הלכה ליום שישי י' חשון תש"פ 8 בנובמבר 2019

שאלות ותשובות הלכה יומית - ברכת מזונות בטעות – ממשלת ישראל מיהודה – ענפים של הרבים

לקט תשובות שנמסרו בזמן האחרון

שאלה: מי שטעה ובירך על לחם "בורא מיני מזונות" האם יצא ידי חובה?

תשובה: רבינו המאירי (ברכות לה.) כתב בזו הלשון: "ראיתי לקצת חכמי הדור שכתבו שבדיעבד, לחם נפטר בברכת מזונות, וכל שבירך על הפת בורא מיני מזונות יצא. ואינו נראה לי". עד כאן. ומבואר שלדעת המאירי ברכת בורא מיני מזונות אינה פוטרת את הפת (לחם). אולם מרן הבית יוסף (סימן קסח) כתב שברכת בורא מיני מזונות פוטרת את הפת. וכן מבואר בדברי הריטב"א (בהלכות ברכות) ועוד. ולכן פסק הגאון מרן רבינו זצ"ל שמי שטעה ובירך על הפת "בורא מיני מזונות", יצא ידי חובת הברכה, ואינו חוזר לברך "המוציא". (הליכות עולם ח"ב עמוד צב). וכמו שפסק הגאון רבי יוסף חיים בספר בן איש חי (פרשת בלק).

 

שאלה: האם זה נכון שראש ממשלת ישראל בזמנינו הוא משבט יהודה, שהרי נאמר "לא יסור שבט מיהודה"?

תשובה: אמנם נאמר "לא יסור שבט מיהודה", והפירוש הפשוט הוא, שכל מלכי ישראל מזמן דוד המלך יהיו משבט יהודה, וכפי שאמנם היה בכל ימי בית ראשון. אולם יש בענין זה שלושה אפשרויות שנזכרו בדברי רבותינו, והביאם הר"ן (בדרשותיו בנד"מ עמוד רפב). האפשרות האחת, כי אין ההבטחה הזו קיימת אלא בזמן שיש לעם ישראל מלכות וממשלה מצד עצמם, כמו שהיינו בימי בית המקדש הראשון, שעם ישראל היו אדונים לעצמם ולא היתה עליהם ממשלה אחרת, אבל מימי בית שני שכבר פסקה המלוכה האמיתית בישראל, נעשו מלכי ישראל כמו פקידים של מלכי פרס ורומי, ולכן אינם צריכים להיות דוקא משבט יהודה. ועוד, שרבותינו במסכת סנהדרין (ה.) פירשו, שמה שנאמר "לא יסור שבט מיהודה", הכוונה היא שתמיד יהיו נגידים משבט יהודה, וגם שלא תפסק מהם התורה לעולם. וההבטחות הללו יכולות להיות מקויימות בכל הדורות, שהתורה אינה פוסקת משבט יהודה, וכן יש מנגידי עם ישראל בארץ ישראל ובחוץ לארץ שהם משבט יהודה. ועוד יש פירוש בענין זה במדרשי חז"ל, כי ההבטחה הזו שלא יסור שבט מיהודה, תתקיים רק אחרי שיבוא משיח צדקינו, ומהות ההבטחה היא, שאף על פי שנפסקה המלכות משבט יהודה אחרי חורבן בית ראשון, מכל מקום אינה פוסקת לעולם, אלא היא עתידה לחזור לשבט יהודה לאחר ביאת משיח צדקינו. ובזמן שיבוא המשיח, כבר לא תהיה השפעה לאומות העולם על ישראל, כי הכל יודו לה' יתברך, כמו שנאמר "ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד".

 

שאלה: בן אחותי, קצץ ענפים מאילנות השייכים לרשות עירונית, כדי לסכך את הסוכה בחג הסוכות האחרון, האם זה בסדר?

תשובה: מי שחתך אילנות או ענפים מאילנות של רשות ממשלתית או רשות עירונית, עובר משום איסור גזל, שהרי הרשות מופקדת על הדברים הללו מטעם כל בני המקום, ובודאי שהרשות אינה מסכימה שכל אדם יבוא ויפגע באילנות שבאותו מקום. וממילא הסוכה שבנו נבנתה באיסור, והיא סוכה גזולה, והיא מצוה הבאה בעבירה, ואסור היה לברך "לישב בסוכה" בסוכה כזו. (וראה הליכות עולם ח"ז עמוד קצט).

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז). אמרו, משלוח "מנות" שתי מנות לאיש אחד. "ומתנות לאביונים", שתי מתנות לשני בני ......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה ביארנו, כי מצוה להדליק נרות בימי החנוכה. ובמצוה זו מצווים האנשים והנשים. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל הפחות חצי שעה מזמן הדלקתו. וכן אם מדליק בנרות של שעווה (פרפין), צריך להיזהר שיהיו הנרות גדולים כדי הצורך שידלקו לפחות חצי שעה מזמן ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כשאוכל אדם פירות משבעת המינים, ואכל עמהם מיני מזונות, איזו ברכה אחרונה עליו לברך?

תשובה: בראשית עלינו להזכיר שוב את עיקר דין ברכת מעין שלוש. האוכל שיעור כזית (שהוא שיעור של כעשרים ושבעה גרם) מפירות שבעת המינים (כגון תמרים או רימונים או ענבים), מברך בסיום אכילתו ברכה אחרונה שהיא ברכת מעין שלוש (הנקראת כך מפני שהיא כוללת בתוכה את שלושת הברכות  שאנו מברכים בברכת המזון, כפי שביא......

לקריאת ההלכה


דין ביצה או שום שהיו קלופים לילה שלם

דברים האסורים משום סכנה  בגמרא במסכת נדה (דף יז.) אמר רבי שמעון בר יוחאי, חמישה דברים העושה אותם מתחייב בנפשו ודמו בראשו (כלומר שמביא את עצמו לידי סכנה), ואחד מהם, האוכל שום קלוף או בצל קלוף או ביצה קלופה שעבר עליהם הלילה. ומבואר שיש איסור לאכול שום או בצל או ביצה שעבר עליהם כל הלילה כשהם ק......

לקריאת ההלכה

נתינת חטים לפני הצפורים בשבת שירה

שבת שירה בשבת ‏הקרובה, אנו קוראים בפרשת השבוע את פרשת בשלח. ובפרשת בשלח אנו קוראים את שירת הים, ששרו בני ישראל בצאתם ממצרים. והיא הנקראת "‏שבת ‏שירה". ויש שנהגו בשבת זו, ‏לתת אוכל, זרעונים וחטים וכדומה, לפני הצפורים, זכר למה שנאמר במדרש, שילדי ישראל האכילו צפורים זרעונים ש......

לקריאת ההלכה

ט"ו בשבט – תות שדה

הערב, (מוצאי יום ראשון, שהוא ליל שני), יחול ליל ט"ו בשבט, ונוהגים כמה מנהגים מיוחדים ביום זה, כמו שנבאר. איסור תענית ומנהג לימוד הזוהר אסור להתענות (לצום) ביום ט"ו בשבט. ויש נוהגים לעשות לימוד בליל ט"ו בשבט, וקוראים במשנה ובספר הזוהר הקדוש בדברים הקשורים ליום זה. והגאון רבי יעקב ר......

לקריאת ההלכה

יסוד דיני ברכות – הנהגת מרן זצ"ל בעניני ברכות

שאלה: כיצד יש לנהוג במקרה שהכנסתי מאכל לפה ללא ברכה? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף לה.) תנו רבנן, אסור לו לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה, וכל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה, מעל. (מעל, מלשון מעילה, כאדם הנהנה מן ההקדש, שהרי העולם כולו שייך לה' יתברך, שנאמר "לה' הארץ ומלואה".)......

לקריאת ההלכה