הלכה ליום שישי י' חשון תש"פ 8 בנובמבר 2019

שאלות ותשובות הלכה יומית - ברכת מזונות בטעות – ממשלת ישראל מיהודה – ענפים של הרבים

לקט תשובות שנמסרו בזמן האחרון

שאלה: מי שטעה ובירך על לחם "בורא מיני מזונות" האם יצא ידי חובה?

תשובה: רבינו המאירי (ברכות לה.) כתב בזו הלשון: "ראיתי לקצת חכמי הדור שכתבו שבדיעבד, לחם נפטר בברכת מזונות, וכל שבירך על הפת בורא מיני מזונות יצא. ואינו נראה לי". עד כאן. ומבואר שלדעת המאירי ברכת בורא מיני מזונות אינה פוטרת את הפת (לחם). אולם מרן הבית יוסף (סימן קסח) כתב שברכת בורא מיני מזונות פוטרת את הפת. וכן מבואר בדברי הריטב"א (בהלכות ברכות) ועוד. ולכן פסק הגאון מרן רבינו זצ"ל שמי שטעה ובירך על הפת "בורא מיני מזונות", יצא ידי חובת הברכה, ואינו חוזר לברך "המוציא". (הליכות עולם ח"ב עמוד צב). וכמו שפסק הגאון רבי יוסף חיים בספר בן איש חי (פרשת בלק).

 

שאלה: האם זה נכון שראש ממשלת ישראל בזמנינו הוא משבט יהודה, שהרי נאמר "לא יסור שבט מיהודה"?

תשובה: אמנם נאמר "לא יסור שבט מיהודה", והפירוש הפשוט הוא, שכל מלכי ישראל מזמן דוד המלך יהיו משבט יהודה, וכפי שאמנם היה בכל ימי בית ראשון. אולם יש בענין זה שלושה אפשרויות שנזכרו בדברי רבותינו, והביאם הר"ן (בדרשותיו בנד"מ עמוד רפב). האפשרות האחת, כי אין ההבטחה הזו קיימת אלא בזמן שיש לעם ישראל מלכות וממשלה מצד עצמם, כמו שהיינו בימי בית המקדש הראשון, שעם ישראל היו אדונים לעצמם ולא היתה עליהם ממשלה אחרת, אבל מימי בית שני שכבר פסקה המלוכה האמיתית בישראל, נעשו מלכי ישראל כמו פקידים של מלכי פרס ורומי, ולכן אינם צריכים להיות דוקא משבט יהודה. ועוד, שרבותינו במסכת סנהדרין (ה.) פירשו, שמה שנאמר "לא יסור שבט מיהודה", הכוונה היא שתמיד יהיו נגידים משבט יהודה, וגם שלא תפסק מהם התורה לעולם. וההבטחות הללו יכולות להיות מקויימות בכל הדורות, שהתורה אינה פוסקת משבט יהודה, וכן יש מנגידי עם ישראל בארץ ישראל ובחוץ לארץ שהם משבט יהודה. ועוד יש פירוש בענין זה במדרשי חז"ל, כי ההבטחה הזו שלא יסור שבט מיהודה, תתקיים רק אחרי שיבוא משיח צדקינו, ומהות ההבטחה היא, שאף על פי שנפסקה המלכות משבט יהודה אחרי חורבן בית ראשון, מכל מקום אינה פוסקת לעולם, אלא היא עתידה לחזור לשבט יהודה לאחר ביאת משיח צדקינו. ובזמן שיבוא המשיח, כבר לא תהיה השפעה לאומות העולם על ישראל, כי הכל יודו לה' יתברך, כמו שנאמר "ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד".

 

שאלה: בן אחותי, קצץ ענפים מאילנות השייכים לרשות עירונית, כדי לסכך את הסוכה בחג הסוכות האחרון, האם זה בסדר?

תשובה: מי שחתך אילנות או ענפים מאילנות של רשות ממשלתית או רשות עירונית, עובר משום איסור גזל, שהרי הרשות מופקדת על הדברים הללו מטעם כל בני המקום, ובודאי שהרשות אינה מסכימה שכל אדם יבוא ויפגע באילנות שבאותו מקום. וממילא הסוכה שבנו נבנתה באיסור, והיא סוכה גזולה, והיא מצוה הבאה בעבירה, ואסור היה לברך "לישב בסוכה" בסוכה כזו. (וראה הליכות עולם ח"ז עמוד קצט).

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה ביארנו, כי מצוה להדליק נרות בימי החנוכה. ובמצוה זו מצווים האנשים והנשים. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל הפחות חצי שעה מזמן הדלקתו. וכן אם מדליק בנרות של שעווה (פרפין), צריך להיזהר שיהיו הנרות גדולים כדי הצורך שידלקו לפחות חצי שעה מזמן ......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה

חנוכה

אנו עומדים לפני תחילת ימי החנוכה, ולכן נתחיל ללמוד את הדינים הנוגעים לימים אלה. ימי החנוכה ימי החנוכה הם שמונה ימים. החל מיום כ"ה בכסליו. ובשנה זו (התש"פ) יחול יום כ"ה בכסליו ביום שני בשבוע הבא. ובמוצאי יום ראשון (שהוא ליל שני), נדליק נרות חנוכה בפעם הראשונה. ובמוצאי יום ראשון שאח......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות במסיבת חנוכה ובבית הכנסת

נהגו כל ישראל, שמברכים ומדליקים נרות חנוכה בבית הכנסת כדי לפרסם את הנס. והוא מנהג ותיק שנזכר בדברי רבותינו הראשונים. וטעם המנהג, כתב בספר המכתם (פסחים קא.), שמאחר ויש פרסום הנס גדול בפני כל העם, ועוד שיש אנשים שאין להם נרות חנוכה בבתיהם, לכן נוהגים להדליק גם בבית הכנסת. ומנהג זה נפסק על ידי מרן......

לקריאת ההלכה


אשה חכמה בתורה

בהלכות קודמות נתבאר הדין שחייבים לעמוד בפני אדם זקן בשנים. והוא הדין לגבי אשה זקנה בשנים. וכן נתבאר הדין שיש לקום בפני תלמיד חכם ובפני אשתו של התלמיד חכם. בהלכה הקודמת ביארנו גם, שמרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל כתב, שתלמידה מחוייבת בכבוד מורתה שלמדה תורה מפיה, וצריכה לעמוד בפניה, ואסורה לקרוא ......

לקריאת ההלכה

קימה בפני זקן בשנים

בהלכה הקודמת ביארנו את שורש החיוב לקום בפני תלמיד חכם ובפני זקן בשנים. מי נקרא "זקן" נחלקו הפוסקים אודות החיוב לקום בפני אדם זקן, מאיזה גיל נקרא אדם "זקן"? כי יש סוברים שמגיל שישים כבר נקרא אדם "זקן". אבל לדעת הטור ומרן השלחן ערוך, אדם אין אדם נחשב לזקן, אלא מגיל שב......

לקריאת ההלכה

קימה בפני תלמיד חכם

נאמר בתורה (ויקרא יט): "מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ אֲנִי ה'". ופירשו רבותינו במסכת קידושין (דף לב:) "שיבה" זה שהוא זקן בשנים "זקן" זה שקנה חכמה. כלומר, תלמיד חכם, אף על פי שהוא צעיר לימים, חייבים לעמוד בפניו מלא קומה (כל......

לקריאת ההלכה

לחלוק כבוד לרב באמצע קריאת שמע

בהלכות הקודמות נתבאר חיוב קימה בפני תלמיד חכם או אדם זקן. הלכה יש בידינו, שאין חולקים כבוד לתלמיד בפני רבו, דהיינו שאם נמצאים לפנינו שני תלמידי חכמים, והאחד הוא רבו של האחר, אין חולקים כבוד לתלמיד בפני רבו. (אולם בודאי שאסור לבזותו או למנוע ממנו כבוד באופן שגורם לביזיון). אבל אם הרב בעצמו מכבד את......

לקריאת ההלכה