הלכה ליום חמישי כ"א כסלו תש"פ 19 בדצמבר 2019

מנהג הנשים

נוהגות נשות ישראל, שאינן עושות מלאכה, כגון תפירה או סריגה, או כביסה ביד, שהן מלאכות ממש, בזמן שנרות החנוכה דולקים. כלומר, במשך חצי שעה. אבל ממלאכות קלות, כמו אפיה ובישול וכיוצא בזה, לא נהגו הנשים להמנע.

ויש נשים שנהגו שאינן עושות מלאכה בכלל בימי החנוכה. אולם כתבו הפוסקים, כי אין למנהג זה סמך כלל, ויש לבטלו, כי הבטלה מביאה את האדם לידי שעמום, והשעמום מביא לידי חטא.

טעם המנהג, שנהגו הנשים שלא לעשות מלאכות בשעה שנרות החנוכה דולקות, כתב הגאון יעב"ץ, בספרו "מור וקציעה", שבזמנים שלא היה מצוי אור חשמל, היו כולם עושים את מלאכותיהם לאור הנרות. ומאחר ואסור להשתמש באור הנרות של חנוכה, לכן נמנעו הנשים מלעשות מלאכות בשעה שהנרות דולקות.

ולכן כתב הב"ח, שיש מקומות שגם האנשים נמנעים מלעשות מלאכה בשעה שהנרות דולקות, שהרי הטעם למנהג שנהגו הנשים, שייך גם כן לגבי אנשים. אולם בזמנינו אין מנהג לאנשים להחמיר בזה כלל, ורק הנשים נוהגות להחמיר בדבר.

ובאמת שיש טעם מיוחד למנהג שנהגו הנשים דוקא, שלא לעשות מלאכה, משום שנס חנוכה, נעשה על ידי אשה, היא יהודית, שהרגה את שר צבאו של אנטיוכוס מלך יוון. ולכן הנשים מציינות באופן מיוחד את הימים הללו, שהם ימי חגן, בכך שנמנעות מלעשות מלאכה קשה בשעה שהנרות דולקים.

ומרן השלחן ערוך (סימן תרע) הביא את מנהג נשות ישראל בענין זה, גם רבינו עובדיה יוסף זצ"ל הביא את כל דברי הפוסקים בענין זה. ואין להקל במנהג שנהגו אותן הנשים, שיש לו יסודות נאמנים בדברי הפוסקים.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין כלי בשר וכלי חלב, ודין "נותן טעם לפגם"

קדרה (סיר) שבישלו בה בשר, דפנות הקדרה בולעות מעט מן האוכל שנתבשל בה, ולכן קדרה זו נחשבת קדרה "בשרית", ואם בישלו באותה קדרה אחר כך מאכל חלבי, פולטת הקדרה מטעם הבשר שיש בה לתוך החלב, ולכן אוסרת את כל המאכל שנתבשל בה. וזהו עיקר הדין של איסור בישול חלב בכלי של בשר. ועתה נבאר מהו דין "נות......

לקריאת ההלכה


(המשך) דין כלי זכוכית ו"פיירקס" לעניין איסור בשר בחלב

בהלכה הקודמת כתבנו שלדעת השולחן ערוך, כלי זכוכית אינם בולעים כלל, ולכן אין כל איסור להשתמש בכלי זכוכית למאכלי בשר, ולאחר שישטפו כראוי, להשתמש בהם למאכלי חלב, (ואמנם דעת הרמ"א להחמיר בכלי זכוכית כדין כלי חרס וכן מנהג רבים מעדות אשכנז.) ומרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, בספריו ובשיעוריו, פוסק כד......

לקריאת ההלכה

ברכת שהחיינו על בגד חדש

שאלה: מתי יש לברך שהחיינו על קניית בגד חדש, האם בשעת הקנייה או בשעת הלבישה? והאם יש לברך שהחיינו על כל בגד ובגד שקונה? תשובה: במשנה במסכת ברכות (נד.) למדנו שיש לאדם לברך על קניית כלים (בגדים) חדשים ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". ולענין מתי יש לברך את ברכת שהחיינו. הנה כתב ה......

לקריאת ההלכה

איסור אכילת בשר וחלב על שלחן אחד

טעמי וגדרי ההלכה האוכל מאכלי חלב, אסור לו להעלות (לשים) על אותו שולחן מאכלי בשר. ולמשל, מי שאוכל לחם עם גבינה, אסור לו להניח על אותו שלחן פרוסת בשר. וזאת מגזירת רבותינו, שגזרו שלא לעשות כן, כדי שלא יטעה אדם ויאכל ממאכלי הבשר שעל השלחן. (כן כתב הרמב"ם). וכן להיפך, אם אוכל מאכלי בשר, אסור לו להע......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם צריך ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב גם בכלי זכוכית?

תשובה: כבר ביארנו בהלכה הקודמת, שחובה ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב, משום שכלים שנמצאים בהם מאכלים (חמים) של בשר או של חלב, בולעים מטעם המאכלים ההם, ואחר כך פולטים את אותו הטעם שבלעו, לתוך מאכל אחר שהם נוגעים בו. ונחלקו רבותינו הראשונים לעניין כלי זכוכית, האם גם הם בולעים כשאר כלים, או ש......

לקריאת ההלכה