הלכה ליום שישי כ"ב כסלו תש"פ 20 בדצמבר 2019

שאלות ותשובות הלכה יומית - משתה בימי החנוכה – נר אחד של שמן – נשים באמירת ההלל

לקט תשובות שנמסרו בזמן האחרון

שאלה: מדוע אין חובה לעשות סעודה בחנוכה, כמו בפורים?

תשובה: אין חיוב לעשות סעודה בחנוכה. והטעם לכך, כתב המשנה ברורה, שהוא מפני שבימי הפורים נגזרה הגזירה להרוג את הגופות של עם ישראל. כלומר, הריגה גשמית. ואילו בחנוכה היתה הגזירה בעיקר גזירה רוחנית, שגזרו שעם ישראל לא יוכלו לשמור את התורה. ולכן, מאחר וניצלו ישראל מגזירה רוחנית, הם מודים לה' בדברים הרוחניים, שהם הלל והודאה. ועוד כתב מרן החיד"א ב"מחזיק ברכה", שבפורים היה הנס על ידי המשתה שעשה המלך אחשורוש לאסתר המלכה. ולכן מתאים הדבר לציין את הנס על ידי משתה, מה שאין כן בחנוכה. ועוד יש טעמים אחרים בזה בדברי הפוסקים. ומרן רבינו זצ"ל הסביר באריכות, שמאחר ובחנוכה ניתנה לעם ישראל האמונה בתורה שבעל פה, (כי נס פך השמן היה כדי להציל מטומאה שאינה מן התורה, אלא מגזירת חז"ל). ומכיון שהתורה שבעל פה אינה נקנית אלא במיעוט אכילה, לכן לא קבעו סעודה כמו בפורים.

 

שאלה: אם אין לי אפשרות להדליק את כל הנרות בשמן זית, האם אני יכול להדליק רק את הנר הראשון בשמן זית, ואילו האחרים בשמן קנולה?

תשובה: בספר שער אפרים (סימן לט) כתב, שאין להדליק נרות חנוכה משני שמנים שונים, מפני שהדבר נראה כאילו מדובר בנרות של אנשים שונים. אולם מרן החיד"א  בברכי יוסף (סימן תרעג סק"ב) כתב, שמעיקר הדין אין לחוש לדבר זה, ומותר לעשות כן. ובפרט שכאשר מדליק בשני שמנים נוזליים, אין הדבר נראה כנרות של אנשים שונים, ולכל הדעות יש להקל בדבר.

 

שאלה: האם נשים אומרות ומברכות על ההלל בחנוכה?

תשובה: נשים חייבות בהדלקת נר חנוכה, מפני ש"אף הן היו באותו הנס". ולכן נשים גם חייבות ומברכות על ההלל בליל פסח, שהרי אף הן היו באותו הנס. אבל לגבי ימי החנוכה, מצאנו מחלוקת בדבר, שהגאון רבי בן ציון אבא שאול (אור לציון נר ציון פרק יא אות כא) פסק, שנשים צריכות לברך על ההלל בחנוכה. אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (חזון עובדיה עמוד ריג) הוכיח מדברי הרמב"ם שנשים אינן מחוייבות באמירת ההלל בחנוכה, ולכן גם אינן רשאיות לברך. ומכל מקום טוב להן שתאמרנה את ההלל השלם, אלא שלמנהג הספרדים אין לברך על אמירת ההלל הזו.

 

שבת שלום!

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה


דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

הלכות ערב תשעה באב

בספר המנהגים לרבינו אייזיק טירנא כתב שלא יטייל אדם בערב תשעה באב, וכן פסק הרמ"א, וכן נראה שפוסק מרן הרב חיד"א, והביאו דין זה עוד מגדולי האחרונים. ערב תשעה באב, בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית (אחרי חצות היום כמו שנבאר), אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין, ונהגו בזה איס......

לקריאת ההלכה

דין ברכת הגומל

תקנו רבותינו, שמי שאירע לו איזה דבר שיש בו קצת סכנה, עליו להודות להשם יתברך על הטובה אשר גמלו, בפני עשרה אנשים מישראל. וכפי שנבאר. בגמרא במסכת ברכות (נד.), אמר רב יהודה אמר רב, ארבעה צריכין להודות (כלומר, לברך הגומל), יורדי הים כשיעלו ממנו, והולכי מדברות כשיגיעו לישוב, ומי שהיה חולה ונתרפא, ומי ש......

לקריאת ההלכה