הלכה ליום שישי כ"ב כסלו תש"פ 20 בדצמבר 2019

שאלות ותשובות הלכה יומית - משתה בימי החנוכה – נר אחד של שמן – נשים באמירת ההלל

לקט תשובות שנמסרו בזמן האחרון

שאלה: מדוע אין חובה לעשות סעודה בחנוכה, כמו בפורים?

תשובה: אין חיוב לעשות סעודה בחנוכה. והטעם לכך, כתב המשנה ברורה, שהוא מפני שבימי הפורים נגזרה הגזירה להרוג את הגופות של עם ישראל. כלומר, הריגה גשמית. ואילו בחנוכה היתה הגזירה בעיקר גזירה רוחנית, שגזרו שעם ישראל לא יוכלו לשמור את התורה. ולכן, מאחר וניצלו ישראל מגזירה רוחנית, הם מודים לה' בדברים הרוחניים, שהם הלל והודאה. ועוד כתב מרן החיד"א ב"מחזיק ברכה", שבפורים היה הנס על ידי המשתה שעשה המלך אחשורוש לאסתר המלכה. ולכן מתאים הדבר לציין את הנס על ידי משתה, מה שאין כן בחנוכה. ועוד יש טעמים אחרים בזה בדברי הפוסקים. ומרן רבינו זצ"ל הסביר באריכות, שמאחר ובחנוכה ניתנה לעם ישראל האמונה בתורה שבעל פה, (כי נס פך השמן היה כדי להציל מטומאה שאינה מן התורה, אלא מגזירת חז"ל). ומכיון שהתורה שבעל פה אינה נקנית אלא במיעוט אכילה, לכן לא קבעו סעודה כמו בפורים.

 

שאלה: אם אין לי אפשרות להדליק את כל הנרות בשמן זית, האם אני יכול להדליק רק את הנר הראשון בשמן זית, ואילו האחרים בשמן קנולה?

תשובה: בספר שער אפרים (סימן לט) כתב, שאין להדליק נרות חנוכה משני שמנים שונים, מפני שהדבר נראה כאילו מדובר בנרות של אנשים שונים. אולם מרן החיד"א  בברכי יוסף (סימן תרעג סק"ב) כתב, שמעיקר הדין אין לחוש לדבר זה, ומותר לעשות כן. ובפרט שכאשר מדליק בשני שמנים נוזליים, אין הדבר נראה כנרות של אנשים שונים, ולכל הדעות יש להקל בדבר.

 

שאלה: האם נשים אומרות ומברכות על ההלל בחנוכה?

תשובה: נשים חייבות בהדלקת נר חנוכה, מפני ש"אף הן היו באותו הנס". ולכן נשים גם חייבות ומברכות על ההלל בליל פסח, שהרי אף הן היו באותו הנס. אבל לגבי ימי החנוכה, מצאנו מחלוקת בדבר, שהגאון רבי בן ציון אבא שאול (אור לציון נר ציון פרק יא אות כא) פסק, שנשים צריכות לברך על ההלל בחנוכה. אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (חזון עובדיה עמוד ריג) הוכיח מדברי הרמב"ם שנשים אינן מחוייבות באמירת ההלל בחנוכה, ולכן גם אינן רשאיות לברך. ומכל מקום טוב להן שתאמרנה את ההלל השלם, אלא שלמנהג הספרדים אין לברך על אמירת ההלל הזו.

 

שבת שלום!

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

דין הזכרת משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

לקריאת ההלכה


הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

השומע קול רעם בלילה

שתי שאלות: השומע קול רעם מתוך שינה, האם רשאי לברך על הרעם, בלי נטילת ידיים? והאם יש לברך על הברקים בכל פעם, או רק פעם אחת ביום? בהלכות הקודמות ביארנו, שאדם הרואה ברקים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך ה......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה