הלכה ליום ראשון י"ד תשרי תש"פ 13 באוקטובר 2019

סוכות – החג של כל עם ישראל

מרן החיד"א דרש בספרו "דְּבַשׁ לְפִי", כי במילה "סֻכָּה" מצאנו רמז לדיני הסוכה: כי יש שעושים את הסוכה עם ארבע דפנות, שהיא מצוה מן המובחר. וסוכה כזו רמוזה באות ס', שהיא מוקפת מכל צידיה. ויש שעושים שלוש דפנות כמו האות כ'. ויש שעושים שתי דפנות, ומוסיפים דופן אחת מן הצד, כמו האות ה'. (ובסוכה זו יש פרטים שיש להקפיד עליהם כדי שתהיה כשרה).

למדנו אם כן דבר מיוחד שאנו מוצאים כבר ביסוד הדין של מצות הסוכה, שאפשר לעשות בה רק את "עיקר הדין". ואפשר להחמיר ולהוסיף עליה עוד ועוד למצוה מן המובחר. וכן בדומה לזה מצאנו בתלמוד ירושלמי, שיש לסדר את הסכך באופן שיוכלו לראות את הכוכבים דרכו. ובתלמוד שלנו מבואר שאין זה חיוב ממש, רק שטוב יותר לעשות כן. והענין הזה במצות הסוכה, שיש בה מקום לחומרות נוספות, הוא ענין שצריך הסבר.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל (מאור ישראל עמוד עה) הסביר את הדברים, כי סגולת מצות הסוכה, שהיא שייכת לכלל ישראל. ובכלל ישראל תמיד יש אנשים המדקדקים יותר, ויש שמדקדקים פחות, ולכל אחד ואחד יש מקום בסוכה.

ולכן אנו לוקחים בחג הסוכות ארבעה מינים. שהאתרוג רומז לתלמיד חכם שיש בו גם תורה וגם מעשים טובים, כשם שלאתרוג יש טעם וריח. וההדס שיש לו ריח טוב רומז על מי שיש בו מעשים טובים. הלולב רומז על מי שיש בו תורה ואין בו מעשים טובים, כשם שהלולב (עץ התמר) יש בו טעם אבל אין בו ריח טוב. ואילו הערבה, שאין בה לא טעם ולא ריח, רומזת על עמי הארצות שאין בהם כלום, ונקראים עניים, שאין עני אלא בדעת (בנדרים מא.), ועל אותם אנשים פשוטים נאמר "וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת" (כמבואר במנחות כז.).

וכעת בחג הסוכות, אומר הקדוש ברוך הוא, יעשו כולם אגודה אחת ומכפרים אלו על אלו! וכל זה בתנאי שבסופו של דבר כולם אגודים יחד עם התלמידי חכמים, אבל הערבה לבדה, ראוי לחבוט בה, שאין בה לא טעם ולא ריח. וזהו היסוד שאנו למדים מכאן, שיש להקפיד ולהשאר תמיד אגודים עם תלמידי חכמים, ולא לחשוב שחס ושלום נוכל להסתדר בלעדיהם. ולכן גם כאשר אגודים יחד, הערבה צריכה להיות נמוכה מהלולב ושפלה מכל המינים. וההדס גבוה מעט, אך עדיין אינו גבוה כמו הלולב, והלולב אף הוא, אינו שלם, שהרי צריך הוא לאתרוג. והאתרוג, הרי גם הוא יודע, בזמן שעוד היה גדל על עץ, הרי היו שם אתרוגים אחרים נאים ממנו, ולכן אינו מתגאה בלבו, אך בין פשוטי העם, הוא היפה והמהודר. ולכן אתרוג בראשי תיבות "אל תבואני רגל גאווה". שסוף סוף לא יתגאה. (וכן ידוע בעת שמרן זצ"ל היה נכנס לכנסים גדולים ובהם המון בני אדם היו שרים לכבודו, היה ממלמל בפיו "אל תבואני רגל גאווה" כדי שלא יטעה ויתגאה חס ושלום).

חג שמח! תזכו לשנים רבות נעימות וטובות!

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה ביארנו, כי מצוה להדליק נרות בימי החנוכה. ובמצוה זו מצווים האנשים והנשים. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל הפחות חצי שעה מזמן הדלקתו. וכן אם מדליק בנרות של שעווה (פרפין), צריך להיזהר שיהיו הנרות גדולים כדי הצורך שידלקו לפחות חצי שעה מזמן ......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה

עשיית סימן בשבת

שאלה: אדם הקורא בספר בשבת, ומעוניין לסמן בצד הדף "סימן", על ידי חריטה קלה באמצעות הציפורן. או קיפול בצד הדף, האם מותר לעשות כן בשבת? מלאכת כותב תשובה: אחת מן המלאכות האסורות בשבת, היא מלאכת "כותב". וכל הכותב בשבת, אפילו לא כתב אלא שתי אותיות, חייב משום חילול שבת. (ואף בכתיבת ......

לקריאת ההלכה

חנוכה

אנו עומדים לפני תחילת ימי החנוכה, ולכן נתחיל ללמוד את הדינים הנוגעים לימים אלה. ימי החנוכה ימי החנוכה הם שמונה ימים. החל מיום כ"ה בכסליו. ובשנה זו (התש"פ) יחול יום כ"ה בכסליו ביום שני בשבוע הבא. ובמוצאי יום ראשון (שהוא ליל שני), נדליק נרות חנוכה בפעם הראשונה. ובמוצאי יום ראשון שאח......

לקריאת ההלכה


כתיבה על גבי חלון בשבת

שאלה: בימות החורף, כשיש על החלון לחות של אדים, האם מותר לכתוב או לצייר באצבע על החלון? תשובה: אחת המלאכות האסורות מן התורה בשבת, היא מלאכת "כותב". ומכל מקום מבואר בדברי חז"ל, שאין איסור מן התורה, אלא כשכותב דבר שמתקיים, כגון מי שכותב עם עט על גבי נייר, שבודאי שהכתב הזה עשוי להתקיים......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות במסיבת חנוכה ובבית הכנסת

נהגו כל ישראל, שמברכים ומדליקים נרות חנוכה בבית הכנסת כדי לפרסם את הנס. והוא מנהג ותיק שנזכר בדברי רבותינו הראשונים. וטעם המנהג, כתב בספר המכתם (פסחים קא.), שמאחר ויש פרסום הנס גדול בפני כל העם, ועוד שיש אנשים שאין להם נרות חנוכה בבתיהם, לכן נוהגים להדליק גם בבית הכנסת. ומנהג זה נפסק על ידי מרן......

לקריאת ההלכה

אשה חכמה בתורה

בהלכות קודמות נתבאר הדין שחייבים לעמוד בפני אדם זקן בשנים. והוא הדין לגבי אשה זקנה בשנים. וכן נתבאר הדין שיש לקום בפני תלמיד חכם ובפני אשתו של התלמיד חכם. בהלכה הקודמת ביארנו גם, שמרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל כתב, שתלמידה מחוייבת בכבוד מורתה שלמדה תורה מפיה, וצריכה לעמוד בפניה, ואסורה לקרוא ......

לקריאת ההלכה

קימה בפני זקן בשנים

בהלכה הקודמת ביארנו את שורש החיוב לקום בפני תלמיד חכם ובפני זקן בשנים. מי נקרא "זקן" נחלקו הפוסקים אודות החיוב לקום בפני אדם זקן, מאיזה גיל נקרא אדם "זקן"? כי יש סוברים שמגיל שישים כבר נקרא אדם "זקן". אבל לדעת הטור ומרן השלחן ערוך, אדם אין אדם נחשב לזקן, אלא מגיל שב......

לקריאת ההלכה