הלכה ליום שישי ט"ו כסלו תש"פ 13 בדצמבר 2019

שאלות ותשובות הלכה יומית - נשבעתי ואקיימה – שכן שהדליק אור – לברך על הפרי היפה

לקט מתשובות שנמסרו בזמן האחרון

שאלה: כתוב "נשבעתי ואקיימה לשמור משפטי צדקך", אז כדאי לנדור נדרים כדי לקיים את המצוות?

תשובה: כתב בספר חסידים (סימן תתש"י), "נשבעתי ואקיימה לשמור משפטי צדקך", זה היה בימי הראשונים, שהיו זהירים מאד בלשונם ובמעשיהם, ובודאי לא היו באים לידי מכשול. אבל בזמן הזה אין נשבעים, שמא יעבור על שבועתו. כלומר, לדעת הספר חסידים, לא נכון לידור או להשבע אפילו כדי להתחזק בשמירת מצוות ה'.

אולם מרן השלחן ערוך (סימן רג סעיף ו) כתב, האומר "אשנה פרק זה" (אלמד פרק זה), וירא פן יתרשל בדבר (ומפחד שלא יתרשל בדבר), מותר לו לנדור כדי לזרז את עצמו. וכן אם ירא פן יתקפנו יצרו ויעבור על איזו ממצוות לא תעשה, או פן יתרשל מקיום מצוות עשה, מצוה להשבע ולנדור כדי לזרז עצמו. וכתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (הליכ"ע ח"ח עמוד נב), שמשמע שמרן לא סובר כדברי הספר חסידים, ולדעתו גם בזמן הזה אפשר לנדור ולהשבע כדי לקיים את מצוות התורה. ומכל מקום בודאי שאין כלל חד משמעי בזה, ולא ראינו כמעט מי שנודר או נשבע בזמנינו, שהמכשול מצוי בזה. ורק במקרים נדירים ומיוחדים יש מקום לשקול צעד מרחיק לכת שכזה.

 

שאלה: שכן שלי, לצערי מחלל שבת. במקרה שהוא מדליק את האור בחדר המדרגות, מותר לי לעלות במדרגות?

תשובה: מחלל שבת שהדליק את האור בחדר המדרגות, באופן שהיה המקום חשוך ואי אפשר היה ללכת מהר, אלא לאט לאט. כתב הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל (שלחן שלמה סימן שיח) שצריך ללכת במדרגות לאט, כדי שלא יהנה מחילול שבת. והגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל פסק (אור לציון פמ"א ס"ה), שלכתחילה ימתין עד שיכבה האור מאליו, ורק אז יעלה במדרגות. וכן פסק הגאון הראשון לציון שליט"א בילקוט יוסף, שהמחמיר להמתין עד שיכבה האור מאליו, תבוא עליו הברכה, ובפרט שהדבר עלול להראות כחילול ה' שנהנה מחילול שבת בכוונה.

 

שאלה: אם יש לפני שני פירות, האם יש להעדיף לברך דוקא על הפרי היפה?

תשובה: כתב בספר בית מנוחה (סימן רב), שאם יש לפניו שני פירות, לדוגמא, שני תפוחים, ואחד מהם השחיר (מחמת תולעים וכדומה), והשני יפה יותר, יש להעדיף לברך על הפרי היפה יותר, משום "זה אלי ואנוהו", שיש להתנאות במצוות. והביאו את הדברים להלכה כמה מגדולי האחרונים.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה


דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

הלכות ערב תשעה באב

בספר המנהגים לרבינו אייזיק טירנא כתב שלא יטייל אדם בערב תשעה באב, וכן פסק הרמ"א, וכן נראה שפוסק מרן הרב חיד"א, והביאו דין זה עוד מגדולי האחרונים. ערב תשעה באב, בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית (אחרי חצות היום כמו שנבאר), אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין, ונהגו בזה איס......

לקריאת ההלכה

דין ברכת הגומל

תקנו רבותינו, שמי שאירע לו איזה דבר שיש בו קצת סכנה, עליו להודות להשם יתברך על הטובה אשר גמלו, בפני עשרה אנשים מישראל. וכפי שנבאר. בגמרא במסכת ברכות (נד.), אמר רב יהודה אמר רב, ארבעה צריכין להודות (כלומר, לברך הגומל), יורדי הים כשיעלו ממנו, והולכי מדברות כשיגיעו לישוב, ומי שהיה חולה ונתרפא, ומי ש......

לקריאת ההלכה