הלכה ליום ראשון י"ד תשרי תש"פ 13 באוקטובר 2019

סוכות – החג של כל עם ישראל

מרן החיד"א דרש בספרו "דְּבַשׁ לְפִי", כי במילה "סֻכָּה" מצאנו רמז לדיני הסוכה: כי יש שעושים את הסוכה עם ארבע דפנות, שהיא מצוה מן המובחר. וסוכה כזו רמוזה באות ס', שהיא מוקפת מכל צידיה. ויש שעושים שלוש דפנות כמו האות כ'. ויש שעושים שתי דפנות, ומוסיפים דופן אחת מן הצד, כמו האות ה'. (ובסוכה זו יש פרטים שיש להקפיד עליהם כדי שתהיה כשרה).

למדנו אם כן דבר מיוחד שאנו מוצאים כבר ביסוד הדין של מצות הסוכה, שאפשר לעשות בה רק את "עיקר הדין". ואפשר להחמיר ולהוסיף עליה עוד ועוד למצוה מן המובחר. וכן בדומה לזה מצאנו בתלמוד ירושלמי, שיש לסדר את הסכך באופן שיוכלו לראות את הכוכבים דרכו. ובתלמוד שלנו מבואר שאין זה חיוב ממש, רק שטוב יותר לעשות כן. והענין הזה במצות הסוכה, שיש בה מקום לחומרות נוספות, הוא ענין שצריך הסבר.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל (מאור ישראל עמוד עה) הסביר את הדברים, כי סגולת מצות הסוכה, שהיא שייכת לכלל ישראל. ובכלל ישראל תמיד יש אנשים המדקדקים יותר, ויש שמדקדקים פחות, ולכל אחד ואחד יש מקום בסוכה.

ולכן אנו לוקחים בחג הסוכות ארבעה מינים. שהאתרוג רומז לתלמיד חכם שיש בו גם תורה וגם מעשים טובים, כשם שלאתרוג יש טעם וריח. וההדס שיש לו ריח טוב רומז על מי שיש בו מעשים טובים. הלולב רומז על מי שיש בו תורה ואין בו מעשים טובים, כשם שהלולב (עץ התמר) יש בו טעם אבל אין בו ריח טוב. ואילו הערבה, שאין בה לא טעם ולא ריח, רומזת על עמי הארצות שאין בהם כלום, ונקראים עניים, שאין עני אלא בדעת (בנדרים מא.), ועל אותם אנשים פשוטים נאמר "וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת" (כמבואר במנחות כז.).

וכעת בחג הסוכות, אומר הקדוש ברוך הוא, יעשו כולם אגודה אחת ומכפרים אלו על אלו! וכל זה בתנאי שבסופו של דבר כולם אגודים יחד עם התלמידי חכמים, אבל הערבה לבדה, ראוי לחבוט בה, שאין בה לא טעם ולא ריח. וזהו היסוד שאנו למדים מכאן, שיש להקפיד ולהשאר תמיד אגודים עם תלמידי חכמים, ולא לחשוב שחס ושלום נוכל להסתדר בלעדיהם. ולכן גם כאשר אגודים יחד, הערבה צריכה להיות נמוכה מהלולב ושפלה מכל המינים. וההדס גבוה מעט, אך עדיין אינו גבוה כמו הלולב, והלולב אף הוא, אינו שלם, שהרי צריך הוא לאתרוג. והאתרוג, הרי גם הוא יודע, בזמן שעוד היה גדל על עץ, הרי היו שם אתרוגים אחרים נאים ממנו, ולכן אינו מתגאה בלבו, אך בין פשוטי העם, הוא היפה והמהודר. ולכן אתרוג בראשי תיבות "אל תבואני רגל גאווה". שסוף סוף לא יתגאה. (וכן ידוע בעת שמרן זצ"ל היה נכנס לכנסים גדולים ובהם המון בני אדם היו שרים לכבודו, היה ממלמל בפיו "אל תבואני רגל גאווה" כדי שלא יטעה ויתגאה חס ושלום).

חג שמח! תזכו לשנים רבות נעימות וטובות!

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה


דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

הלכות ערב תשעה באב

בספר המנהגים לרבינו אייזיק טירנא כתב שלא יטייל אדם בערב תשעה באב, וכן פסק הרמ"א, וכן נראה שפוסק מרן הרב חיד"א, והביאו דין זה עוד מגדולי האחרונים. ערב תשעה באב, בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית (אחרי חצות היום כמו שנבאר), אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין, ונהגו בזה איס......

לקריאת ההלכה

איסור כביסה ולבישת בגדים מכובסים בשבוע שחל בו תשעה באב, ודין בגד העשוי לספוג זיעה

במשנה בתענית (כו:) שנינו, שבוע שחל בו תשעה באב (כמו השבוע שלפנינו, כלומר, מיום ראשון הקרוב), אסור להסתפר ולכבס. וכן פסקו הטור ומרן השלחן ערוך. ולמנהג האשכנזים יש לאסור לכבס החל מיום ראש חודש אב. מהות איסור "כיבוס" ואיסור כיבוס בימים אלו הוא אפילו אם אינו רוצה ללבוש הבגד עתה, אלא להניחו......

לקריאת ההלכה