הלכה ליום שישי י"ב תשרי תש"פ 11 באוקטובר 2019

שאלות ותשובות הלכה יומית - הקבלת פני רבו – האם מרן הקביל פני רבותיו – שתיה מחוץ לסוכה באמצע סעודה – לשבת בסוכה בקור או בחושך

לקט תשובות שנמסרו בזמן האחרון

שאלה: האם אני חייב לבקר את הרב שלי שגר בישראל (אני בארה"ב) בימי הסוכות?

תשובה: בגמרא במסכת סוכה (כז:) היה רבי אליעזר אומר, משבח אני את העצלנים במועד, שאינם יוצאים מבתיהם במועד, שנאמר "ושמחת אתה וביתך". ואמרו בגמרא, שאמר רבי יצחק, מנין שאדם חייב להקביל (לבקר) פני רבו ברגל? שנאמר, "מַדּוּעַ אַתּ הֹלֶכֶת אֵלָיו הַיּוֹם, לֹא חֹדֶשׁ וְלֹא שַׁבָּת". כלומר, השונמית, כאשר מת בנה, הלכה לנביא אלישע, ולא גילתה לבעלה את סיבת הליכתה לנביא, ובעלה שאל אותה, מדוע את הולכת? הרי כעת אין זה ראש חודש או שבת. ומשמע מן הדברים, שבזמן מיוחד כמו זמני הרגלים (החגים) יש ללכת לקבל את פני הרב. ומסבירה הגמרא, שדברי רבי יצחק, שילך אדם להקביל פני רבו, אמורים דוקא באופן שהוא הולך באותו יום וחוזר לביתו. אבל אם צריך ללכת לזמן ממושך, וכגון במקרה שרבו גר בעיר אחרת, אין הוא חייב לקבל פני רבו בחג. וכן פסק בהגהות מימוניות.

לכן, במקרה שצריך ליסוע למדינה אחרת ולעזוב את בני משפחתו, אין הוא צריך ליסוע ולקבל פני רבו. ובפרט שדין זה של החיוב להקביל את פני רבו, שייך דוקא ברבו ממש, דבר שאינו מצוי כל כך בזמן הזה.

 

שאלה: האם מרן זצ"ל הקביל פני רבו ברגל?

תשובה: כאשר מרן זצ"ל היה צעיר לימים, היה הולך בחגים לביתו של רבו, הגאון רבי עזרא עטיה זצ"ל. ולאחר מכן היה רבי עזרא מבקר אצל מרן זצ"ל. ופעם הקדים רבי עזרא עטיה והגיע לסוכתו של מרן לפני שמרן ביקר אצלו. שאל אותו מרן זצ"ל, מדוע כבוד הרב טורח כל כך? השיב לו רבי עזרא, "חייב אדם להקביל פני רבו ברגל". (ומרן זצ"ל הביע מורת רוח מתשובה זו, ואמר כי הוא מזועזע ממנה, שהרי רבי עזרא היה הרב, ומרן זצ"ל תלמידו. אלא שרבי עזרא העריץ את מרן זצ"ל מאד כנודע, והיה מכבדו בצורה יוצאת דופן, כמו שכתבנו בספר אביר הרועים, ועוד נכתוב בעזרת ה').

 

שאלה: האם מותר לשתות מחוץ לסוכה באמצע הסעודה?

תשובה: אף על פי שמותר לשתות מחוץ לסוכה, מכל מקום שתיה שהיא באמצע סעודה עם פת (לחם), אסורה בהחלט מחוץ לסוכה, משום שהשתיה היא חלק מהסעודה שמחוייבת בסוכה. וכן פסק המשנה ברורה (סימן תרלט) וכן פסק מרן זצ"ל בחזון עובדיה (עמוד קמה).

 

שאלה: האם זה נכון שבלילה הראשון חובה לאכול בסוכה אפילו כשקר ויורד גשם או שיש חושך?

תשובה: המצטער פטור מן הסוכה. ולכן, אם קר, נכון ללבוש בגדים חמים ולאכול בסוכה. כדי לקיים את המצוה לאכול בסוכה. ואם יורדים גשמים, יש אומרים שבלילה הראשון בכל מקרה חייב בסוכה. ויש אומרים שאפילו בלילה הראשון אין שום חובה לשבת בסוכה כאשר יורדים גשמים. ולמעשה נחלקו בזה מרן השלחן ערוך והרמ"א (סימן תרמ). שהרמ"א מחמיר ואומר שאפילו אם יורדים גשמים יש לשבת בסוכה. שמאחר ובלילה הראשון יש חובה מן התורה לאכול כזית פת בסוכה, לכן אפילו אם יורדים גשמים חייבים לאכול בסוכה. ואילו מרן השלחן ערוך פסק שאפילו בלילה הראשון המצטער פטור מן הסוכה, ולכן אם ירדו גשמים, אין חובה לשבת בסוכה.

ולגבי מקרה שכבה האור ויש חושך. הרי במקרה כזה ישתדל לאכול בכל זאת בסוכה בשמחה ובטוב לבב כמה שיוכל. וכן פסק מרן רבינו זצ"ל (שם עמוד קנה). ואם יוכל, טוב שילך לאכול בסוכה של חבירו. ורק אם אין לו אפשרות אחרת בלי טרחה גדולה, יוכל להקל ולאכול בביתו. וכמובן שלכתחילה עליו לדאוג שיהיה לו אור בסוכה כדי שיוכל לאכול שם ולקיים את מצוות התורה. 

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין כלי בשר וכלי חלב, ודין "נותן טעם לפגם"

קדרה (סיר) שבישלו בה בשר, דפנות הקדרה בולעות מעט מן האוכל שנתבשל בה, ולכן קדרה זו נחשבת קדרה "בשרית", ואם בישלו באותה קדרה אחר כך מאכל חלבי, פולטת הקדרה מטעם הבשר שיש בה לתוך החלב, ולכן אוסרת את כל המאכל שנתבשל בה. וזהו עיקר הדין של איסור בישול חלב בכלי של בשר. ועתה נבאר מהו דין "נות......

לקריאת ההלכה

(המשך) דין כלי זכוכית ו"פיירקס" לעניין איסור בשר בחלב

בהלכה הקודמת כתבנו שלדעת השולחן ערוך, כלי זכוכית אינם בולעים כלל, ולכן אין כל איסור להשתמש בכלי זכוכית למאכלי בשר, ולאחר שישטפו כראוי, להשתמש בהם למאכלי חלב, (ואמנם דעת הרמ"א להחמיר בכלי זכוכית כדין כלי חרס וכן מנהג רבים מעדות אשכנז.) ומרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, בספריו ובשיעוריו, פוסק כד......

לקריאת ההלכה

ברכת שהחיינו על בגד חדש

שאלה: מתי יש לברך שהחיינו על קניית בגד חדש, האם בשעת הקנייה או בשעת הלבישה? והאם יש לברך שהחיינו על כל בגד ובגד שקונה? תשובה: במשנה במסכת ברכות (נד.) למדנו שיש לאדם לברך על קניית כלים (בגדים) חדשים ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". ולענין מתי יש לברך את ברכת שהחיינו. הנה כתב ה......

לקריאת ההלכה


שאלה: האם צריך ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב גם בכלי זכוכית?

תשובה: כבר ביארנו בהלכה הקודמת, שחובה ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב, משום שכלים שנמצאים בהם מאכלים (חמים) של בשר או של חלב, בולעים מטעם המאכלים ההם, ואחר כך פולטים את אותו הטעם שבלעו, לתוך מאכל אחר שהם נוגעים בו. ונחלקו רבותינו הראשונים לעניין כלי זכוכית, האם גם הם בולעים כשאר כלים, או ש......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

ברכת שהחיינו על מיני פירות דומים

בהלכה הקודמת ביארנו, שיש לברך ברכת שהחיינו בשעה שאוכלים פרי מפירות הדר, כגון אשכולית או תפוז, שאינם מצויים כל כך במשך כל השנה, וכאשר זוכה אדם לאכול מפירות אלה לראשונה באותה השנה, והפירות הינם חדשים משנה זו, יברך עליהם ברכת "בורא פרי העץ", ולאחריה יברך ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמ......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה