הלכה ליום שישי ו' טבת תש"פ 3 בינואר 2020

שאלות ותשובות הלכה יומית - רבי מאיר אביחצירא - בקבוק בושם – ברכת הלבנה

לקט תשובות שנמסרו בזמן האחרון

שאלה: האם מרן זצ"ל פגש או הביא בספריו איזה דבר מהאדמו"ר רבי מאיר אביחצירא זצ"ל?

תשובה: רבי מאיר אביחצירא זצ"ל, היה ממש כמלאך, חסיד קדוש ובעל מופת באופן שלא נמצא כמותו בדורות האחרונים. והיה תלמיד חכם מובהק, והיתה לו היכרות עם כמה מרבני פורת יוסף, ובכללם הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל. אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל לא ראה את פניו מעולם. (רבי מאיר היה גר באשדוד, וחי בארץ ישראל כשמונה עשרה שנה, ונפטר בחיי אביו רבי ישראל ה"בבא סאלי" זצ"ל). רק בספרו "הליכות עולם" חלק שמיני (עמוד נג), הוא מביא בשם האדמו"ר הלכה למעשה. והיא, לגבי מי שנודר צדקה בשעת צרה, שטוב שיאמר "אלהא דמאיר ענני" שלוש פעמים. כי ראויה היא זכותו של התנא הקדוש רבי מאיר להגן עליו להושיעו מכל צרה. ודין זה מפורש בשם המקובל הרמ"ע מפאנו, שהיה גדול הדור לפני כארבע מאות שנה. ובענין זה, דן מרן זצ"ל, האם נכון לומר "אלהא דמאיר ענני", או "אלהא דרבי מאיר ענני". ומסקנתו היא, שיש לומר אלהא דמאיר ענני. שכך כתב הגאון רבי חיים פלאג'י ועוד, כי על פי הסוד אמירה זו בדוקא היא מסוגלת לישועה מכל צרה. וכן נהגו ברוב ארצות הספרדים, ובפרט הנשים, שבשעת צרה אומרים "אלהא דמאיר ענני", ונודרים צדקה לעילוי נשמתו. ובסיום דבריו כתב מרן זצ"ל: "וכן שמעתי בשם הרב הגדול המקובל רבי מאיר אבוחצירא זצ"ל, שיש לומר בסליחות עננו אלהא דמאיר עננו". ומעניין הדבר, שדוקא בענין זכרון צדקתו של התנא רבי מאיר, הוזכרה הוראתו של רבי מאיר אביחצירא. זכותם תגן עלינו אמן.

 

שאלה: אני נוהג בהבדלה, לברך "בורא מיני בשמים" על בקבוק עם בושם, והבושם כבר התייבש לגמרי, אך עדיין יש בבקבוק ריח, האם זה בסדר?

תשובה: כתב מרן בשלחן ערוך (סימן ריז), שכלים שעישנו אותם בבשמים, עד שיש להם ריח טוב, אין לברך "בורא מיני בשמים" על אותו הריח, משום שאין לברך אלא על ריח "שיש לו עיקר", כלומר, שהדבר שמפיץ את הריח בעצמו נמצא לפנינו. אבל דבר שקיבל ריח טוב מדבר אחר, אין לברך עליו. ולכן כתב המשנה ברורה, "בעלי בתים שאין להם בשמים במוצאי שבת, ונוטלים מדוכה (מטחנה) שדכו בה בשמים ונקלט בה ריח, ומברכין, ברכתן ברכה לבטלה". וכן כתבו עוד מגדולי הפוסקים, ובכללם הגאון רבי יוסף חיים בספר בן איש חי (פרשת ואתחנן). וכן פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (חזו"ע שבת ח"ב עמוד תכב), שצלוחית של בושם שכבר הורק ממנה כל הבושם ונשאר בה ריח טוב, אין מברכים עליה.

 

שאלה: האם נכון שנשים תברכנה ברכת הלבנה?

תשובה: המנהג הוא שנשים אינן מברכות ברכת הלבנה. ויש ספק בדבר גם על פי הפשט וגם על פי הקבלה, אם נכון שנשים תברכנה ברכה זו או לא. ולמעשה כתבו כמה פוסקים, שאם רואה האשה את הלבנה כשמתחילה להתחדש, בימים הראויים לברכת הלבנה, תאמר "ברוך מחדש חודשים", בלי להזכיר שם שמים. ומרן רבינו זצ"ל בחזון עובדיה (חנוכה עמוד שעא) כתב, שראוי לנשים לשמוע את ברכת הלבנה מפי איש שמברך, ויצאו בזה ידי חובה. ולמעשה כמו שכתבנו, לא נהגו להזהר בזה. ומי שיכולה לנהוג כמו שכתב מרן זצ"ל, תבוא עליה ברכת טוב.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת – בגדים לתשעה באב

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה

ברכת אשר יצר וברכת המזון

שאלה: בהלכה הקודמת כתבנו, שמי שנתחייב ברכה אחרונה, ולפני שבירך, נכנס לבית הכסא לעשות צרכיו ונתחייב בברכת אשר יצר, עליו לברך ברכת אשר יצר תחילה, ואחר כך יברך ברכה אחרונה על מה שאכל. והשאלה היא, האם דין זה נכון אף לגבי ברכת המזון וברכת על המחיה, או שאינו אלא בברכת בורא נפשות? תשובה: ביארנו, שמי ש......

לקריאת ההלכה