הלכה ליום שישי י' חשון תש"פ 8 בנובמבר 2019

שאלות ותשובות הלכה יומית - ברכת מזונות בטעות – ממשלת ישראל מיהודה – ענפים של הרבים

לקט תשובות שנמסרו בזמן האחרון

שאלה: מי שטעה ובירך על לחם "בורא מיני מזונות" האם יצא ידי חובה?

תשובה: רבינו המאירי (ברכות לה.) כתב בזו הלשון: "ראיתי לקצת חכמי הדור שכתבו שבדיעבד, לחם נפטר בברכת מזונות, וכל שבירך על הפת בורא מיני מזונות יצא. ואינו נראה לי". עד כאן. ומבואר שלדעת המאירי ברכת בורא מיני מזונות אינה פוטרת את הפת (לחם). אולם מרן הבית יוסף (סימן קסח) כתב שברכת בורא מיני מזונות פוטרת את הפת. וכן מבואר בדברי הריטב"א (בהלכות ברכות) ועוד. ולכן פסק הגאון מרן רבינו זצ"ל שמי שטעה ובירך על הפת "בורא מיני מזונות", יצא ידי חובת הברכה, ואינו חוזר לברך "המוציא". (הליכות עולם ח"ב עמוד צב). וכמו שפסק הגאון רבי יוסף חיים בספר בן איש חי (פרשת בלק).

 

שאלה: האם זה נכון שראש ממשלת ישראל בזמנינו הוא משבט יהודה, שהרי נאמר "לא יסור שבט מיהודה"?

תשובה: אמנם נאמר "לא יסור שבט מיהודה", והפירוש הפשוט הוא, שכל מלכי ישראל מזמן דוד המלך יהיו משבט יהודה, וכפי שאמנם היה בכל ימי בית ראשון. אולם יש בענין זה שלושה אפשרויות שנזכרו בדברי רבותינו, והביאם הר"ן (בדרשותיו בנד"מ עמוד רפב). האפשרות האחת, כי אין ההבטחה הזו קיימת אלא בזמן שיש לעם ישראל מלכות וממשלה מצד עצמם, כמו שהיינו בימי בית המקדש הראשון, שעם ישראל היו אדונים לעצמם ולא היתה עליהם ממשלה אחרת, אבל מימי בית שני שכבר פסקה המלוכה האמיתית בישראל, נעשו מלכי ישראל כמו פקידים של מלכי פרס ורומי, ולכן אינם צריכים להיות דוקא משבט יהודה. ועוד, שרבותינו במסכת סנהדרין (ה.) פירשו, שמה שנאמר "לא יסור שבט מיהודה", הכוונה היא שתמיד יהיו נגידים משבט יהודה, וגם שלא תפסק מהם התורה לעולם. וההבטחות הללו יכולות להיות מקויימות בכל הדורות, שהתורה אינה פוסקת משבט יהודה, וכן יש מנגידי עם ישראל בארץ ישראל ובחוץ לארץ שהם משבט יהודה. ועוד יש פירוש בענין זה במדרשי חז"ל, כי ההבטחה הזו שלא יסור שבט מיהודה, תתקיים רק אחרי שיבוא משיח צדקינו, ומהות ההבטחה היא, שאף על פי שנפסקה המלכות משבט יהודה אחרי חורבן בית ראשון, מכל מקום אינה פוסקת לעולם, אלא היא עתידה לחזור לשבט יהודה לאחר ביאת משיח צדקינו. ובזמן שיבוא המשיח, כבר לא תהיה השפעה לאומות העולם על ישראל, כי הכל יודו לה' יתברך, כמו שנאמר "ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד".

 

שאלה: בן אחותי, קצץ ענפים מאילנות השייכים לרשות עירונית, כדי לסכך את הסוכה בחג הסוכות האחרון, האם זה בסדר?

תשובה: מי שחתך אילנות או ענפים מאילנות של רשות ממשלתית או רשות עירונית, עובר משום איסור גזל, שהרי הרשות מופקדת על הדברים הללו מטעם כל בני המקום, ובודאי שהרשות אינה מסכימה שכל אדם יבוא ויפגע באילנות שבאותו מקום. וממילא הסוכה שבנו נבנתה באיסור, והיא סוכה גזולה, והיא מצוה הבאה בעבירה, ואסור היה לברך "לישב בסוכה" בסוכה כזו. (וראה הליכות עולם ח"ז עמוד קצט).

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין כלי בשר וכלי חלב, ודין "נותן טעם לפגם"

קדרה (סיר) שבישלו בה בשר, דפנות הקדרה בולעות מעט מן האוכל שנתבשל בה, ולכן קדרה זו נחשבת קדרה "בשרית", ואם בישלו באותה קדרה אחר כך מאכל חלבי, פולטת הקדרה מטעם הבשר שיש בה לתוך החלב, ולכן אוסרת את כל המאכל שנתבשל בה. וזהו עיקר הדין של איסור בישול חלב בכלי של בשר. ועתה נבאר מהו דין "נות......

לקריאת ההלכה


(המשך) דין כלי זכוכית ו"פיירקס" לעניין איסור בשר בחלב

בהלכה הקודמת כתבנו שלדעת השולחן ערוך, כלי זכוכית אינם בולעים כלל, ולכן אין כל איסור להשתמש בכלי זכוכית למאכלי בשר, ולאחר שישטפו כראוי, להשתמש בהם למאכלי חלב, (ואמנם דעת הרמ"א להחמיר בכלי זכוכית כדין כלי חרס וכן מנהג רבים מעדות אשכנז.) ומרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, בספריו ובשיעוריו, פוסק כד......

לקריאת ההלכה

ברכת שהחיינו על בגד חדש

שאלה: מתי יש לברך שהחיינו על קניית בגד חדש, האם בשעת הקנייה או בשעת הלבישה? והאם יש לברך שהחיינו על כל בגד ובגד שקונה? תשובה: במשנה במסכת ברכות (נד.) למדנו שיש לאדם לברך על קניית כלים (בגדים) חדשים ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". ולענין מתי יש לברך את ברכת שהחיינו. הנה כתב ה......

לקריאת ההלכה

איסור אכילת בשר וחלב על שלחן אחד

טעמי וגדרי ההלכה האוכל מאכלי חלב, אסור לו להעלות (לשים) על אותו שולחן מאכלי בשר. ולמשל, מי שאוכל לחם עם גבינה, אסור לו להניח על אותו שלחן פרוסת בשר. וזאת מגזירת רבותינו, שגזרו שלא לעשות כן, כדי שלא יטעה אדם ויאכל ממאכלי הבשר שעל השלחן. (כן כתב הרמב"ם). וכן להיפך, אם אוכל מאכלי בשר, אסור לו להע......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם צריך ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב גם בכלי זכוכית?

תשובה: כבר ביארנו בהלכה הקודמת, שחובה ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב, משום שכלים שנמצאים בהם מאכלים (חמים) של בשר או של חלב, בולעים מטעם המאכלים ההם, ואחר כך פולטים את אותו הטעם שבלעו, לתוך מאכל אחר שהם נוגעים בו. ונחלקו רבותינו הראשונים לעניין כלי זכוכית, האם גם הם בולעים כשאר כלים, או ש......

לקריאת ההלכה