הלכה ל יום רביעי 24 Tishrei 5780 23 אוקטובר 2019

ההלכה מוקדשת לעלוי נשמתו הטהורה של הגאון המפורסם מגדולי פוסקי הדור

רבי שמריהו יוסף נסים קרליץ זצ"ל

בעל ספרי "חוט שני"
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים

הוקדש על ידי

הלכה יומית

ריבת אתרוג

שאלה: האם יש איזו סגולה באכילת מרקחת (ריבת) אתרוג? ומהי ברכתה?

תשובה: יש נשים שנהגו לאכול חלק מהאתרוג אחרי חג הסוכות, והיו אומרות שהוא סגולה ללידה קלה, וכן אשה שלא זכתה ללדת, היו אומרות שהיא סגולה שתפקד ותזכה לבנים ובנות. ומנהג זה הובא בכמה ספרים. אך באמת לא מצאנו לו מקור קדמון. והגאון החות דעת בספר מקור חיים (סימן תרסד) כתב, שמנהג זה נזכר בספר "צאנה וראנה" (שהוא ספר שהיה מיועד עבור נשים בשפת האידיש), אך הוסיף על כך: "ואשרינו שנשתקעו מנהגים כגון אלה", כלומר, אשרינו שהמנהג הזה נשכח מהעולם.

אולם הגאון רבי יעקב חיים סופר, בספר "כף החיים" (סימן תרסד אות ס) כתב, שהמנהג לעשות מרקחת מן האתרוג עם סוכר, להעלותו על השלחן בליל ט"ו בשבט, שהוא ראש השנה לאילנות, עם שאר הפירות שמברכים עליהם בלילה ההוא, ויברכו עליהם אנשי הבית. ואשה מעוברת שתאכל ממרקחת האתרוג אשר בירכו עליו בחג הסוכות יש לה סגולה בזה שתלד בריוח ולא בצער.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בדרשותיו הזכיר את המנהג הזה, והיה אומר שיש סגולה מיוחדת כאשר האתרוג לקוח מתלמיד חכם וירא שמים. ובספרו חזון עובדיה על הלכות סוכות (עמוד תנ) שיצא לאור בימי זקנותו של מרן זצ"ל, הוסיף וכתב בנימה אישית בזו הלשון:

ואנא עבדא ידענא (ואני העבד ידעתי), שהאתרוג שבירכתי עליו בימי החג ויצאתי בו ידי חובת המצוה, חילקוהו בני ביתי לנשים חסוכי בנים אחרי שמונה שנים ושתים עשרה שנים מנשואיהם, ונתנו לכל אחת חתיכה מהאתרוג, ובאותה שנה נפקדו בבנים ובבנות לחיים טובים ולשלום. וזכות המצוה ראוייה שהיא שתגן אלף המגן".

למדנו אם כן, שיש טעם בסגולה זו. ואף שבזמנינו אין לנו גדולי עולם כמו מרן זצ"ל, בכל זאת יש ענין וסגולה לאכול מן האתרוג שנתקיימה בו מצוות ארבעת המינים, ובפרט כאשר מדובר באתרוג שהיה שייך לתלמיד חכם הידוע בצדקתו.

ולגבי ברכת ריבת (מרקחת) אתרוגים. באמת שיש בדבר מחלוקת בין הפוסקים, ולמעשה פסק מרן רבינו זצ"ל (הליכות עולם ח"ב עמוד צז), שכאשר אוכלים רק את הקליפה החיצונית (הצהובה) שעושים ממנה מרקחת, אז ברכתה "שהכל נהיה בדברו", מפני שהיא אינה ראוייה לאכילה, ולכן עיקר הברכה היא על הסוכר שיש בה. אולם אם מדובר במרקחת רגילה שעושים מכל קליפת האתרוג הלבנה , ובפרט לפי מנהגינו שמקלפים לגמרי את הקליפה הצהובה ומשאירים רק את הקליפה הלבנה, הרי אז יש לברך על המרקחת "בורא פרי העץ", כי עיקר פרי האתרוג הוא הקליפה הלבנה שבתוכו. (אבל הפרי עצמו, הוא מועט מאד וכמעט לא אוכלים ממנו, כי אין טעמו טוב, אלא כטעם העץ של האתרוג, שאינו ראוי לאכילה. ולכן על האתרוג אמרו בגמרא "שטעם פריו וטעם עצו שוים". כי הפרי והעץ, שניהם אינם טובים לאכילה. כן כתב מהר"ם בן חביב בכפות תמרים סוכה לה.).

ולסיכום: על מרקחת אתרוגים שעושים עם הקליפה הלבנה של האתרוג, מברכים בורא פרי העץ. ועל הקליפה הצהובה, כאשר אוכלים אותה לבדה, יש לברך שהכל נהיה בדברו.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם משמע שאתרוגיהם היו מעין האתרוגים שנוטלים הנוהגים כעדות אשכנז שלדידנו נתפס כמורכב, שלא כאתרוג התימני והמרוקאי שכולו קליפה ואין בו מיץ כלל ? 15 Shevat 5780 / 10 פברואר 2020

לא. גם באתרוגים שלנו יש חלק שטעמו אינו טוב. והאתרוגים של האשכנזים אינם נחשבים אצלינו מורכבים. לפני כשמונים שנה, חכמי ירושלים היו לוקחים אתרוגים משכם ומאום אל פאחם, והם היו אתרוגים עם מיץ, כמו אתרוגי שלומאי. ולכן החזון איש לקח מהם. ומהם ניטעו אתרוגי ליפקוביץ והלפרין הידועים כזני חזון איש. אלא שעלה ספק שמא הרכיבו אותם, ולכן החזון איש התחיל ליטול אתרוג תימני שהוא מובחר יותר, ומתחילה גם בו היה מיץ, אלא שמפני יובשה של מדינת תימן, במשך הרבה דורות היה האתרוג יבש, עד שנעשה זן יבש.

ואם המקבל ריבה כזו לא יודע ממה נעשתה, מברך שהכל? 27 Cheshvan 5780 / 25 נובמבר 2019

רואים בתוך הריבה מה יש בה. ואם הכל נעשה מחית לגמרי, בלאו הכי ברכתו שהכל

ואנא עבדא ידענא - אפשר שכוונת הרב היה לומר שידע בעצמו מקרה שהיה? עבדא מלשון עובדה (המבססת את זה מעבר לסגולה?) 23 Cheshvan 5780 / 21 נובמבר 2019

עבדא אינו עובדא. והיא מליצה מפורסמת, בלשון ענוה, כמו אנא עבדא דקודשא בריך הוא.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

EL ENCENDIDO DE LAS LUMINARIAS DE JANUCÁ

Al encender las luces de Janucá es preciso prever que contengan suficiente aceite como para encender media hora a partir del momento del encendido, lo mismo aplica si enciende con velas de cera, en este caso debe preocuparse porque las mismas puedan permanecer encendidas por lo menos media ho......

לקריאת ההלכה

SI OLVIDO LAS BENDICIONESMATUTINAS

En algunas entregas anteriores, hemos hablado sobre las Bendiciones matutinas –bircot hashajar- y aclaramos que las mismas no están limitadas a un tiempo determinado, por lo tanto quien olvidó pronunciarlas en la mañana puede recitarlas durante el día, hasta la pues......

לקריאת ההלכה

AMIDÁ FRENTE A CUADROS O CORTINAS ESTAMPADAS

Pregunta: Está permitido recitar la amidá frente a una cortina estampada o labrada con figuras como las que se encuentran en algunas sinagogas? Respuesta: Escribe el Ramba”m en una de sus respnsas (edición Fridman cap. 20): Todas las telas que poseen figuras, aún......

לקריאת ההלכה

LAS MUJERES Y LA KERIAT SHEMA

Debido a la lectura de la Shema Israel diaria es un precepto de la Torá enmarcado dentro de un tiempo determinado, en la mañana y en la noche como dice el versículo, las mujeres se hallan exentas del mismo, así como de todos los preceptos activos que se observan dentro de......

לקריאת ההלכה


LAVADO DE VAJILLA LA NOCHE DE SHABBAT

Pregunta: Está permitido lavar la vajilla la noche de Shabbat tras haberla utilizado para dejarla pronta para el día siguiente, o es necesario lavarla en la mañana? Por otro lado, ¿se puede agregar agua a la vajilla sucia para ablandar la suciedad y posteriormente lavar l......

לקריאת ההלכה

BIRCAT HATORA EN LA MUJER

Como vimos anteriormente, si el hombre olvida pronunciar la bendición sobre la Torá en la mañana, con las bendiciones matutinas, y se recuerda después de haber recitado la plegaria de Shajrit –matutina-, no debe pronunciarla pues la bendición sobre la lectura......

לקריאת ההלכה

LA BENDICIÓN DE YOTZER OR

En esta bendición previa a la pronunciación de la Shema se recita una santificación del nombre divino, Kadosh, Kadosh, Kadosh ¿esto debe de hacerse junto con el oficiante y el público o puede recitarse en forma individual? Como sabemos, previo a la lectura de la......

לקריאת ההלכה

HALEL EN JANUCÁ

Durante los ocho días de Janucá se pronuncia, en la plegaria de Shajrit tras la amidá el Halel, cántico de alabanza festivo que también es pronunciado en plegaria de Rosh Hodesh y las plegaria festivas. El Halel en Janucá se pronuncia con la bendició......

לקריאת ההלכה