הלכה ליום שישי ג' חשון תש"פ 1 בנובמבר 2019

שאלות ותשובות הלכה יומית - נר ה' נשמת אדם – שעשה לאבותינו נס – שהחיינו על מיץ אשכוליות

יום האזכרה השישי לפטירת מרן זצ"ל

שאלה: האם יש ענין להדליק נר נשמה בבית ביום פטירת מרן זצ"ל?

תשובה: כתב רבינו בחיי (בפירושו לפרשת תרומה) שידוע כי הנשמה נהנית בהדלקת הנרות, והיא מתהלכת בעידוני ההוד והשמחה ונמשכת אחר האור שהוא מינה, אף שהוא אור גשמי והנשמה אור רוחני זך וברור, וכמו שנאמר "נר ה' נשמת אדם". וכן כתבו הפוסקים ומרן זצ"ל (חזו"ע אבלות עמוד נו), שהמנהג שנהגו להדליק נר ביום פקודת השנה של אב ואם הוא מנהג נכון, ובשעת הדלקתו יאמר "הריני מדליק נר זה לעלוי נשמת מר אבי פלוני בן פלונית, או אמי פלונית בת פלונית, ומנהג זה יסודתו בהררי קודש. וטוב שהנר יהיה נר של שמן זית (שם עמוד רז), אולם יוצאים ידי חובת המנהג גם בנר רגיל. ומאחר ומרן זצ"ל היה גדול דורינו, ושומעי לקחו בני דורינו נחשבים כתלמידיו המובהקים, ורבו המובהק הוא חשוב יותר מאביו ואמו, לכן נכון מאד לנהוג כן, להדליק נר לעלוי נשמת מרן זצ"ל היום הזה, שהוא יום פטירתו. ויאמרו לפני ההדלקה, "הריני מדליק נר זה לעלוי ולכבוד נשמת רבי עובדיה יוסף בן גורג'ייה. זכותו תגן עלינו אמן.

 

שאלה: מי שמטייל בסיני במקומות שאומרים שבני ישראל עברו שם במדבר, האם יברך "ברוך שעשה נס לאבותינו במקום הזה?

תשובה: מי שרואה מקום שנעשה שם נס לאבותינו, מברך (בשם ומלכות) "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שעשה נסים לאבותינו במקום הזה". וכמו שפסק מרן השלחן ערוך (סימן ריח). אולם מאחר והמקומות שהחוקרים מניחים שבני ישראל עברו שם, הם שנויים במחלוקת בדברי החוקרים עצמם, וכן אין אנו יודעים בדיוק את מקום קריעת ים סוף וכדומה, ואפילו אם נדע בדיוק את המקומות שבהם עברו בני ישראל, עדיין לא בכל מקום נעשה להם נס שניכר מתוך המקום (כלומר, נס שהמקום מזכיר שנעשה הנס, כמו קריעת הים או הירדן וכדומה), לכן אין אנו נוהגים לברך ברכה זו במקומות הללו. ומכל מקום כתב בכף החיים, שטוב לברך בלא שם ומלכות. שיאמר "ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה".

 

שאלה: אם בירכתי "שהחיינו" על אשכוליות, ולאחר זמן אני שותה מיץ אשכוליות, האם עלי לברך שוב "שהחיינו"?

תשובה: מרן בשלחן ערוך (סימן רכה סעיף ה) פסק, שאם בירך שהחיינו על ענבים, לא יוכל לחזור לברך שהחיינו על היין שנעשה מן הענבים. ואם כן כל שכן במקרה שלפנינו, שמי שבירך שהחיינו על אשכוליות, לא יוכל לברך אחר כך על מיץ אשכוליות. שהרי אפילו לגבי יין שהוא חשוב מן הפרי, אין מברכים שהחיינו פעם שנייה. ולעצם הדבר, יש לדעת שאפילו מי שלא בירך שהחיינו על אשכוליות, כתבו כמה פוסקים שאם הובא לפניו מיץ אשכוליות, אין לברך על המיץ "שהחיינו", כי המיץ אינו עיקר הפרי. ומי ששתה מיץ אשכוליות, וכאמור, לא בירך עליו "שהחיינו", ולאחר מכן הובאו לפניו אשכוליות ממש, גם כן אינו מברך עליהן שהחיינו, שהרי הפירות הללו כבר אינם חדשים בעיניו, שהרי שתה מהמיץ שלהם.

שאלות ותשובות על ההלכה

בנוגע למה שכתבתם: שתה מיץ אשכוליות ולאחר מכן אכל אשכוליות לא יכול לברך שהחיינו, מרן בחזון עובדיה ט"ו בשבט עמוד קכ"ח כתב שיכול לברך שהחיינו על הפרי. אם שתה מהמיץ. כ' כסלו תש"פ / 18 בדצמבר 2019

ראינו שמרן זצ"ל הביא כן בשם שו"ת אות היא לעולם, אבל לא פסק כן למעשה. והרי יש בזה מחלוקת הפוסקים. ובפרט שלדעת הגאון החזון איש, על מיצי פירות כמו מיץ תפוזים יש לברך העץ, וגם שהחיינו, ונמצא אם כן שלדעתו מי ששתה מהמיץ בודאי שלא יוכל אחר כך לברך שהחיינו. ויש עוד סברות בזה לומר שלמעשה לא יברך.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז). אמרו, משלוח "מנות" שתי מנות לאיש אחד. "ומתנות לאביונים", שתי מתנות לשני בני ......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה ביארנו, כי מצוה להדליק נרות בימי החנוכה. ובמצוה זו מצווים האנשים והנשים. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל הפחות חצי שעה מזמן הדלקתו. וכן אם מדליק בנרות של שעווה (פרפין), צריך להיזהר שיהיו הנרות גדולים כדי הצורך שידלקו לפחות חצי שעה מזמן ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כשאוכל אדם פירות משבעת המינים, ואכל עמהם מיני מזונות, איזו ברכה אחרונה עליו לברך?

תשובה: בראשית עלינו להזכיר שוב את עיקר דין ברכת מעין שלוש. האוכל שיעור כזית (שהוא שיעור של כעשרים ושבעה גרם) מפירות שבעת המינים (כגון תמרים או רימונים או ענבים), מברך בסיום אכילתו ברכה אחרונה שהיא ברכת מעין שלוש (הנקראת כך מפני שהיא כוללת בתוכה את שלושת הברכות  שאנו מברכים בברכת המזון, כפי שביא......

לקריאת ההלכה


דין ביצה או שום שהיו קלופים לילה שלם

דברים האסורים משום סכנה  בגמרא במסכת נדה (דף יז.) אמר רבי שמעון בר יוחאי, חמישה דברים העושה אותם מתחייב בנפשו ודמו בראשו (כלומר שמביא את עצמו לידי סכנה), ואחד מהם, האוכל שום קלוף או בצל קלוף או ביצה קלופה שעבר עליהם הלילה. ומבואר שיש איסור לאכול שום או בצל או ביצה שעבר עליהם כל הלילה כשהם ק......

לקריאת ההלכה

נתינת חטים לפני הצפורים בשבת שירה

שבת שירה בשבת ‏הקרובה, אנו קוראים בפרשת השבוע את פרשת בשלח. ובפרשת בשלח אנו קוראים את שירת הים, ששרו בני ישראל בצאתם ממצרים. והיא הנקראת "‏שבת ‏שירה". ויש שנהגו בשבת זו, ‏לתת אוכל, זרעונים וחטים וכדומה, לפני הצפורים, זכר למה שנאמר במדרש, שילדי ישראל האכילו צפורים זרעונים ש......

לקריאת ההלכה

ט"ו בשבט – תות שדה

הערב, (מוצאי יום ראשון, שהוא ליל שני), יחול ליל ט"ו בשבט, ונוהגים כמה מנהגים מיוחדים ביום זה, כמו שנבאר. איסור תענית ומנהג לימוד הזוהר אסור להתענות (לצום) ביום ט"ו בשבט. ויש נוהגים לעשות לימוד בליל ט"ו בשבט, וקוראים במשנה ובספר הזוהר הקדוש בדברים הקשורים ליום זה. והגאון רבי יעקב ר......

לקריאת ההלכה

יסוד דיני ברכות – הנהגת מרן זצ"ל בעניני ברכות

שאלה: כיצד יש לנהוג במקרה שהכנסתי מאכל לפה ללא ברכה? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף לה.) תנו רבנן, אסור לו לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה, וכל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה, מעל. (מעל, מלשון מעילה, כאדם הנהנה מן ההקדש, שהרי העולם כולו שייך לה' יתברך, שנאמר "לה' הארץ ומלואה".)......

לקריאת ההלכה