הלכה ליום שישי ח' כסלו תש"פ 6 בדצמבר 2019

שאלות ותשובות הלכה יומית - להשיב מה שם האב – לעמוד בפני הבן – לחנך ילד לענות אמן

שאלה: אם שואלים אותי מה שם אבי או אמי, האם מותר לי להשיב?

תשובה: מי ששואלים אותו מה שם אביו, לא יענה מיד את שם אביו, אלא בתוספת תואר כבוד, כגון, אבי פלוני. או יאמר, אבא שלי, פלוני. וכיוצא בזה. ומרן רבינו זצ"ל הורה, שכאשר שואלים אדם מה שם אביו, יוכל לומר בלחש, "אבי", או "אבא שלי", ואז יאמר את שמו בקול רם. (הליכות עולם ח"ח עמוד צב).

 

שאלה: אני זכיתי ברוך ה' שבני תלמיד חכם, ואני שומע ממנו שיעור בכל יום. האם עלי לקום בפניו?

תשובה: בשאלה זו הסתפקו בגמרא במסכת קדושין (לג:). ובתלמוד שלנו לא נתבררה התשובה לספק זה. ומאחר ויש ספק בדבר, וספק זה הוא בחיוב שהוא מן התורה, כתבו הפוסקים שצריך האב לעמוד בפני בנו אם הוא רבו. וכן להיפך, מבואר בתלמוד ירושלמי (פ"ק דפאה), שמי שמלמד את אביו תורה, אפילו אם האב נוהג לקום בפני בנו, עדיין הבן חייב לעמוד בפני אביו. וכן פסק הר"ן (בקדושין שם). וכן פסק מרן זצ"ל. (שם עמוד צז).

 

שאלה: האם יש לחנך ילדים לענות אמן על הברכות?

תשובה: כתב הגאון בן איש חי (פרשת כי תצא), שחייב אדם ללמד את בנו תורה מקטנותו, פסוק שמע ישראל וכו', "וילמדו לענות אמן על כל הברכות ששומע". ומקור הדברים במסכת סנהדרין (קי:), קטן, מאמתי זוכה לבוא לעולם הבא? אמרו בשם רבי מאיר, משעה שיאמר "אמן", שנאמר: "פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְיָבֹא גוֹי צַדִּיק שֹׁמֵר אֱמֻנִים". אל תקרא "אֱמֻנִים", אלא "אָמֵנִים". ומרן זצ"ל (שם עמוד קצו) הביא שכן מבואר בזוהר הקדוש (פרשת וילך). ופירש המהרש"א, שהמילה "אמן" מורה על קיום הדבר ועל אמיתותו, וזה הקטן בדיבורו על איזה ברכה שהיא, מורה על קיום הדבר לאמיתו, ולכן זוכה בזה לפתוח לו שערי גן עדן.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה


דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

הלכות ערב תשעה באב

בספר המנהגים לרבינו אייזיק טירנא כתב שלא יטייל אדם בערב תשעה באב, וכן פסק הרמ"א, וכן נראה שפוסק מרן הרב חיד"א, והביאו דין זה עוד מגדולי האחרונים. ערב תשעה באב, בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית (אחרי חצות היום כמו שנבאר), אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין, ונהגו בזה איס......

לקריאת ההלכה

איסור כביסה ולבישת בגדים מכובסים בשבוע שחל בו תשעה באב, ודין בגד העשוי לספוג זיעה

במשנה בתענית (כו:) שנינו, שבוע שחל בו תשעה באב (כמו השבוע שלפנינו, כלומר, מיום ראשון הקרוב), אסור להסתפר ולכבס. וכן פסקו הטור ומרן השלחן ערוך. ולמנהג האשכנזים יש לאסור לכבס החל מיום ראש חודש אב. מהות איסור "כיבוס" ואיסור כיבוס בימים אלו הוא אפילו אם אינו רוצה ללבוש הבגד עתה, אלא להניחו......

לקריאת ההלכה