הלכה ליום שישי כ"ב כסלו תש"פ 20 בדצמבר 2019

שאלות ותשובות הלכה יומית - משתה בימי החנוכה – נר אחד של שמן – נשים באמירת ההלל

לקט תשובות שנמסרו בזמן האחרון

שאלה: מדוע אין חובה לעשות סעודה בחנוכה, כמו בפורים?

תשובה: אין חיוב לעשות סעודה בחנוכה. והטעם לכך, כתב המשנה ברורה, שהוא מפני שבימי הפורים נגזרה הגזירה להרוג את הגופות של עם ישראל. כלומר, הריגה גשמית. ואילו בחנוכה היתה הגזירה בעיקר גזירה רוחנית, שגזרו שעם ישראל לא יוכלו לשמור את התורה. ולכן, מאחר וניצלו ישראל מגזירה רוחנית, הם מודים לה' בדברים הרוחניים, שהם הלל והודאה. ועוד כתב מרן החיד"א ב"מחזיק ברכה", שבפורים היה הנס על ידי המשתה שעשה המלך אחשורוש לאסתר המלכה. ולכן מתאים הדבר לציין את הנס על ידי משתה, מה שאין כן בחנוכה. ועוד יש טעמים אחרים בזה בדברי הפוסקים. ומרן רבינו זצ"ל הסביר באריכות, שמאחר ובחנוכה ניתנה לעם ישראל האמונה בתורה שבעל פה, (כי נס פך השמן היה כדי להציל מטומאה שאינה מן התורה, אלא מגזירת חז"ל). ומכיון שהתורה שבעל פה אינה נקנית אלא במיעוט אכילה, לכן לא קבעו סעודה כמו בפורים.

 

שאלה: אם אין לי אפשרות להדליק את כל הנרות בשמן זית, האם אני יכול להדליק רק את הנר הראשון בשמן זית, ואילו האחרים בשמן קנולה?

תשובה: בספר שער אפרים (סימן לט) כתב, שאין להדליק נרות חנוכה משני שמנים שונים, מפני שהדבר נראה כאילו מדובר בנרות של אנשים שונים. אולם מרן החיד"א  בברכי יוסף (סימן תרעג סק"ב) כתב, שמעיקר הדין אין לחוש לדבר זה, ומותר לעשות כן. ובפרט שכאשר מדליק בשני שמנים נוזליים, אין הדבר נראה כנרות של אנשים שונים, ולכל הדעות יש להקל בדבר.

 

שאלה: האם נשים אומרות ומברכות על ההלל בחנוכה?

תשובה: נשים חייבות בהדלקת נר חנוכה, מפני ש"אף הן היו באותו הנס". ולכן נשים גם חייבות ומברכות על ההלל בליל פסח, שהרי אף הן היו באותו הנס. אבל לגבי ימי החנוכה, מצאנו מחלוקת בדבר, שהגאון רבי בן ציון אבא שאול (אור לציון נר ציון פרק יא אות כא) פסק, שנשים צריכות לברך על ההלל בחנוכה. אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (חזון עובדיה עמוד ריג) הוכיח מדברי הרמב"ם שנשים אינן מחוייבות באמירת ההלל בחנוכה, ולכן גם אינן רשאיות לברך. ומכל מקום טוב להן שתאמרנה את ההלל השלם, אלא שלמנהג הספרדים אין לברך על אמירת ההלל הזו.

 

שבת שלום!

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה


חלוקי כפרה

ימי חודש אלול, בהם אנו עומדים, הם ימי תשובה וסליחה וכפרה. כמו שהזכרנו כבר. ועתה נתמקד בסוגי העוונות השונים, איזה עוון חמור יותר, וכיצד ניתן למחות את העוונות לגמרי. ארבעה חלוקי כפרה שנינו בברייתא במסכת יומא (דף פו.), "ארבעה חלוקי כפרה הן". כלומר, יש ארבע דרגות (חלוק, מלשון חלוקה) שונות ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

לעולם יראה האדם את עצמו חציו חייב וחציו זכאי

אמרו רבותינו (במסכת קדושין דף מ ע"ב), לעולם יראה אדם את עצמו, חציו חייב וחציו זכאי, עשה מצוה אחת, אשריו, שהכריע את עצמו לכף זכות, עבר עבירה אחת, אוי לו, שהכריע עצמו לכף חובה. עד כאן. וביאור הדברים, שהאדם כל חייו, יראה את עצמו כאילו הוא בינוני, שהרי בודאי שאין לאדם לחשוב את עצמו שהוא צדיק. וכ......

לקריאת ההלכה

ההכנות לימי הדין

בימים הסמוכים לימי לראש השנה, על כל אחד ואחד מעם ישראל, להתבונן על מעשיו, לעשות "חשבון נפש", כדי לבחון במה יוכל לתקן את מעשיו ולשפרם, על מנת שלאחר מכן, יעמדו לו סניגורים טובים ליום הדין.  משמעות השם "אלול" כתב מרן הרב עובד......

לקריאת ההלכה