הלכה ליום שישי ג' חשון תש"פ 1 בנובמבר 2019

שאלות ותשובות הלכה יומית - נר ה' נשמת אדם – שעשה לאבותינו נס – שהחיינו על מיץ אשכוליות

יום האזכרה השישי לפטירת מרן זצ"ל

שאלה: האם יש ענין להדליק נר נשמה בבית ביום פטירת מרן זצ"ל?

תשובה: כתב רבינו בחיי (בפירושו לפרשת תרומה) שידוע כי הנשמה נהנית בהדלקת הנרות, והיא מתהלכת בעידוני ההוד והשמחה ונמשכת אחר האור שהוא מינה, אף שהוא אור גשמי והנשמה אור רוחני זך וברור, וכמו שנאמר "נר ה' נשמת אדם". וכן כתבו הפוסקים ומרן זצ"ל (חזו"ע אבלות עמוד נו), שהמנהג שנהגו להדליק נר ביום פקודת השנה של אב ואם הוא מנהג נכון, ובשעת הדלקתו יאמר "הריני מדליק נר זה לעלוי נשמת מר אבי פלוני בן פלונית, או אמי פלונית בת פלונית, ומנהג זה יסודתו בהררי קודש. וטוב שהנר יהיה נר של שמן זית (שם עמוד רז), אולם יוצאים ידי חובת המנהג גם בנר רגיל. ומאחר ומרן זצ"ל היה גדול דורינו, ושומעי לקחו בני דורינו נחשבים כתלמידיו המובהקים, ורבו המובהק הוא חשוב יותר מאביו ואמו, לכן נכון מאד לנהוג כן, להדליק נר לעלוי נשמת מרן זצ"ל היום הזה, שהוא יום פטירתו. ויאמרו לפני ההדלקה, "הריני מדליק נר זה לעלוי ולכבוד נשמת רבי עובדיה יוסף בן גורג'ייה. זכותו תגן עלינו אמן.

 

שאלה: מי שמטייל בסיני במקומות שאומרים שבני ישראל עברו שם במדבר, האם יברך "ברוך שעשה נס לאבותינו במקום הזה?

תשובה: מי שרואה מקום שנעשה שם נס לאבותינו, מברך (בשם ומלכות) "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שעשה נסים לאבותינו במקום הזה". וכמו שפסק מרן השלחן ערוך (סימן ריח). אולם מאחר והמקומות שהחוקרים מניחים שבני ישראל עברו שם, הם שנויים במחלוקת בדברי החוקרים עצמם, וכן אין אנו יודעים בדיוק את מקום קריעת ים סוף וכדומה, ואפילו אם נדע בדיוק את המקומות שבהם עברו בני ישראל, עדיין לא בכל מקום נעשה להם נס שניכר מתוך המקום (כלומר, נס שהמקום מזכיר שנעשה הנס, כמו קריעת הים או הירדן וכדומה), לכן אין אנו נוהגים לברך ברכה זו במקומות הללו. ומכל מקום כתב בכף החיים, שטוב לברך בלא שם ומלכות. שיאמר "ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה".

 

שאלה: אם בירכתי "שהחיינו" על אשכוליות, ולאחר זמן אני שותה מיץ אשכוליות, האם עלי לברך שוב "שהחיינו"?

תשובה: מרן בשלחן ערוך (סימן רכה סעיף ה) פסק, שאם בירך שהחיינו על ענבים, לא יוכל לחזור לברך שהחיינו על היין שנעשה מן הענבים. ואם כן כל שכן במקרה שלפנינו, שמי שבירך שהחיינו על אשכוליות, לא יוכל לברך אחר כך על מיץ אשכוליות. שהרי אפילו לגבי יין שהוא חשוב מן הפרי, אין מברכים שהחיינו פעם שנייה. ולעצם הדבר, יש לדעת שאפילו מי שלא בירך שהחיינו על אשכוליות, כתבו כמה פוסקים שאם הובא לפניו מיץ אשכוליות, אין לברך על המיץ "שהחיינו", כי המיץ אינו עיקר הפרי. ומי ששתה מיץ אשכוליות, וכאמור, לא בירך עליו "שהחיינו", ולאחר מכן הובאו לפניו אשכוליות ממש, גם כן אינו מברך עליהן שהחיינו, שהרי הפירות הללו כבר אינם חדשים בעיניו, שהרי שתה מהמיץ שלהם.

שאלות ותשובות על ההלכה

בנוגע למה שכתבתם: שתה מיץ אשכוליות ולאחר מכן אכל אשכוליות לא יכול לברך שהחיינו, מרן בחזון עובדיה ט"ו בשבט עמוד קכ"ח כתב שיכול לברך שהחיינו על הפרי. אם שתה מהמיץ. כ' כסלו תש"פ / 18 בדצמבר 2019

ראינו שמרן זצ"ל הביא כן בשם שו"ת אות היא לעולם, אבל לא פסק כן למעשה. והרי יש בזה מחלוקת הפוסקים. ובפרט שלדעת הגאון החזון איש, על מיצי פירות כמו מיץ תפוזים יש לברך העץ, וגם שהחיינו, ונמצא אם כן שלדעתו מי ששתה מהמיץ בודאי שלא יוכל אחר כך לברך שהחיינו. ויש עוד סברות בזה לומר שלמעשה לא יברך.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה


משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

חלוקי כפרה

ימי חודש אלול, בהם אנו עומדים, הם ימי תשובה וסליחה וכפרה. כמו שהזכרנו כבר. ועתה נתמקד בסוגי העוונות השונים, איזה עוון חמור יותר, וכיצד ניתן למחות את העוונות לגמרי. ארבעה חלוקי כפרה שנינו בברייתא במסכת יומא (דף פו.), "ארבעה חלוקי כפרה הן". כלומר, יש ארבע דרגות (חלוק, מלשון חלוקה) שונות ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

לעולם יראה האדם את עצמו חציו חייב וחציו זכאי

אמרו רבותינו (במסכת קדושין דף מ ע"ב), לעולם יראה אדם את עצמו, חציו חייב וחציו זכאי, עשה מצוה אחת, אשריו, שהכריע את עצמו לכף זכות, עבר עבירה אחת, אוי לו, שהכריע עצמו לכף חובה. עד כאן. וביאור הדברים, שהאדם כל חייו, יראה את עצמו כאילו הוא בינוני, שהרי בודאי שאין לאדם לחשוב את עצמו שהוא צדיק. וכ......

לקריאת ההלכה