הלכה ליום ראשון כ"א תשרי תש"פ 20 באוקטובר 2019

שמחת תורה

כתב הרמב"ם (פ"ח מהלכות לולב): " אַף עַל פִּי שֶׁכָּל הַמּוֹעֲדוֹת מִצְוָה לִשְׂמֹחַ בָּהֶן, בְּחַג הַסֻּכּוֹת הָיְתָה שָׁם בַּמִּקְדָּשׁ שִׂמְחָה יְתֵרָה, שֶׁנֶּאֱמָר "וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים". וְהֵיאַךְ הָיְתָה שִׂמְחָה זוֹ? הֶחָלִיל מַכֶּה וּמְנַגְּנִין בַּכִּנּוֹר וּבַנְּבָלִים וּבַמְּצִלְתַּיִם, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד בִּכְלִי שִׁיר שְׁהוּא יוֹדֵעַ לְנַגַּן בּוֹ, וּמִי שֶׁיּוֹדֵעַ בַּפֶּה, בַּפֶּה. וְרוֹקְדִין וּמְסַפְּקִין וּמְטַפְּחִין וּמְפַזְּזִין וּמְכַרְכְּרִין כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּמוֹ שֶׁיּוֹדֵעַ, וְאוֹמְרִים דִּבְרֵי שִׁיר וְתשְׁבָּחוֹת. וכָּל הָעָם, הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים, כֻּלָּן בָּאִין לִרְאוֹת וְלִשְׁמֹעַ. וְכָל הַמּוֹנֵעַ עַצְמוֹ מִשִּׂמְחָה זוֹ, רָאוּי לְהִפָּרַע מִמֶּנּוּ, וְכָל הַמַּשְׁפִּיל עַצְמוֹ וּמֵקַל גּוּפוֹ בִּמְקוֹמוֹת אֵלּוּ, הוּא הַגָּדוֹל הַמְּכֻבָּד. וְכֵן דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אוֹמֵר "וּנְקַלֹּתִי עוֹד מִזֹּאת, וְהָיִיתִי שָׁפָל בְּעֵינָי".

את הדברים לומד הרמב"ם מדוד מלך ישראל, שבזמן שהיו מוליכים את ארון הברית, היה דוד מרקד ומכרכר לפני הארון. וכאשר חזר דוד לביתו, אמרה לו מיכל אשתו, "אבותי לא היו עושים כן, שלא נראה מימיהם פיסת יד או רגל מגולים, והיו מכובדים ממך"! אמר לה דוד המלך: "בית אביך היו נזהרים בכבוד עצמם, ומניחים כבוד שמים, ואני מניח כבוד עצמי ומבקש כבוד שמים! וכי לפני מלך בשר ודם שחקתי? והלא לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא ריקדתי ושחקתי!".

מן הדברים למד מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שראוי לעורר את עצמו לרקוד ולשמוח בשמחת התורה, ואף מרן זצ"ל בעצמו, בצעירותו, היה פושט את ה"פראק" (המעיל) שלו, ומרקד לכבוד התורה בשמחה וחדוה. וכמו שהיה נוהג כן גם אביו רבי יעקב זצ"ל, עד שהיו אומרים שבזכות שמחתו בשמחת תורה זכה לבן כזה. ואף אנו זכינו לראות את מרן זצ"ל שמח מאד בשמחת התורה, והיה משורר בקול נעים, שמחת תורה! שמחת אתרוג! שמחת לולב! שמחת הדס! שמחת ערבה! והגאון רבי דוד עטיה שליט"א (בנו של ראש הישיבה רבינו עזרא זצ"ל) היה מרקד לפני מרן זצ"ל כמרקד לפני התורה, ועמו עוד תלמידי חכמים גדולים, והיו הדברים מזכירים את תיאורם של חז"ל על שמחת בית השואבה שהתקיימה בבית המקדש על ידי גדולי חכמי ישראל.

אמרו רבותינו: "כל מי שלא ראה שמחת בית השואבה, לא ראה שמחה מימיו". ולכאורה, הרי גם בזמנינו ישנה שמחה עצומה של אנשים, לדוגמא, בזמן שאדם נושא אשה, וכן בנשואי בניו ובנותיו, ואם כן מה המיוחד בשמחת בית השואבה? אלא שאותה שמחה היתה שמחה רוחנית, וממנה היו שואבים רוח הקודש. (ירושלמי סוכה פ"ה). וגם אנו ביום שמחת תורה, שמחים על שזכינו לקבל תורת אמת, וחיי עולם נטע בתוכינו. ומשמחה זו, תושפע עלינו רוח של קדושה וטהרה.

תזכו לשנים רבות נעימות וטובות!

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

דיני חג הסוכות

לפי בקשת מנויים רבים ולתועלת הציבור, הנה אנו מגישים קיצור דינים הנצרכים לימי חג הסוכות הבאים עלינו לטובה הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין......

לקריאת ההלכה

דין הזכרת משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

לקריאת ההלכה

חודש הרחמים – חודש אלול

היום יום ראשון, בו חל ראש חודש אלול (היום הוא היום הראשון של ראש חודש אלול), שהוא תחילה וראש לימי הרחמים והסליחות. המקור לימי חודש אלול שנינו בפרקי דרבי אליעזר, ארבעים יום עשה משה בהר סיני, קורא במקרא ביום ושונה במשנה בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה, וביום י"ז בתמוז שבר ......

לקריאת ההלכה


משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה