הלכה ליום שישי י"ב תשרי תש"פ 11 באוקטובר 2019

שאלות ותשובות הלכה יומית - הקבלת פני רבו – האם מרן הקביל פני רבותיו – שתיה מחוץ לסוכה באמצע סעודה – לשבת בסוכה בקור או בחושך

לקט תשובות שנמסרו בזמן האחרון

שאלה: האם אני חייב לבקר את הרב שלי שגר בישראל (אני בארה"ב) בימי הסוכות?

תשובה: בגמרא במסכת סוכה (כז:) היה רבי אליעזר אומר, משבח אני את העצלנים במועד, שאינם יוצאים מבתיהם במועד, שנאמר "ושמחת אתה וביתך". ואמרו בגמרא, שאמר רבי יצחק, מנין שאדם חייב להקביל (לבקר) פני רבו ברגל? שנאמר, "מַדּוּעַ אַתּ הֹלֶכֶת אֵלָיו הַיּוֹם, לֹא חֹדֶשׁ וְלֹא שַׁבָּת". כלומר, השונמית, כאשר מת בנה, הלכה לנביא אלישע, ולא גילתה לבעלה את סיבת הליכתה לנביא, ובעלה שאל אותה, מדוע את הולכת? הרי כעת אין זה ראש חודש או שבת. ומשמע מן הדברים, שבזמן מיוחד כמו זמני הרגלים (החגים) יש ללכת לקבל את פני הרב. ומסבירה הגמרא, שדברי רבי יצחק, שילך אדם להקביל פני רבו, אמורים דוקא באופן שהוא הולך באותו יום וחוזר לביתו. אבל אם צריך ללכת לזמן ממושך, וכגון במקרה שרבו גר בעיר אחרת, אין הוא חייב לקבל פני רבו בחג. וכן פסק בהגהות מימוניות.

לכן, במקרה שצריך ליסוע למדינה אחרת ולעזוב את בני משפחתו, אין הוא צריך ליסוע ולקבל פני רבו. ובפרט שדין זה של החיוב להקביל את פני רבו, שייך דוקא ברבו ממש, דבר שאינו מצוי כל כך בזמן הזה.

 

שאלה: האם מרן זצ"ל הקביל פני רבו ברגל?

תשובה: כאשר מרן זצ"ל היה צעיר לימים, היה הולך בחגים לביתו של רבו, הגאון רבי עזרא עטיה זצ"ל. ולאחר מכן היה רבי עזרא מבקר אצל מרן זצ"ל. ופעם הקדים רבי עזרא עטיה והגיע לסוכתו של מרן לפני שמרן ביקר אצלו. שאל אותו מרן זצ"ל, מדוע כבוד הרב טורח כל כך? השיב לו רבי עזרא, "חייב אדם להקביל פני רבו ברגל". (ומרן זצ"ל הביע מורת רוח מתשובה זו, ואמר כי הוא מזועזע ממנה, שהרי רבי עזרא היה הרב, ומרן זצ"ל תלמידו. אלא שרבי עזרא העריץ את מרן זצ"ל מאד כנודע, והיה מכבדו בצורה יוצאת דופן, כמו שכתבנו בספר אביר הרועים, ועוד נכתוב בעזרת ה').

 

שאלה: האם מותר לשתות מחוץ לסוכה באמצע הסעודה?

תשובה: אף על פי שמותר לשתות מחוץ לסוכה, מכל מקום שתיה שהיא באמצע סעודה עם פת (לחם), אסורה בהחלט מחוץ לסוכה, משום שהשתיה היא חלק מהסעודה שמחוייבת בסוכה. וכן פסק המשנה ברורה (סימן תרלט) וכן פסק מרן זצ"ל בחזון עובדיה (עמוד קמה).

 

שאלה: האם זה נכון שבלילה הראשון חובה לאכול בסוכה אפילו כשקר ויורד גשם או שיש חושך?

תשובה: המצטער פטור מן הסוכה. ולכן, אם קר, נכון ללבוש בגדים חמים ולאכול בסוכה. כדי לקיים את המצוה לאכול בסוכה. ואם יורדים גשמים, יש אומרים שבלילה הראשון בכל מקרה חייב בסוכה. ויש אומרים שאפילו בלילה הראשון אין שום חובה לשבת בסוכה כאשר יורדים גשמים. ולמעשה נחלקו בזה מרן השלחן ערוך והרמ"א (סימן תרמ). שהרמ"א מחמיר ואומר שאפילו אם יורדים גשמים יש לשבת בסוכה. שמאחר ובלילה הראשון יש חובה מן התורה לאכול כזית פת בסוכה, לכן אפילו אם יורדים גשמים חייבים לאכול בסוכה. ואילו מרן השלחן ערוך פסק שאפילו בלילה הראשון המצטער פטור מן הסוכה, ולכן אם ירדו גשמים, אין חובה לשבת בסוכה.

ולגבי מקרה שכבה האור ויש חושך. הרי במקרה כזה ישתדל לאכול בכל זאת בסוכה בשמחה ובטוב לבב כמה שיוכל. וכן פסק מרן רבינו זצ"ל (שם עמוד קנה). ואם יוכל, טוב שילך לאכול בסוכה של חבירו. ורק אם אין לו אפשרות אחרת בלי טרחה גדולה, יוכל להקל ולאכול בביתו. וכמובן שלכתחילה עליו לדאוג שיהיה לו אור בסוכה כדי שיוכל לאכול שם ולקיים את מצוות התורה. 

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה ביארנו, כי מצוה להדליק נרות בימי החנוכה. ובמצוה זו מצווים האנשים והנשים. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל הפחות חצי שעה מזמן הדלקתו. וכן אם מדליק בנרות של שעווה (פרפין), צריך להיזהר שיהיו הנרות גדולים כדי הצורך שידלקו לפחות חצי שעה מזמן ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כשאוכל אדם פירות משבעת המינים, ואכל עמהם מיני מזונות, איזו ברכה אחרונה עליו לברך?

תשובה: בראשית עלינו להזכיר שוב את עיקר דין ברכת מעין שלוש. האוכל שיעור כזית (שהוא שיעור של כעשרים ושבעה גרם) מפירות שבעת המינים (כגון תמרים או רימונים או ענבים), מברך בסיום אכילתו ברכה אחרונה שהיא ברכת מעין שלוש (הנקראת כך מפני שהיא כוללת בתוכה את שלושת הברכות  שאנו מברכים בברכת המזון, כפי שביא......

לקריאת ההלכה

דין ביצה או שום שהיו קלופים לילה שלם

דברים האסורים משום סכנה  בגמרא במסכת נדה (דף יז.) אמר רבי שמעון בר יוחאי, חמישה דברים העושה אותם מתחייב בנפשו ודמו בראשו (כלומר שמביא את עצמו לידי סכנה), ואחד מהם, האוכל שום קלוף או בצל קלוף או ביצה קלופה שעבר עליהם הלילה. ומבואר שיש איסור לאכול שום או בצל או ביצה שעבר עליהם כל הלילה כשהם ק......

לקריאת ההלכה

נתינת חטים לפני הצפורים בשבת שירה

שבת שירה בשבת ‏הקרובה, אנו קוראים בפרשת השבוע את פרשת בשלח. ובפרשת בשלח אנו קוראים את שירת הים, ששרו בני ישראל בצאתם ממצרים. והיא הנקראת "‏שבת ‏שירה". ויש שנהגו בשבת זו, ‏לתת אוכל, זרעונים וחטים וכדומה, לפני הצפורים, זכר למה שנאמר במדרש, שילדי ישראל האכילו צפורים זרעונים ש......

לקריאת ההלכה


ט"ו בשבט – תות שדה

הערב, (מוצאי יום ראשון, שהוא ליל שני), יחול ליל ט"ו בשבט, ונוהגים כמה מנהגים מיוחדים ביום זה, כמו שנבאר. איסור תענית ומנהג לימוד הזוהר אסור להתענות (לצום) ביום ט"ו בשבט. ויש נוהגים לעשות לימוד בליל ט"ו בשבט, וקוראים במשנה ובספר הזוהר הקדוש בדברים הקשורים ליום זה. והגאון רבי יעקב ר......

לקריאת ההלכה

יסוד דיני ברכות – הנהגת מרן זצ"ל בעניני ברכות

שאלה: כיצד יש לנהוג במקרה שהכנסתי מאכל לפה ללא ברכה? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף לה.) תנו רבנן, אסור לו לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה, וכל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה, מעל. (מעל, מלשון מעילה, כאדם הנהנה מן ההקדש, שהרי העולם כולו שייך לה' יתברך, שנאמר "לה' הארץ ומלואה".)......

לקריאת ההלכה

עשיית סימן בשבת

שאלה: אדם הקורא בספר בשבת, ומעוניין לסמן בצד הדף "סימן", על ידי חריטה קלה באמצעות הציפורן. או קיפול בצד הדף, האם מותר לעשות כן בשבת? מלאכת כותב תשובה: אחת מן המלאכות האסורות בשבת, היא מלאכת "כותב". וכל הכותב בשבת, אפילו לא כתב אלא שתי אותיות, חייב משום חילול שבת. (ואף בכתיבת ......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה