הלכה ליום שלישי י"ד חשון תש"פ 12 בנובמבר 2019

קניית זכות בתורה

שאלה: האם ניתן לשלם סכום כסף משמעותי לתלמיד חכם, כדי שתהיה לי זכות בכל התורה שהוא למד עד עתה?

תשובה: אמנם בכלל מצות תלמוד תורה וצדקה, מצוה גדולה לתמוך בתלמידי חכמים, ובפרט העניים שבהם, לסייעם ולעמוד לימינם כדי שיוכלו להמשיך ביתר שאת בעבודת הקודש. וכפי שהיה מעורר על כך מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל במשך עשרות בשנים, בארץ ובחוץ לארץ, כי אשרי חלקם של אותם הזוכים להיות "תמכין דאורייתא", תומכי התורה, שבזה הם זוכים לשכר בעולם הזה, ובעיקר בעולם הבא.

אולם בגמרא במסכת סוטה (דף כא.) מובא: הלל הזקן, היה לו אח עשיר ושמו שבנא. הלל היה עוסק בתורה מתוך עוני נורא, ואילו שבנא עסק במסחר והתעשר מאד. למרות שידע שבנא על מצבו הכלכלי הקשה של הלל, לא מצא לנכון לעזור לו ולחלצו מן המיצר. כשעלה הלל לארץ ישראל, ומרוב חכמתו נתמנה לנשיא הסנהדרין, בא אליו שבנא אחיו, ואמר לו להלל: בוא ונחלוק חצי ממוני בשבילך, וחצי עולם הבא שלך בשבילי! יצאה בת קול ואמרה: אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה, בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ!

כלומר, למרות שניתן לסייע מראש למי שיקדיש את חייו לתורה ולעבודת ה', ובכך לזכות בשכר פעולותיו של אותו אדם, שהרי בזכות מה שעזרו לו הוא היה מסוגל ללמוד ולעבוד את ה', מכל מקום כל זה דוקא כשהדברים נעשים "מראש", והרי זו "עיסקה" טובה מאין כמותה. אבל לבוא לאחר מכן ולבקש "לקנות" עולם הבא, זהו דבר בלתי מתקבל על הדעת, שהרי לא ניתן לקנות דבר ששוויו הוא בלתי נתפס במושגי העולם הזה, בסכום כסף גדול ככל שיהיה.

וכיוצא בזה היה מספר מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, על הגאון רבי יצחק אלחנן, שבילדותו היה עני ואביון ולמד תורה בשקידה והתמדה מתוך דוחק. בעיצומו של החורף, מחמת הקור הגדול, נעליו אשר לרגליו נקרעו והקור חדר לעצמותיו וגרם לו לצער גדול. מול בית המדרש שבו היה יושב ולומד, היתה חנות גדולה של נעליים שהיתה שייכת לגביר גדול מהעיר. מרוב צערו, פנה רבי יצחק אלחנן לבעל החנות וביקש ממנו שיואיל בטובו לתת לו זוג נעלים לרגליו, כי הוא לומד תורה יומם ולילה. בעל החנות נזף בו, "וכי אני מחלק נעלים בחינם?! הלא אני סוחר בהם!". רבי יצחק אלחנן יצא משם בפחי נפש והמשיך ללמוד מתוך עוני ודוחק גדול.

לימים, גדל רבי יצחק אלחנן, ומרוב שקידתו נעשה לגאון גדול הבקי בכל חדרי התורה, נתקיים בו, "כָּל הַמְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה מֵעֹנִי, סוֹפוֹ לְקַיְּמָהּ מֵעשֶׁר", ונבחר אחר כבוד לכהן כרב ואב בית הדין בעיר קובנא. אז כבר התחיל להוציא לאור את ספריו הגדולים המלאים וגדושים בדברי חכמה בעומק דיני תורתינו הקדושה, וכמה גבירים בעלי ממון באו אל הרב עם תרומתם להדפסת הספרים, ושיהיה שמם כתוב בראש הספר מפני שסייעו בהוצאתו.

בין הבאים, בא גם הגביר העשיר סוחר הנעליים, ואמר שרוצה לתרום עבור הוצאת הספר. שאל רבי יצחק אלחנן את הסוחר: האם אתה מכיר את יצחק אלחנן? השיב לו הסוחר: איני מבין על מה הרב מדבר! השיב לו רבי יצחק אלחנן: עוד זוכר אני כשהייתי בשם יצחק אלחנן בצעירותי, ונגשתי לחנות שלך ובקשתי שתעניק לי זוג נעלים לרגלי, להגן עלי מפני הקור שהציק לי, ונזפת בי ויצאתי מחנותך בפחי נפש. אילו היית נותן לי אז זוג נעלים, היית קונה את עולמך, אולם כעת, אחרת את המועד, אינני זקוק לתרומת ידך, עליך נאמר "אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו"!

שאלות ותשובות על ההלכה

האם אנשים שתורמים לאחזקת כוללים והכסף מחולק לאברכים בסוף החודש, יש להם קניין בתורה, או מצוות צדקה בלבד? י"ט חשון תש"פ / 17 בנובמבר 2019

יש להם מצות צדקה וזכות של תמכין דאורייתא, כלומר, יש להם חלק בתורה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה ביארנו, כי מצוה להדליק נרות בימי החנוכה. ובמצוה זו מצווים האנשים והנשים. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל הפחות חצי שעה מזמן הדלקתו. וכן אם מדליק בנרות של שעווה (פרפין), צריך להיזהר שיהיו הנרות גדולים כדי הצורך שידלקו לפחות חצי שעה מזמן ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כשאוכל אדם פירות משבעת המינים, ואכל עמהם מיני מזונות, איזו ברכה אחרונה עליו לברך?

תשובה: בראשית עלינו להזכיר שוב את עיקר דין ברכת מעין שלוש. האוכל שיעור כזית (שהוא שיעור של כעשרים ושבעה גרם) מפירות שבעת המינים (כגון תמרים או רימונים או ענבים), מברך בסיום אכילתו ברכה אחרונה שהיא ברכת מעין שלוש (הנקראת כך מפני שהיא כוללת בתוכה את שלושת הברכות  שאנו מברכים בברכת המזון, כפי שביא......

לקריאת ההלכה

דין ביצה או שום שהיו קלופים לילה שלם

דברים האסורים משום סכנה  בגמרא במסכת נדה (דף יז.) אמר רבי שמעון בר יוחאי, חמישה דברים העושה אותם מתחייב בנפשו ודמו בראשו (כלומר שמביא את עצמו לידי סכנה), ואחד מהם, האוכל שום קלוף או בצל קלוף או ביצה קלופה שעבר עליהם הלילה. ומבואר שיש איסור לאכול שום או בצל או ביצה שעבר עליהם כל הלילה כשהם ק......

לקריאת ההלכה

נתינת חטים לפני הצפורים בשבת שירה

שבת שירה בשבת ‏הקרובה, אנו קוראים בפרשת השבוע את פרשת בשלח. ובפרשת בשלח אנו קוראים את שירת הים, ששרו בני ישראל בצאתם ממצרים. והיא הנקראת "‏שבת ‏שירה". ויש שנהגו בשבת זו, ‏לתת אוכל, זרעונים וחטים וכדומה, לפני הצפורים, זכר למה שנאמר במדרש, שילדי ישראל האכילו צפורים זרעונים ש......

לקריאת ההלכה


ט"ו בשבט – תות שדה

הערב, (מוצאי יום ראשון, שהוא ליל שני), יחול ליל ט"ו בשבט, ונוהגים כמה מנהגים מיוחדים ביום זה, כמו שנבאר. איסור תענית ומנהג לימוד הזוהר אסור להתענות (לצום) ביום ט"ו בשבט. ויש נוהגים לעשות לימוד בליל ט"ו בשבט, וקוראים במשנה ובספר הזוהר הקדוש בדברים הקשורים ליום זה. והגאון רבי יעקב ר......

לקריאת ההלכה

יסוד דיני ברכות – הנהגת מרן זצ"ל בעניני ברכות

שאלה: כיצד יש לנהוג במקרה שהכנסתי מאכל לפה ללא ברכה? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף לה.) תנו רבנן, אסור לו לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה, וכל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה, מעל. (מעל, מלשון מעילה, כאדם הנהנה מן ההקדש, שהרי העולם כולו שייך לה' יתברך, שנאמר "לה' הארץ ומלואה".)......

לקריאת ההלכה

עשיית סימן בשבת

שאלה: אדם הקורא בספר בשבת, ומעוניין לסמן בצד הדף "סימן", על ידי חריטה קלה באמצעות הציפורן. או קיפול בצד הדף, האם מותר לעשות כן בשבת? מלאכת כותב תשובה: אחת מן המלאכות האסורות בשבת, היא מלאכת "כותב". וכל הכותב בשבת, אפילו לא כתב אלא שתי אותיות, חייב משום חילול שבת. (ואף בכתיבת ......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה