הלכה ליום רביעי ט"ז כסלו תשפ"א 2 בדצמבר 2020

הלכות הדלקת נרות חנוכה

זמן ההדלקה
זמן הדלקת נרות חנוכה, הוא בזמן "צאת הכוכבים", כלומר, כשתים עשרה דקות אחר שקיעת החמה (זמן השקיעה מופיע בלוחות השנה). ויש מהאשכנזים שנוהגים להדליק מיד עם שקיעת החמה. ואם התאחר ולא הדליק, ידליק מיד, ואף אם התאחר מאד, רשאי להדליק עד עלות השחר.

חיוב ההדלקה
כבר הזכרנו, שהספרדים נוהגים שבעל הבית מדליק נרות, ובזה יוצאים כל בני הבית ידי חובה. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד מבני הבית מדליק נרות. עוד הזכרנו, כי נשים חייבות בהדלקת נרות חנוכה. ולכן אשה שאין לה בעל, או שבעלה אינו נמצא בבית, הרי שעליה להדליק נרות חנוכה בעצמה. וכן אם בעל הבית יודע שהוא יגיע בשעה מאוחרת, הרי שהוא יכול למנות את אשתו שהיא תהיה שליחה גם שלו כדי להדליק נרות, והיא תדליק נרות בברכה, וגם בעלה יוצא בזה ידי חובה.

הדלקה על ידי ילד
מאחר וחובת הדלקת נרות חנוכה, חלה אך ורק על אנשים ונשים שהם מעל גיל מצוות, לכן, אם ילד ידליק את נרות החנוכה, שאר הבוגרים שבבית לא יוכלו לצאת ידי חובה בהדלקה שלו. ולכן אין לאפשר לילד להדליק נרות חנוכה. אלא האב או ראש המשפחה ידליק את הנר הראשון, ואת שאר הנרות מעיקר הדין מותר לתת לילד קטן להדליק. (ונכון שהאב והבן ידליקו יחדיו). ואת נר ה"השמש" אפשר לתת לכל אדם להדליק.

ואמנם בעצם הדין שקטן אינו יכול להדליק נרות חנוכה. יש אומרים שקטן בן שתים עשרה יכול להדליק נרות חנוכה (זבחי צדק ח"ג סימן מא). אלא שעדיין יש ספק בדבר. ומכל מקום אם אירע שקטן בירך והדליק נרות חנוכה, אין צורך לכבות ולחזור ולהדליק נרות חנוכה אחרים. (חזון עובדיה עמוד מט).

תנאי על נרות חנוכה
השמן והפתילות והנרות הנותרים מהדלקת נרות חנוכה, חלה עליהם קדושה של מצות נרות חנוכה, ולכן יש לשורפם אחרי ימי החנוכה. וכדי להמנע ממצב זה, נכון להתנות לפני חנוכה, שאין בכוונתו להקצות את השמן והפתילות לשם מצוה. ואז לא תחול קדושה על שאריות השמן והפתילות, ויוכל לעשות בהן מה שירצה.

שאלות ותשובות על ההלכה

לא זכיתי להבין הרי צאת הכוכבים למדנו שזה שלוש עשרה דקות וחצי וזו הדעה הכי מקילה כיצד כתבתם שתים עשרה דקות ?
בברכה. ט"ז כסלו תשפ"א / 2 בדצמבר 2020

זמן צאת הכוכבים הוא כשלוש עשרה וחצי דקות זמניות לאחר השקיעה. ובימים שבהם היום קצר מאד, כל דקה זמנית היא קצרה מעט מדקה רגילה. ולכן כתבנו כך. ובימות הקיץ הזמן ארוך יותר, כרבע שעה.   

האם אפשר לצאת ידי חובת ההדלקה בחנוכיה שנירותיה עשויות משמונה מצתים שהדלקתם לחצי שעה קבועה ללא פתילה ושמן רק על ידי גז? והאם אפשר להדליק חנוכיה על ידי שלט רחוק או על ידי מחשב? כ"ו כסלו תש"פ / 24 בדצמבר 2019

צריך שיהיו הנרות נרות עם פתילה. לכן אין להדליק עם מצית.

לא נכון להדליק על ידי כפתור הדלקה, או שלט רחוק.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה


כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"א), ביום ראשון הבא עלינו לטובה. ותיקנו רבותינו ברכה זו, מכיון שהלבלוב באילנות ה......

לקריאת ההלכה