הלכה ליום שישי י"ב תשרי תש"פ 11 באוקטובר 2019

שאלות ותשובות הלכה יומית - הקבלת פני רבו – האם מרן הקביל פני רבותיו – שתיה מחוץ לסוכה באמצע סעודה – לשבת בסוכה בקור או בחושך

לקט תשובות שנמסרו בזמן האחרון

שאלה: האם אני חייב לבקר את הרב שלי שגר בישראל (אני בארה"ב) בימי הסוכות?

תשובה: בגמרא במסכת סוכה (כז:) היה רבי אליעזר אומר, משבח אני את העצלנים במועד, שאינם יוצאים מבתיהם במועד, שנאמר "ושמחת אתה וביתך". ואמרו בגמרא, שאמר רבי יצחק, מנין שאדם חייב להקביל (לבקר) פני רבו ברגל? שנאמר, "מַדּוּעַ אַתּ הֹלֶכֶת אֵלָיו הַיּוֹם, לֹא חֹדֶשׁ וְלֹא שַׁבָּת". כלומר, השונמית, כאשר מת בנה, הלכה לנביא אלישע, ולא גילתה לבעלה את סיבת הליכתה לנביא, ובעלה שאל אותה, מדוע את הולכת? הרי כעת אין זה ראש חודש או שבת. ומשמע מן הדברים, שבזמן מיוחד כמו זמני הרגלים (החגים) יש ללכת לקבל את פני הרב. ומסבירה הגמרא, שדברי רבי יצחק, שילך אדם להקביל פני רבו, אמורים דוקא באופן שהוא הולך באותו יום וחוזר לביתו. אבל אם צריך ללכת לזמן ממושך, וכגון במקרה שרבו גר בעיר אחרת, אין הוא חייב לקבל פני רבו בחג. וכן פסק בהגהות מימוניות.

לכן, במקרה שצריך ליסוע למדינה אחרת ולעזוב את בני משפחתו, אין הוא צריך ליסוע ולקבל פני רבו. ובפרט שדין זה של החיוב להקביל את פני רבו, שייך דוקא ברבו ממש, דבר שאינו מצוי כל כך בזמן הזה.

 

שאלה: האם מרן זצ"ל הקביל פני רבו ברגל?

תשובה: כאשר מרן זצ"ל היה צעיר לימים, היה הולך בחגים לביתו של רבו, הגאון רבי עזרא עטיה זצ"ל. ולאחר מכן היה רבי עזרא מבקר אצל מרן זצ"ל. ופעם הקדים רבי עזרא עטיה והגיע לסוכתו של מרן לפני שמרן ביקר אצלו. שאל אותו מרן זצ"ל, מדוע כבוד הרב טורח כל כך? השיב לו רבי עזרא, "חייב אדם להקביל פני רבו ברגל". (ומרן זצ"ל הביע מורת רוח מתשובה זו, ואמר כי הוא מזועזע ממנה, שהרי רבי עזרא היה הרב, ומרן זצ"ל תלמידו. אלא שרבי עזרא העריץ את מרן זצ"ל מאד כנודע, והיה מכבדו בצורה יוצאת דופן, כמו שכתבנו בספר אביר הרועים, ועוד נכתוב בעזרת ה').

 

שאלה: האם מותר לשתות מחוץ לסוכה באמצע הסעודה?

תשובה: אף על פי שמותר לשתות מחוץ לסוכה, מכל מקום שתיה שהיא באמצע סעודה עם פת (לחם), אסורה בהחלט מחוץ לסוכה, משום שהשתיה היא חלק מהסעודה שמחוייבת בסוכה. וכן פסק המשנה ברורה (סימן תרלט) וכן פסק מרן זצ"ל בחזון עובדיה (עמוד קמה).

 

שאלה: האם זה נכון שבלילה הראשון חובה לאכול בסוכה אפילו כשקר ויורד גשם או שיש חושך?

תשובה: המצטער פטור מן הסוכה. ולכן, אם קר, נכון ללבוש בגדים חמים ולאכול בסוכה. כדי לקיים את המצוה לאכול בסוכה. ואם יורדים גשמים, יש אומרים שבלילה הראשון בכל מקרה חייב בסוכה. ויש אומרים שאפילו בלילה הראשון אין שום חובה לשבת בסוכה כאשר יורדים גשמים. ולמעשה נחלקו בזה מרן השלחן ערוך והרמ"א (סימן תרמ). שהרמ"א מחמיר ואומר שאפילו אם יורדים גשמים יש לשבת בסוכה. שמאחר ובלילה הראשון יש חובה מן התורה לאכול כזית פת בסוכה, לכן אפילו אם יורדים גשמים חייבים לאכול בסוכה. ואילו מרן השלחן ערוך פסק שאפילו בלילה הראשון המצטער פטור מן הסוכה, ולכן אם ירדו גשמים, אין חובה לשבת בסוכה.

ולגבי מקרה שכבה האור ויש חושך. הרי במקרה כזה ישתדל לאכול בכל זאת בסוכה בשמחה ובטוב לבב כמה שיוכל. וכן פסק מרן רבינו זצ"ל (שם עמוד קנה). ואם יוכל, טוב שילך לאכול בסוכה של חבירו. ורק אם אין לו אפשרות אחרת בלי טרחה גדולה, יוכל להקל ולאכול בביתו. וכמובן שלכתחילה עליו לדאוג שיהיה לו אור בסוכה כדי שיוכל לאכול שם ולקיים את מצוות התורה. 

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות – שנת תשפ"א

ימי הפורים בעוד כשבועיים, יחולו ימי הפורים. והשנה מוטל עלינו לבאר כמה דינים מיוחדים, ראשית, מפני שהשנה יום הפורים, י"ד באדר, יחול ביום שישי. שנית, מפני שבירושלים ינהגו השנה "פורים המשולש", כי יום ט"ו באדר, (שבו מציינים את הפורים בירושלים), יחול ביום שבת, ולכן ישנם דינים מיוחדים ......

לקריאת ההלכה


מצות סעודת פורים בשנה זו (התשפ"א)

סעודת פורים בלילה שונה הוא חג הפורים משאר החגים שבידינו, שבכל החגים, מצות השמחה בסעודה היא בין ביום ובין בלילה, מה שאין כן חג הפורים, שאין חיוב לעשות סעודת פורים בלילה, אלא ביום בלבד. ומכל מקום כתבו כמה מרבותינו הראשונים, שיש מצוה לעשות סעודת פורים גם בלילה, כמו שאנו עושים בכל החגים. וכן דעת הגאוני......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום חמישי (ליל יום שישי) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל ה......

לקריאת ההלכה

משלוח מנות של אשה ובעלה יחד

שאלה: בפורים אני נמצאת בביתי, ואיני שולחת בעצמי משלוח מנות, האם אני יכולה לצאת ידי חובה במשלוח מנות יחד עם בעלי? תשובה: תחילה נבאר את דין הנשים בענין מצות "משלוח מנות": חיוב נשים במשלוח מנות האשה חייבת במשלוח מנות כמו האיש. ובדרך כלל נוהגים שהאשה שולחת משלוח מנות לחברתה, כגון לשכנתה......

לקריאת ההלכה

זמן הדלקת נרות שבת

שאלה: מהו זמן הדלקת הנרות הראוי לכתחילה, והאם יש חילוק בזמן זה בין ירושלים לשאר ערי ישראל? תשובה: בגמרא במסכת יומא (פא:) למדו רבותינו ממדרש הפסוקים, שיש להוסיף מן החול על הקודש ביום הכפורים. כלומר, יש חובה להקדים ולקבל את קדושת יום הכיפורים עוד לפני שתשקע החמה. והוא הדין שחייבים להוסיף מן החול על......

לקריאת ההלכה