הלכה ליום ראשון י"ד תשרי תש"פ 13 באוקטובר 2019

סוכות – החג של כל עם ישראל

מרן החיד"א דרש בספרו "דְּבַשׁ לְפִי", כי במילה "סֻכָּה" מצאנו רמז לדיני הסוכה: כי יש שעושים את הסוכה עם ארבע דפנות, שהיא מצוה מן המובחר. וסוכה כזו רמוזה באות ס', שהיא מוקפת מכל צידיה. ויש שעושים שלוש דפנות כמו האות כ'. ויש שעושים שתי דפנות, ומוסיפים דופן אחת מן הצד, כמו האות ה'. (ובסוכה זו יש פרטים שיש להקפיד עליהם כדי שתהיה כשרה).

למדנו אם כן דבר מיוחד שאנו מוצאים כבר ביסוד הדין של מצות הסוכה, שאפשר לעשות בה רק את "עיקר הדין". ואפשר להחמיר ולהוסיף עליה עוד ועוד למצוה מן המובחר. וכן בדומה לזה מצאנו בתלמוד ירושלמי, שיש לסדר את הסכך באופן שיוכלו לראות את הכוכבים דרכו. ובתלמוד שלנו מבואר שאין זה חיוב ממש, רק שטוב יותר לעשות כן. והענין הזה במצות הסוכה, שיש בה מקום לחומרות נוספות, הוא ענין שצריך הסבר.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל (מאור ישראל עמוד עה) הסביר את הדברים, כי סגולת מצות הסוכה, שהיא שייכת לכלל ישראל. ובכלל ישראל תמיד יש אנשים המדקדקים יותר, ויש שמדקדקים פחות, ולכל אחד ואחד יש מקום בסוכה.

ולכן אנו לוקחים בחג הסוכות ארבעה מינים. שהאתרוג רומז לתלמיד חכם שיש בו גם תורה וגם מעשים טובים, כשם שלאתרוג יש טעם וריח. וההדס שיש לו ריח טוב רומז על מי שיש בו מעשים טובים. הלולב רומז על מי שיש בו תורה ואין בו מעשים טובים, כשם שהלולב (עץ התמר) יש בו טעם אבל אין בו ריח טוב. ואילו הערבה, שאין בה לא טעם ולא ריח, רומזת על עמי הארצות שאין בהם כלום, ונקראים עניים, שאין עני אלא בדעת (בנדרים מא.), ועל אותם אנשים פשוטים נאמר "וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת" (כמבואר במנחות כז.).

וכעת בחג הסוכות, אומר הקדוש ברוך הוא, יעשו כולם אגודה אחת ומכפרים אלו על אלו! וכל זה בתנאי שבסופו של דבר כולם אגודים יחד עם התלמידי חכמים, אבל הערבה לבדה, ראוי לחבוט בה, שאין בה לא טעם ולא ריח. וזהו היסוד שאנו למדים מכאן, שיש להקפיד ולהשאר תמיד אגודים עם תלמידי חכמים, ולא לחשוב שחס ושלום נוכל להסתדר בלעדיהם. ולכן גם כאשר אגודים יחד, הערבה צריכה להיות נמוכה מהלולב ושפלה מכל המינים. וההדס גבוה מעט, אך עדיין אינו גבוה כמו הלולב, והלולב אף הוא, אינו שלם, שהרי צריך הוא לאתרוג. והאתרוג, הרי גם הוא יודע, בזמן שעוד היה גדל על עץ, הרי היו שם אתרוגים אחרים נאים ממנו, ולכן אינו מתגאה בלבו, אך בין פשוטי העם, הוא היפה והמהודר. ולכן אתרוג בראשי תיבות "אל תבואני רגל גאווה". שסוף סוף לא יתגאה. (וכן ידוע בעת שמרן זצ"ל היה נכנס לכנסים גדולים ובהם המון בני אדם היו שרים לכבודו, היה ממלמל בפיו "אל תבואני רגל גאווה" כדי שלא יטעה ויתגאה חס ושלום).

חג שמח! תזכו לשנים רבות נעימות וטובות!

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה


משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

חלוקי כפרה

ימי חודש אלול, בהם אנו עומדים, הם ימי תשובה וסליחה וכפרה. כמו שהזכרנו כבר. ועתה נתמקד בסוגי העוונות השונים, איזה עוון חמור יותר, וכיצד ניתן למחות את העוונות לגמרי. ארבעה חלוקי כפרה שנינו בברייתא במסכת יומא (דף פו.), "ארבעה חלוקי כפרה הן". כלומר, יש ארבע דרגות (חלוק, מלשון חלוקה) שונות ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

לעולם יראה האדם את עצמו חציו חייב וחציו זכאי

אמרו רבותינו (במסכת קדושין דף מ ע"ב), לעולם יראה אדם את עצמו, חציו חייב וחציו זכאי, עשה מצוה אחת, אשריו, שהכריע את עצמו לכף זכות, עבר עבירה אחת, אוי לו, שהכריע עצמו לכף חובה. עד כאן. וביאור הדברים, שהאדם כל חייו, יראה את עצמו כאילו הוא בינוני, שהרי בודאי שאין לאדם לחשוב את עצמו שהוא צדיק. וכ......

לקריאת ההלכה