הלכה ליום שישי א' כסלו תש"פ 29 בנובמבר 2019

שאלות ותשובות הלכה יומית - למחול על כבוד ההורים – לספר לאבא מה אמרה אמא – לכבד את בעל האם לאחר פטירתה

לקט תשובות שנמסרו בזמן האחרון

שאלה: ישנו אדם שציער מאד את סבי בימי זקנותו, האם אני רשאי להיות ידיד שלו?

תשובה: כתב המהרש"ל בספר ים של שלמה (פ' החובל סימן נ), שאסור לבן למחול על כבוד אבותיו. וכן פסק הכנסת הגדולה, והביאו הגאון בן איש חי (פרשת שופטים). וכן פסק מרן זצ"ל בספר הליכות עולם (ח"ח עמוד קנב), שאם חירפו וגידפו את אבותיו, אסור לבן למחול על כבודם. ומכל מקום הביא בשם הגאון "יפה ללב", שלא ירים ידו על אותם שציערו את אבותיו, ולא יעשה איתם מריבות. ואם הבן יודע ומכיר שדרכם של אבותיו להיות סלחנים ומוחלים, ישתוק נגד המחרפים, שזהו כבודם של אבותיו. אבל למחול לגמרי, בלי שהפוגע ביקש את סליחתם, אי אפשר. וממילא אינך רשאי להיות ידיד של אדם שפגע וציער את סבך, ולמחול בכך על כבוד אבותיך.

 

שאלה: אם אמי אמרה לי לעשות משהו, ואבי שואל אותי מי אמר לך לעשות כך, האם אני יכול לומר לו: "אמא אמרה לי", למרות שהוא יכעס עליה?

תשובה: בספר חסידים (סימן שלו) כתב: שמי שעשה דבר כפי שציותה עליו אמו, ושאל אותו אביו מדוע ככה עשית, והבן משער שאם יאמר לו שכן ציותה עליו אמו, יכעס אביו על אמו ואולי אף יקלל אותה, לא יספר הבן לאביו שאמו ציותה עליו לעשות כן. ומדברי  מרן רבינו זצ"ל (שם עמוד קנד) משמע, שאפילו אם האב לא יעשה דבר, אלא רק יכעס על האם, ימנע הבן מלומר לאביו שכך אמו ציותה עליו, כי דבר זה עלול לגרום למריבה ולביטול שלום הבית. וממילא למדנו, שבמקרה שהנך שואל, אין לומר לאב "אמא אמרה לי", כדי שלא להפר את שלום הבית.

 

שאלה: האם חובה לכבד את בעלה של האמא לאחר פטירתה?

תשובה: בדין זה, האם חייב אדם לכבד את בעל אמו לאחר פטירתה, נחלקו רבותינו הראשונים. שהרמב"ם ומרן השלחן ערוך פסקו שמן הדין אדם אינו מחוייב בכבוד בעל אמו לאחר פטירתה. שהרי כעת הוא אינו בעלה של האם. אבל המאירי כתב שיש לכבד את בעל האם אף לאחר פטירתה. ולמעשה בודאי שהלכה כדברי מרן השלחן ערוך, שאין חיוב מן הדין לכבד את בעלה של האם אחרי פטירתה. אולם יש לציין שגם הרשב"ם (ב"ב דף קלא:) כתב שאדם חייב לכבד את אשת אביו אף לאחר פטירתו. ולמעשה כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (שם עמוד קס), שהגון הדבר לכבדם אפילו לאחר מיתה, אף שכאמור, מן הדין אין חיוב בזה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה


דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

הלכות ערב תשעה באב

בספר המנהגים לרבינו אייזיק טירנא כתב שלא יטייל אדם בערב תשעה באב, וכן פסק הרמ"א, וכן נראה שפוסק מרן הרב חיד"א, והביאו דין זה עוד מגדולי האחרונים. ערב תשעה באב, בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית (אחרי חצות היום כמו שנבאר), אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין, ונהגו בזה איס......

לקריאת ההלכה

איסור כביסה ולבישת בגדים מכובסים בשבוע שחל בו תשעה באב, ודין בגד העשוי לספוג זיעה

במשנה בתענית (כו:) שנינו, שבוע שחל בו תשעה באב (כמו השבוע שלפנינו, כלומר, מיום ראשון הקרוב), אסור להסתפר ולכבס. וכן פסקו הטור ומרן השלחן ערוך. ולמנהג האשכנזים יש לאסור לכבס החל מיום ראש חודש אב. מהות איסור "כיבוס" ואיסור כיבוס בימים אלו הוא אפילו אם אינו רוצה ללבוש הבגד עתה, אלא להניחו......

לקריאת ההלכה