הלכה ליום שישי י"ב תשרי תש"פ 11 באוקטובר 2019

שאלות ותשובות הלכה יומית - הקבלת פני רבו – האם מרן הקביל פני רבותיו – שתיה מחוץ לסוכה באמצע סעודה – לשבת בסוכה בקור או בחושך

לקט תשובות שנמסרו בזמן האחרון

שאלה: האם אני חייב לבקר את הרב שלי שגר בישראל (אני בארה"ב) בימי הסוכות?

תשובה: בגמרא במסכת סוכה (כז:) היה רבי אליעזר אומר, משבח אני את העצלנים במועד, שאינם יוצאים מבתיהם במועד, שנאמר "ושמחת אתה וביתך". ואמרו בגמרא, שאמר רבי יצחק, מנין שאדם חייב להקביל (לבקר) פני רבו ברגל? שנאמר, "מַדּוּעַ אַתּ הֹלֶכֶת אֵלָיו הַיּוֹם, לֹא חֹדֶשׁ וְלֹא שַׁבָּת". כלומר, השונמית, כאשר מת בנה, הלכה לנביא אלישע, ולא גילתה לבעלה את סיבת הליכתה לנביא, ובעלה שאל אותה, מדוע את הולכת? הרי כעת אין זה ראש חודש או שבת. ומשמע מן הדברים, שבזמן מיוחד כמו זמני הרגלים (החגים) יש ללכת לקבל את פני הרב. ומסבירה הגמרא, שדברי רבי יצחק, שילך אדם להקביל פני רבו, אמורים דוקא באופן שהוא הולך באותו יום וחוזר לביתו. אבל אם צריך ללכת לזמן ממושך, וכגון במקרה שרבו גר בעיר אחרת, אין הוא חייב לקבל פני רבו בחג. וכן פסק בהגהות מימוניות.

לכן, במקרה שצריך ליסוע למדינה אחרת ולעזוב את בני משפחתו, אין הוא צריך ליסוע ולקבל פני רבו. ובפרט שדין זה של החיוב להקביל את פני רבו, שייך דוקא ברבו ממש, דבר שאינו מצוי כל כך בזמן הזה.

 

שאלה: האם מרן זצ"ל הקביל פני רבו ברגל?

תשובה: כאשר מרן זצ"ל היה צעיר לימים, היה הולך בחגים לביתו של רבו, הגאון רבי עזרא עטיה זצ"ל. ולאחר מכן היה רבי עזרא מבקר אצל מרן זצ"ל. ופעם הקדים רבי עזרא עטיה והגיע לסוכתו של מרן לפני שמרן ביקר אצלו. שאל אותו מרן זצ"ל, מדוע כבוד הרב טורח כל כך? השיב לו רבי עזרא, "חייב אדם להקביל פני רבו ברגל". (ומרן זצ"ל הביע מורת רוח מתשובה זו, ואמר כי הוא מזועזע ממנה, שהרי רבי עזרא היה הרב, ומרן זצ"ל תלמידו. אלא שרבי עזרא העריץ את מרן זצ"ל מאד כנודע, והיה מכבדו בצורה יוצאת דופן, כמו שכתבנו בספר אביר הרועים, ועוד נכתוב בעזרת ה').

 

שאלה: האם מותר לשתות מחוץ לסוכה באמצע הסעודה?

תשובה: אף על פי שמותר לשתות מחוץ לסוכה, מכל מקום שתיה שהיא באמצע סעודה עם פת (לחם), אסורה בהחלט מחוץ לסוכה, משום שהשתיה היא חלק מהסעודה שמחוייבת בסוכה. וכן פסק המשנה ברורה (סימן תרלט) וכן פסק מרן זצ"ל בחזון עובדיה (עמוד קמה).

 

שאלה: האם זה נכון שבלילה הראשון חובה לאכול בסוכה אפילו כשקר ויורד גשם או שיש חושך?

תשובה: המצטער פטור מן הסוכה. ולכן, אם קר, נכון ללבוש בגדים חמים ולאכול בסוכה. כדי לקיים את המצוה לאכול בסוכה. ואם יורדים גשמים, יש אומרים שבלילה הראשון בכל מקרה חייב בסוכה. ויש אומרים שאפילו בלילה הראשון אין שום חובה לשבת בסוכה כאשר יורדים גשמים. ולמעשה נחלקו בזה מרן השלחן ערוך והרמ"א (סימן תרמ). שהרמ"א מחמיר ואומר שאפילו אם יורדים גשמים יש לשבת בסוכה. שמאחר ובלילה הראשון יש חובה מן התורה לאכול כזית פת בסוכה, לכן אפילו אם יורדים גשמים חייבים לאכול בסוכה. ואילו מרן השלחן ערוך פסק שאפילו בלילה הראשון המצטער פטור מן הסוכה, ולכן אם ירדו גשמים, אין חובה לשבת בסוכה.

ולגבי מקרה שכבה האור ויש חושך. הרי במקרה כזה ישתדל לאכול בכל זאת בסוכה בשמחה ובטוב לבב כמה שיוכל. וכן פסק מרן רבינו זצ"ל (שם עמוד קנה). ואם יוכל, טוב שילך לאכול בסוכה של חבירו. ורק אם אין לו אפשרות אחרת בלי טרחה גדולה, יוכל להקל ולאכול בביתו. וכמובן שלכתחילה עליו לדאוג שיהיה לו אור בסוכה כדי שיוכל לאכול שם ולקיים את מצוות התורה. 

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה


דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

שאלה: אלו הנוהגים להפריש בכל חודש מעשר כספים, האם יכולים לנכות מסכום המעשר דמי פרנסת בניהם ובנותיהם אשר עמם בבית?

תשובה: ביארנו, שחייב כל אדם לתת איזה סכום לצדקה בכל שנה, ומדה בינונית לתת בכל חודש עשירית מכל הריוח של אותו החודש. וכעת לענין השאלה, אודות אלו הנוהגים לתת בכל חודש מעשר כספים מכל הרוחים שלהם, האם הם רשאים לנכות מהמעשר את הוצאות כלכלת בניהם ובנותיהם הגדולים אשר בבית. והנה שורש השאלה, הוא לפי מה ש......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה