הלכה ליום שישי ח' כסלו תש"פ 6 בדצמבר 2019

שאלות ותשובות הלכה יומית - להשיב מה שם האב – לעמוד בפני הבן – לחנך ילד לענות אמן

שאלה: אם שואלים אותי מה שם אבי או אמי, האם מותר לי להשיב?

תשובה: מי ששואלים אותו מה שם אביו, לא יענה מיד את שם אביו, אלא בתוספת תואר כבוד, כגון, אבי פלוני. או יאמר, אבא שלי, פלוני. וכיוצא בזה. ומרן רבינו זצ"ל הורה, שכאשר שואלים אדם מה שם אביו, יוכל לומר בלחש, "אבי", או "אבא שלי", ואז יאמר את שמו בקול רם. (הליכות עולם ח"ח עמוד צב).

 

שאלה: אני זכיתי ברוך ה' שבני תלמיד חכם, ואני שומע ממנו שיעור בכל יום. האם עלי לקום בפניו?

תשובה: בשאלה זו הסתפקו בגמרא במסכת קדושין (לג:). ובתלמוד שלנו לא נתבררה התשובה לספק זה. ומאחר ויש ספק בדבר, וספק זה הוא בחיוב שהוא מן התורה, כתבו הפוסקים שצריך האב לעמוד בפני בנו אם הוא רבו. וכן להיפך, מבואר בתלמוד ירושלמי (פ"ק דפאה), שמי שמלמד את אביו תורה, אפילו אם האב נוהג לקום בפני בנו, עדיין הבן חייב לעמוד בפני אביו. וכן פסק הר"ן (בקדושין שם). וכן פסק מרן זצ"ל. (שם עמוד צז).

 

שאלה: האם יש לחנך ילדים לענות אמן על הברכות?

תשובה: כתב הגאון בן איש חי (פרשת כי תצא), שחייב אדם ללמד את בנו תורה מקטנותו, פסוק שמע ישראל וכו', "וילמדו לענות אמן על כל הברכות ששומע". ומקור הדברים במסכת סנהדרין (קי:), קטן, מאמתי זוכה לבוא לעולם הבא? אמרו בשם רבי מאיר, משעה שיאמר "אמן", שנאמר: "פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְיָבֹא גוֹי צַדִּיק שֹׁמֵר אֱמֻנִים". אל תקרא "אֱמֻנִים", אלא "אָמֵנִים". ומרן זצ"ל (שם עמוד קצו) הביא שכן מבואר בזוהר הקדוש (פרשת וילך). ופירש המהרש"א, שהמילה "אמן" מורה על קיום הדבר ועל אמיתותו, וזה הקטן בדיבורו על איזה ברכה שהיא, מורה על קיום הדבר לאמיתו, ולכן זוכה בזה לפתוח לו שערי גן עדן.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה


משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

חלוקי כפרה

ימי חודש אלול, בהם אנו עומדים, הם ימי תשובה וסליחה וכפרה. כמו שהזכרנו כבר. ועתה נתמקד בסוגי העוונות השונים, איזה עוון חמור יותר, וכיצד ניתן למחות את העוונות לגמרי. ארבעה חלוקי כפרה שנינו בברייתא במסכת יומא (דף פו.), "ארבעה חלוקי כפרה הן". כלומר, יש ארבע דרגות (חלוק, מלשון חלוקה) שונות ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

לעולם יראה האדם את עצמו חציו חייב וחציו זכאי

אמרו רבותינו (במסכת קדושין דף מ ע"ב), לעולם יראה אדם את עצמו, חציו חייב וחציו זכאי, עשה מצוה אחת, אשריו, שהכריע את עצמו לכף זכות, עבר עבירה אחת, אוי לו, שהכריע עצמו לכף חובה. עד כאן. וביאור הדברים, שהאדם כל חייו, יראה את עצמו כאילו הוא בינוני, שהרי בודאי שאין לאדם לחשוב את עצמו שהוא צדיק. וכ......

לקריאת ההלכה