הלכה ליום רביעי י"ז תשרי תש"פ 16 באוקטובר 2019

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

מרסל בת מוזלי ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.
חג שמח, שנה טובה וגזרות טובות לכל עם ישראל.

הוקדש על ידי

המשפחה

העצים של הסוכה

כתב בספר טורי זהב (סימ כא ס"ק ב) שטוב להזהר בעצי הסוכה שלא לעשות בהם שימוש של חול, שהרי העצים הללו היו שייכים לדבר מצוה, ואין זה כבוד למצוה שישתמשו בעצים הללו לדברים אחרים. וכן מבואר בדברי כמה אחרונים, שיש רושם של קדושה בעצי הסוכה, עד כדי כך שיש חסידים שנזהרים לרשום על עצי הסוכה כל אחד את מקומו, כדי שבשנה הבאה כל עץ יעמוד במקומו כמו שהיו נוהגים בעצי המשכן.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל כתב, שמותר מן הדין להשליך את עצי הסוכה כשאין בהם צורך, והעצים הללו בודאי אינם צריכים גניזה כתשמישי קדושה, שהרי כן מבואר במסכת מגילה (כו:) שעצי הסוכה והלולב והשופר, אינם תשמישי קדושה, אלא תשמישי מצוה. ותשמישי מצוה אינם צריכים גניזה.

ומרן השלחן ערוך (סימן תרסד) כתב, שאין לפסוע על הלולב של סוכות. ומרן החיד"א בברכי יוסף כתב, שהוא הדין לערבה של יום הושענא רבה, שאין לנהוג בה מנהג בזיון. (וממרן זצ"ל שמענו שיש בערבה הזו סגולה לשמירה).

לכן למעשה, כאשר אין צורך בעצי הסוכה, או בסכך שלה, מותר להשליך אותם, אולם כתב מרן זצ"ל (חזו"ע עמוד צד) שטוב להניח אותם באיזה מקום, ולא להשליך אותם לאשפה ממש, שהוא דרך בזיון. וכן אין לפסוע על עצי הסוכה, כי אין לנהוג בהם מנהג בזיון. וכן הדין לגבי הלולב של סוכות, שאין לנהוג בו מנהג בזיון. ויש חסידים שנוהגים לשמור את הלולב ולשרוף אותו בשריפת החמץ, כדי שתתקיים בו מצוה נוספת.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין כלי בשר וכלי חלב, ודין "נותן טעם לפגם"

קדרה (סיר) שבישלו בה בשר, דפנות הקדרה בולעות מעט מן האוכל שנתבשל בה, ולכן קדרה זו נחשבת קדרה "בשרית", ואם בישלו באותה קדרה אחר כך מאכל חלבי, פולטת הקדרה מטעם הבשר שיש בה לתוך החלב, ולכן אוסרת את כל המאכל שנתבשל בה. וזהו עיקר הדין של איסור בישול חלב בכלי של בשר. ועתה נבאר מהו דין "נות......

לקריאת ההלכה


(המשך) דין כלי זכוכית ו"פיירקס" לעניין איסור בשר בחלב

בהלכה הקודמת כתבנו שלדעת השולחן ערוך, כלי זכוכית אינם בולעים כלל, ולכן אין כל איסור להשתמש בכלי זכוכית למאכלי בשר, ולאחר שישטפו כראוי, להשתמש בהם למאכלי חלב, (ואמנם דעת הרמ"א להחמיר בכלי זכוכית כדין כלי חרס וכן מנהג רבים מעדות אשכנז.) ומרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, בספריו ובשיעוריו, פוסק כד......

לקריאת ההלכה

ברכת שהחיינו על בגד חדש

שאלה: מתי יש לברך שהחיינו על קניית בגד חדש, האם בשעת הקנייה או בשעת הלבישה? והאם יש לברך שהחיינו על כל בגד ובגד שקונה? תשובה: במשנה במסכת ברכות (נד.) למדנו שיש לאדם לברך על קניית כלים (בגדים) חדשים ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". ולענין מתי יש לברך את ברכת שהחיינו. הנה כתב ה......

לקריאת ההלכה

איסור אכילת בשר וחלב על שלחן אחד

טעמי וגדרי ההלכה האוכל מאכלי חלב, אסור לו להעלות (לשים) על אותו שולחן מאכלי בשר. ולמשל, מי שאוכל לחם עם גבינה, אסור לו להניח על אותו שלחן פרוסת בשר. וזאת מגזירת רבותינו, שגזרו שלא לעשות כן, כדי שלא יטעה אדם ויאכל ממאכלי הבשר שעל השלחן. (כן כתב הרמב"ם). וכן להיפך, אם אוכל מאכלי בשר, אסור לו להע......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם צריך ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב גם בכלי זכוכית?

תשובה: כבר ביארנו בהלכה הקודמת, שחובה ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב, משום שכלים שנמצאים בהם מאכלים (חמים) של בשר או של חלב, בולעים מטעם המאכלים ההם, ואחר כך פולטים את אותו הטעם שבלעו, לתוך מאכל אחר שהם נוגעים בו. ונחלקו רבותינו הראשונים לעניין כלי זכוכית, האם גם הם בולעים כשאר כלים, או ש......

לקריאת ההלכה