מרבו. אם כן, איך אדם רגיל לומר בבית הלכות?

תשובה: מרן השלחן ערוך (סימן רמב ס"ט) פסק, שאף על פי שאסור לתלמיד להורות הוראה במקום רבו, ואיסור חמור הוא, עד שאמרו שכל המורה הוראה במקום רבו חייב מיתה. מכל מקום, הלכה שהיא מפורשת בספרי הפוסקים, כמו בשלחן ערוך וכדומה, אינה נקראת "הוראה", ומותר להורות הוראה כזו גם בלי רשות מרבו. וכן פסק מרן רבינו זצ"ל בספר הליכות עולם (ח"ח עמוד קעג), שדברי הלכה שמבוארים כל צרכם בספרים, אינם נחשבים ל"הוראה".

 

שאלה: אם אני עומדת בעזרת נשים לכבוד אשה מבוגרת, והחזן אומר קדיש, מותר לי לשבת?

תשובה: מי שעומד בשעת אמירת הקדיש (עד "דאמירן בעלמא ואמרו אמן"), חייב להשאר לעמוד, ואינו רשאי לשבת. ולכן, גם אם היה יושב בשעת הקדיש, אולם עמד באמצע הקדיש לכבוד אדם זקן, אינו יכול לשבת עד שתסתיים אמירת הקדיש. וכן פסק בבן איש חי (פרשת ויחי). לכן התשובה לשאלתך, שאם נעמדת לכבוד אשה מבוגרת, אין לשבת עד שיסיים החזן את הקדיש.

 

שאלה: האם חובה ליטול ידיים בבוקר לפני שאני מתלבש? שמעתי שבזוהר הקדוש כתוב על זה דברים נוראים.

תשובה: נכון הוא, שבזהר הקדוש (הובא בברכי יוסף סימן א בשם זוהר בכתב יד) שאסור להתלבש או לגעת בכליו לפני שיטול ידיו בבוקר. וכן כתב הגאון "עולת תמיד" (דף יג). ולכן כתבו המקובלים שיש להזהר להכין את כלי הנטילה סמוך למיטתו כדי שיוכל ליטול מיד כשיקום בבוקר. אולם מן הדין אין איסור בדבר. ובפרט בדורות הללו, שאותה רוח רעה ששורה על הידיים בבוקר, אינה באותו תוקף כמו שהיתה בימי רבותינו התנאים. ולכן המיקל בזה בודאי שיש לו על מה שיסמוך. ובפרט שכן נוהגים גדולי עולם, ובכללם מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שהיה לובש בגדיו ומיד נוטל ידיו, ולא היה מקדים את הנטילה ללבישת הבגדים.

שבת שלום!

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום רב.
האם היחיד כשמתפלל בציבור צריך לומר גם כן את וּמְקַבְּלִין דֵּין מִן דֵּין וְאָמְרִין. קַדִּישׁ בִּשְׁמֵי מְרומָא עִלָּאָה בֵּית שְׁכִינְתֵּהּ. קַדִּישׁ עַל אַרְעָא עובַד גְּבוּרְתֵּהּ. קַדִּישׁ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא: ה' צְבָאות מַלְיָא כָל אַרְעָא זִיו יְקָרֵהּ ו-וּנְטָלַתְנִי רוּחָא. וּשְׁמָעִית בַּתְרַי קַל זִיעַ שַׂגִּיא דִמְשַׁבְּחִין וְאָמְרִין בְּרִיךְ יְקָרָא דַיהוָה מֵאֲתַר בֵּית שְׁכִינְתֵּהּ - בתפילה ובא לציון גואל או שרק החזן אומר זאת? תודה וכט"ס. כ"ה שבט תשפ"א / 7 בפברואר 2021

גם היחיד אומר את הפסוקים הללו בתרגום. תבורך,  

האם לפי הרב עובדיה נכון הדבר לשבת לפני הקדיש והאם אפשר לקבל מקור לדבר? ב' כסלו תשפ"א / 18 בנובמבר 2020

אם כוונתך לשבת ממש סמוך לקדיש, כדי שלא ישאר עומד, דעת מרן זצ"ל שאין לעשות כן, והביא ראיה לדבריו, וראיתי את הדברים בכתב ידו, וכעת אין בידי למצוא את המקור. 

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה


דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

שאלה: אלו הנוהגים להפריש בכל חודש מעשר כספים, האם יכולים לנכות מסכום המעשר דמי פרנסת בניהם ובנותיהם אשר עמם בבית?

תשובה: ביארנו, שחייב כל אדם לתת איזה סכום לצדקה בכל שנה, ומדה בינונית לתת בכל חודש עשירית מכל הריוח של אותו החודש. וכעת לענין השאלה, אודות אלו הנוהגים לתת בכל חודש מעשר כספים מכל הרוחים שלהם, האם הם רשאים לנכות מהמעשר את הוצאות כלכלת בניהם ובנותיהם הגדולים אשר בבית. והנה שורש השאלה, הוא לפי מה ש......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה