הלכה ליום שישי כ"ב כסלו תש"פ 20 בדצמבר 2019

שאלות ותשובות הלכה יומית - משתה בימי החנוכה – נר אחד של שמן – נשים באמירת ההלל

לקט תשובות שנמסרו בזמן האחרון

שאלה: מדוע אין חובה לעשות סעודה בחנוכה, כמו בפורים?

תשובה: אין חיוב לעשות סעודה בחנוכה. והטעם לכך, כתב המשנה ברורה, שהוא מפני שבימי הפורים נגזרה הגזירה להרוג את הגופות של עם ישראל. כלומר, הריגה גשמית. ואילו בחנוכה היתה הגזירה בעיקר גזירה רוחנית, שגזרו שעם ישראל לא יוכלו לשמור את התורה. ולכן, מאחר וניצלו ישראל מגזירה רוחנית, הם מודים לה' בדברים הרוחניים, שהם הלל והודאה. ועוד כתב מרן החיד"א ב"מחזיק ברכה", שבפורים היה הנס על ידי המשתה שעשה המלך אחשורוש לאסתר המלכה. ולכן מתאים הדבר לציין את הנס על ידי משתה, מה שאין כן בחנוכה. ועוד יש טעמים אחרים בזה בדברי הפוסקים. ומרן רבינו זצ"ל הסביר באריכות, שמאחר ובחנוכה ניתנה לעם ישראל האמונה בתורה שבעל פה, (כי נס פך השמן היה כדי להציל מטומאה שאינה מן התורה, אלא מגזירת חז"ל). ומכיון שהתורה שבעל פה אינה נקנית אלא במיעוט אכילה, לכן לא קבעו סעודה כמו בפורים.

 

שאלה: אם אין לי אפשרות להדליק את כל הנרות בשמן זית, האם אני יכול להדליק רק את הנר הראשון בשמן זית, ואילו האחרים בשמן קנולה?

תשובה: בספר שער אפרים (סימן לט) כתב, שאין להדליק נרות חנוכה משני שמנים שונים, מפני שהדבר נראה כאילו מדובר בנרות של אנשים שונים. אולם מרן החיד"א  בברכי יוסף (סימן תרעג סק"ב) כתב, שמעיקר הדין אין לחוש לדבר זה, ומותר לעשות כן. ובפרט שכאשר מדליק בשני שמנים נוזליים, אין הדבר נראה כנרות של אנשים שונים, ולכל הדעות יש להקל בדבר.

 

שאלה: האם נשים אומרות ומברכות על ההלל בחנוכה?

תשובה: נשים חייבות בהדלקת נר חנוכה, מפני ש"אף הן היו באותו הנס". ולכן נשים גם חייבות ומברכות על ההלל בליל פסח, שהרי אף הן היו באותו הנס. אבל לגבי ימי החנוכה, מצאנו מחלוקת בדבר, שהגאון רבי בן ציון אבא שאול (אור לציון נר ציון פרק יא אות כא) פסק, שנשים צריכות לברך על ההלל בחנוכה. אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (חזון עובדיה עמוד ריג) הוכיח מדברי הרמב"ם שנשים אינן מחוייבות באמירת ההלל בחנוכה, ולכן גם אינן רשאיות לברך. ומכל מקום טוב להן שתאמרנה את ההלל השלם, אלא שלמנהג הספרדים אין לברך על אמירת ההלל הזו.

 

שבת שלום!

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה


כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה

מנהג תיקון ליל שבועות

מנהג תיקון ליל שבועות פשט המנהג בכל תפוצות ישראל, להיות נעורים בליל חג השבועות ולעסוק בתורה, עד עלות השחר, וכמו שכתוב בזוהר הקדוש; חסידים הראשונים לא היו ישנים בלילה הזאת, והיו עוסקים בתורה, ואומרים: בואו לנחול מורשה קדושה לנו ולבנינו בשני העולמות. וכן אמרו עוד בזהר הקדוש: כל אלו שמתקנים התיקון בלי......

לקריאת ההלכה