הלכה ליום שישי כ"ו תשרי תש"פ 25 באוקטובר 2019

שאלות ותשובות הלכה יומית - לשלם עבור המצוות – שנאת עשו לישראל – לברור פירות עבור אורחים

לקט תשובות שנמסרו בזמן האחרון

שאלה: האם יש ענין לשלם עבור מצוות בלי לנסות להוריד את המחיר?

תשובה: מובא בספרים שיש ענין להיות ותרן בממונו לגבי מצוות. ולכן כאשר מזדמנת לאדם מצוה, והוא יכול, טוב שישלם בעין יפה ובשמחה. וכן מבואר בגמרא במסכת סוכה שרבן גמליאל קנה אתרוג באלף זוז. ומרן החיד"א הביא (בספר לב דוד דף ל ע"א) שרבינו האר"י היה משלם עבור מצוות כפי שביקש ממנו המוכר בפעם הראשונה.

 

שאלה: האם יתכן מצב שלא תהיה אנטישמיות בעולם?

תשובה: ענין שנאת בני עשיו לבני יעקב, מבואר בפירוש בספר דניאל, ששנאה זו לא תפסק עד לימות המשיח. כי שם מבואר שדניאל ראה ארבע חיות, שלושת הראשונות רמזו למלכות מדי ופרס ויון ששלטו על ישראל, והרביעית שלא מפורש בפסוקים מי היא, היא מלכות אדום, כמו שפירשו רבותינו בתחילת מסכת עבודה זרה. ונתנבא דניאל כי יהיו ישראל כפופים למלכות אדום עד לימות המשיח. וכמובן שהדברים אמורים כלפי שנאת האומות בכללותן, אבל בודאי שיתכנו רבים מאד שאינם מבני ישראל ויאהבו את ישראל ויטיבו להם, ולפעמים הם בכלל חסידי אומות העולם.

 

שאלה: מי שבאו אליו אורחים לשבת, האם מותר לברור כמות גדולה של ענבים יפים מתוך כל הענבים שבמקרר, כדי שהקערה תהיה מכובדת להניחה לפניהם?

תשובה: הגאון רבי יוסף חיים בשו"ת רב פעלים כתב שאף על פי שאסור לברור בשבת אוכל מתוך פסולת אלא כדי לאכול מיד, מכל מקום עצם ההגשה לפני האורחים, נחשבת כדבר מיידי, ומותר לברור כך בשבת. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל דחה את דבריו, והוכיח בהחלט כי אין להקל בדבר. ולכן אפילו לצורך אורחים, אסור לברור אלא כמות קטנה שיאכלו אותה מיד, או שיאכלו אותה בתוך הסעודה. (וראה בחזון עובדיה שבת ח"ד עמוד קפה).

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

דיני חג הסוכות

לפי בקשת מנויים רבים ולתועלת הציבור, הנה אנו מגישים קיצור דינים הנצרכים לימי חג הסוכות הבאים עלינו לטובה הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין......

לקריאת ההלכה

דין הזכרת משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

לקריאת ההלכה

חודש הרחמים – חודש אלול

היום יום ראשון, בו חל ראש חודש אלול (היום הוא היום הראשון של ראש חודש אלול), שהוא תחילה וראש לימי הרחמים והסליחות. המקור לימי חודש אלול שנינו בפרקי דרבי אליעזר, ארבעים יום עשה משה בהר סיני, קורא במקרא ביום ושונה במשנה בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה, וביום י"ז בתמוז שבר ......

לקריאת ההלכה


משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה