הלכה ליום ראשון י"ד תשרי תש"פ 13 באוקטובר 2019

סוכות – החג של כל עם ישראל

מרן החיד"א דרש בספרו "דְּבַשׁ לְפִי", כי במילה "סֻכָּה" מצאנו רמז לדיני הסוכה: כי יש שעושים את הסוכה עם ארבע דפנות, שהיא מצוה מן המובחר. וסוכה כזו רמוזה באות ס', שהיא מוקפת מכל צידיה. ויש שעושים שלוש דפנות כמו האות כ'. ויש שעושים שתי דפנות, ומוסיפים דופן אחת מן הצד, כמו האות ה'. (ובסוכה זו יש פרטים שיש להקפיד עליהם כדי שתהיה כשרה).

למדנו אם כן דבר מיוחד שאנו מוצאים כבר ביסוד הדין של מצות הסוכה, שאפשר לעשות בה רק את "עיקר הדין". ואפשר להחמיר ולהוסיף עליה עוד ועוד למצוה מן המובחר. וכן בדומה לזה מצאנו בתלמוד ירושלמי, שיש לסדר את הסכך באופן שיוכלו לראות את הכוכבים דרכו. ובתלמוד שלנו מבואר שאין זה חיוב ממש, רק שטוב יותר לעשות כן. והענין הזה במצות הסוכה, שיש בה מקום לחומרות נוספות, הוא ענין שצריך הסבר.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל (מאור ישראל עמוד עה) הסביר את הדברים, כי סגולת מצות הסוכה, שהיא שייכת לכלל ישראל. ובכלל ישראל תמיד יש אנשים המדקדקים יותר, ויש שמדקדקים פחות, ולכל אחד ואחד יש מקום בסוכה.

ולכן אנו לוקחים בחג הסוכות ארבעה מינים. שהאתרוג רומז לתלמיד חכם שיש בו גם תורה וגם מעשים טובים, כשם שלאתרוג יש טעם וריח. וההדס שיש לו ריח טוב רומז על מי שיש בו מעשים טובים. הלולב רומז על מי שיש בו תורה ואין בו מעשים טובים, כשם שהלולב (עץ התמר) יש בו טעם אבל אין בו ריח טוב. ואילו הערבה, שאין בה לא טעם ולא ריח, רומזת על עמי הארצות שאין בהם כלום, ונקראים עניים, שאין עני אלא בדעת (בנדרים מא.), ועל אותם אנשים פשוטים נאמר "וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת" (כמבואר במנחות כז.).

וכעת בחג הסוכות, אומר הקדוש ברוך הוא, יעשו כולם אגודה אחת ומכפרים אלו על אלו! וכל זה בתנאי שבסופו של דבר כולם אגודים יחד עם התלמידי חכמים, אבל הערבה לבדה, ראוי לחבוט בה, שאין בה לא טעם ולא ריח. וזהו היסוד שאנו למדים מכאן, שיש להקפיד ולהשאר תמיד אגודים עם תלמידי חכמים, ולא לחשוב שחס ושלום נוכל להסתדר בלעדיהם. ולכן גם כאשר אגודים יחד, הערבה צריכה להיות נמוכה מהלולב ושפלה מכל המינים. וההדס גבוה מעט, אך עדיין אינו גבוה כמו הלולב, והלולב אף הוא, אינו שלם, שהרי צריך הוא לאתרוג. והאתרוג, הרי גם הוא יודע, בזמן שעוד היה גדל על עץ, הרי היו שם אתרוגים אחרים נאים ממנו, ולכן אינו מתגאה בלבו, אך בין פשוטי העם, הוא היפה והמהודר. ולכן אתרוג בראשי תיבות "אל תבואני רגל גאווה". שסוף סוף לא יתגאה. (וכן ידוע בעת שמרן זצ"ל היה נכנס לכנסים גדולים ובהם המון בני אדם היו שרים לכבודו, היה ממלמל בפיו "אל תבואני רגל גאווה" כדי שלא יטעה ויתגאה חס ושלום).

חג שמח! תזכו לשנים רבות נעימות וטובות!

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין כלי בשר וכלי חלב, ודין "נותן טעם לפגם"

קדרה (סיר) שבישלו בה בשר, דפנות הקדרה בולעות מעט מן האוכל שנתבשל בה, ולכן קדרה זו נחשבת קדרה "בשרית", ואם בישלו באותה קדרה אחר כך מאכל חלבי, פולטת הקדרה מטעם הבשר שיש בה לתוך החלב, ולכן אוסרת את כל המאכל שנתבשל בה. וזהו עיקר הדין של איסור בישול חלב בכלי של בשר. ועתה נבאר מהו דין "נות......

לקריאת ההלכה


(המשך) דין כלי זכוכית ו"פיירקס" לעניין איסור בשר בחלב

בהלכה הקודמת כתבנו שלדעת השולחן ערוך, כלי זכוכית אינם בולעים כלל, ולכן אין כל איסור להשתמש בכלי זכוכית למאכלי בשר, ולאחר שישטפו כראוי, להשתמש בהם למאכלי חלב, (ואמנם דעת הרמ"א להחמיר בכלי זכוכית כדין כלי חרס וכן מנהג רבים מעדות אשכנז.) ומרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, בספריו ובשיעוריו, פוסק כד......

לקריאת ההלכה

ברכת שהחיינו על בגד חדש

שאלה: מתי יש לברך שהחיינו על קניית בגד חדש, האם בשעת הקנייה או בשעת הלבישה? והאם יש לברך שהחיינו על כל בגד ובגד שקונה? תשובה: במשנה במסכת ברכות (נד.) למדנו שיש לאדם לברך על קניית כלים (בגדים) חדשים ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". ולענין מתי יש לברך את ברכת שהחיינו. הנה כתב ה......

לקריאת ההלכה

איסור אכילת בשר וחלב על שלחן אחד

טעמי וגדרי ההלכה האוכל מאכלי חלב, אסור לו להעלות (לשים) על אותו שולחן מאכלי בשר. ולמשל, מי שאוכל לחם עם גבינה, אסור לו להניח על אותו שלחן פרוסת בשר. וזאת מגזירת רבותינו, שגזרו שלא לעשות כן, כדי שלא יטעה אדם ויאכל ממאכלי הבשר שעל השלחן. (כן כתב הרמב"ם). וכן להיפך, אם אוכל מאכלי בשר, אסור לו להע......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם צריך ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב גם בכלי זכוכית?

תשובה: כבר ביארנו בהלכה הקודמת, שחובה ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב, משום שכלים שנמצאים בהם מאכלים (חמים) של בשר או של חלב, בולעים מטעם המאכלים ההם, ואחר כך פולטים את אותו הטעם שבלעו, לתוך מאכל אחר שהם נוגעים בו. ונחלקו רבותינו הראשונים לעניין כלי זכוכית, האם גם הם בולעים כשאר כלים, או ש......

לקריאת ההלכה