הלכה ליום שישי ו' טבת תש"פ 3 בינואר 2020

שאלות ותשובות הלכה יומית - רבי מאיר אביחצירא - בקבוק בושם – ברכת הלבנה

לקט תשובות שנמסרו בזמן האחרון

שאלה: האם מרן זצ"ל פגש או הביא בספריו איזה דבר מהאדמו"ר רבי מאיר אביחצירא זצ"ל?

תשובה: רבי מאיר אביחצירא זצ"ל, היה ממש כמלאך, חסיד קדוש ובעל מופת באופן שלא נמצא כמותו בדורות האחרונים. והיה תלמיד חכם מובהק, והיתה לו היכרות עם כמה מרבני פורת יוסף, ובכללם הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל. אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל לא ראה את פניו מעולם. (רבי מאיר היה גר באשדוד, וחי בארץ ישראל כשמונה עשרה שנה, ונפטר בחיי אביו רבי ישראל ה"בבא סאלי" זצ"ל). רק בספרו "הליכות עולם" חלק שמיני (עמוד נג), הוא מביא בשם האדמו"ר הלכה למעשה. והיא, לגבי מי שנודר צדקה בשעת צרה, שטוב שיאמר "אלהא דמאיר ענני" שלוש פעמים. כי ראויה היא זכותו של התנא הקדוש רבי מאיר להגן עליו להושיעו מכל צרה. ודין זה מפורש בשם המקובל הרמ"ע מפאנו, שהיה גדול הדור לפני כארבע מאות שנה. ובענין זה, דן מרן זצ"ל, האם נכון לומר "אלהא דמאיר ענני", או "אלהא דרבי מאיר ענני". ומסקנתו היא, שיש לומר אלהא דמאיר ענני. שכך כתב הגאון רבי חיים פלאג'י ועוד, כי על פי הסוד אמירה זו בדוקא היא מסוגלת לישועה מכל צרה. וכן נהגו ברוב ארצות הספרדים, ובפרט הנשים, שבשעת צרה אומרים "אלהא דמאיר ענני", ונודרים צדקה לעילוי נשמתו. ובסיום דבריו כתב מרן זצ"ל: "וכן שמעתי בשם הרב הגדול המקובל רבי מאיר אבוחצירא זצ"ל, שיש לומר בסליחות עננו אלהא דמאיר עננו". ומעניין הדבר, שדוקא בענין זכרון צדקתו של התנא רבי מאיר, הוזכרה הוראתו של רבי מאיר אביחצירא. זכותם תגן עלינו אמן.

 

שאלה: אני נוהג בהבדלה, לברך "בורא מיני בשמים" על בקבוק עם בושם, והבושם כבר התייבש לגמרי, אך עדיין יש בבקבוק ריח, האם זה בסדר?

תשובה: כתב מרן בשלחן ערוך (סימן ריז), שכלים שעישנו אותם בבשמים, עד שיש להם ריח טוב, אין לברך "בורא מיני בשמים" על אותו הריח, משום שאין לברך אלא על ריח "שיש לו עיקר", כלומר, שהדבר שמפיץ את הריח בעצמו נמצא לפנינו. אבל דבר שקיבל ריח טוב מדבר אחר, אין לברך עליו. ולכן כתב המשנה ברורה, "בעלי בתים שאין להם בשמים במוצאי שבת, ונוטלים מדוכה (מטחנה) שדכו בה בשמים ונקלט בה ריח, ומברכין, ברכתן ברכה לבטלה". וכן כתבו עוד מגדולי הפוסקים, ובכללם הגאון רבי יוסף חיים בספר בן איש חי (פרשת ואתחנן). וכן פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (חזו"ע שבת ח"ב עמוד תכב), שצלוחית של בושם שכבר הורק ממנה כל הבושם ונשאר בה ריח טוב, אין מברכים עליה.

 

שאלה: האם נכון שנשים תברכנה ברכת הלבנה?

תשובה: המנהג הוא שנשים אינן מברכות ברכת הלבנה. ויש ספק בדבר גם על פי הפשט וגם על פי הקבלה, אם נכון שנשים תברכנה ברכה זו או לא. ולמעשה כתבו כמה פוסקים, שאם רואה האשה את הלבנה כשמתחילה להתחדש, בימים הראויים לברכת הלבנה, תאמר "ברוך מחדש חודשים", בלי להזכיר שם שמים. ומרן רבינו זצ"ל בחזון עובדיה (חנוכה עמוד שעא) כתב, שראוי לנשים לשמוע את ברכת הלבנה מפי איש שמברך, ויצאו בזה ידי חובה. ולמעשה כמו שכתבנו, לא נהגו להזהר בזה. ומי שיכולה לנהוג כמו שכתב מרן זצ"ל, תבוא עליה ברכת טוב.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין כלי בשר וכלי חלב, ודין "נותן טעם לפגם"

קדרה (סיר) שבישלו בה בשר, דפנות הקדרה בולעות מעט מן האוכל שנתבשל בה, ולכן קדרה זו נחשבת קדרה "בשרית", ואם בישלו באותה קדרה אחר כך מאכל חלבי, פולטת הקדרה מטעם הבשר שיש בה לתוך החלב, ולכן אוסרת את כל המאכל שנתבשל בה. וזהו עיקר הדין של איסור בישול חלב בכלי של בשר. ועתה נבאר מהו דין "נות......

לקריאת ההלכה


(המשך) דין כלי זכוכית ו"פיירקס" לעניין איסור בשר בחלב

בהלכה הקודמת כתבנו שלדעת השולחן ערוך, כלי זכוכית אינם בולעים כלל, ולכן אין כל איסור להשתמש בכלי זכוכית למאכלי בשר, ולאחר שישטפו כראוי, להשתמש בהם למאכלי חלב, (ואמנם דעת הרמ"א להחמיר בכלי זכוכית כדין כלי חרס וכן מנהג רבים מעדות אשכנז.) ומרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, בספריו ובשיעוריו, פוסק כד......

לקריאת ההלכה

ברכת שהחיינו על בגד חדש

שאלה: מתי יש לברך שהחיינו על קניית בגד חדש, האם בשעת הקנייה או בשעת הלבישה? והאם יש לברך שהחיינו על כל בגד ובגד שקונה? תשובה: במשנה במסכת ברכות (נד.) למדנו שיש לאדם לברך על קניית כלים (בגדים) חדשים ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". ולענין מתי יש לברך את ברכת שהחיינו. הנה כתב ה......

לקריאת ההלכה

איסור אכילת בשר וחלב על שלחן אחד

טעמי וגדרי ההלכה האוכל מאכלי חלב, אסור לו להעלות (לשים) על אותו שולחן מאכלי בשר. ולמשל, מי שאוכל לחם עם גבינה, אסור לו להניח על אותו שלחן פרוסת בשר. וזאת מגזירת רבותינו, שגזרו שלא לעשות כן, כדי שלא יטעה אדם ויאכל ממאכלי הבשר שעל השלחן. (כן כתב הרמב"ם). וכן להיפך, אם אוכל מאכלי בשר, אסור לו להע......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם צריך ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב גם בכלי זכוכית?

תשובה: כבר ביארנו בהלכה הקודמת, שחובה ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב, משום שכלים שנמצאים בהם מאכלים (חמים) של בשר או של חלב, בולעים מטעם המאכלים ההם, ואחר כך פולטים את אותו הטעם שבלעו, לתוך מאכל אחר שהם נוגעים בו. ונחלקו רבותינו הראשונים לעניין כלי זכוכית, האם גם הם בולעים כשאר כלים, או ש......

לקריאת ההלכה