הלכה ליום שישי י"ב תשרי תש"פ 11 באוקטובר 2019

שאלות ותשובות הלכה יומית - הקבלת פני רבו – האם מרן הקביל פני רבותיו – שתיה מחוץ לסוכה באמצע סעודה – לשבת בסוכה בקור או בחושך

לקט תשובות שנמסרו בזמן האחרון

שאלה: האם אני חייב לבקר את הרב שלי שגר בישראל (אני בארה"ב) בימי הסוכות?

תשובה: בגמרא במסכת סוכה (כז:) היה רבי אליעזר אומר, משבח אני את העצלנים במועד, שאינם יוצאים מבתיהם במועד, שנאמר "ושמחת אתה וביתך". ואמרו בגמרא, שאמר רבי יצחק, מנין שאדם חייב להקביל (לבקר) פני רבו ברגל? שנאמר, "מַדּוּעַ אַתּ הֹלֶכֶת אֵלָיו הַיּוֹם, לֹא חֹדֶשׁ וְלֹא שַׁבָּת". כלומר, השונמית, כאשר מת בנה, הלכה לנביא אלישע, ולא גילתה לבעלה את סיבת הליכתה לנביא, ובעלה שאל אותה, מדוע את הולכת? הרי כעת אין זה ראש חודש או שבת. ומשמע מן הדברים, שבזמן מיוחד כמו זמני הרגלים (החגים) יש ללכת לקבל את פני הרב. ומסבירה הגמרא, שדברי רבי יצחק, שילך אדם להקביל פני רבו, אמורים דוקא באופן שהוא הולך באותו יום וחוזר לביתו. אבל אם צריך ללכת לזמן ממושך, וכגון במקרה שרבו גר בעיר אחרת, אין הוא חייב לקבל פני רבו בחג. וכן פסק בהגהות מימוניות.

לכן, במקרה שצריך ליסוע למדינה אחרת ולעזוב את בני משפחתו, אין הוא צריך ליסוע ולקבל פני רבו. ובפרט שדין זה של החיוב להקביל את פני רבו, שייך דוקא ברבו ממש, דבר שאינו מצוי כל כך בזמן הזה.

 

שאלה: האם מרן זצ"ל הקביל פני רבו ברגל?

תשובה: כאשר מרן זצ"ל היה צעיר לימים, היה הולך בחגים לביתו של רבו, הגאון רבי עזרא עטיה זצ"ל. ולאחר מכן היה רבי עזרא מבקר אצל מרן זצ"ל. ופעם הקדים רבי עזרא עטיה והגיע לסוכתו של מרן לפני שמרן ביקר אצלו. שאל אותו מרן זצ"ל, מדוע כבוד הרב טורח כל כך? השיב לו רבי עזרא, "חייב אדם להקביל פני רבו ברגל". (ומרן זצ"ל הביע מורת רוח מתשובה זו, ואמר כי הוא מזועזע ממנה, שהרי רבי עזרא היה הרב, ומרן זצ"ל תלמידו. אלא שרבי עזרא העריץ את מרן זצ"ל מאד כנודע, והיה מכבדו בצורה יוצאת דופן, כמו שכתבנו בספר אביר הרועים, ועוד נכתוב בעזרת ה').

 

שאלה: האם מותר לשתות מחוץ לסוכה באמצע הסעודה?

תשובה: אף על פי שמותר לשתות מחוץ לסוכה, מכל מקום שתיה שהיא באמצע סעודה עם פת (לחם), אסורה בהחלט מחוץ לסוכה, משום שהשתיה היא חלק מהסעודה שמחוייבת בסוכה. וכן פסק המשנה ברורה (סימן תרלט) וכן פסק מרן זצ"ל בחזון עובדיה (עמוד קמה).

 

שאלה: האם זה נכון שבלילה הראשון חובה לאכול בסוכה אפילו כשקר ויורד גשם או שיש חושך?

תשובה: המצטער פטור מן הסוכה. ולכן, אם קר, נכון ללבוש בגדים חמים ולאכול בסוכה. כדי לקיים את המצוה לאכול בסוכה. ואם יורדים גשמים, יש אומרים שבלילה הראשון בכל מקרה חייב בסוכה. ויש אומרים שאפילו בלילה הראשון אין שום חובה לשבת בסוכה כאשר יורדים גשמים. ולמעשה נחלקו בזה מרן השלחן ערוך והרמ"א (סימן תרמ). שהרמ"א מחמיר ואומר שאפילו אם יורדים גשמים יש לשבת בסוכה. שמאחר ובלילה הראשון יש חובה מן התורה לאכול כזית פת בסוכה, לכן אפילו אם יורדים גשמים חייבים לאכול בסוכה. ואילו מרן השלחן ערוך פסק שאפילו בלילה הראשון המצטער פטור מן הסוכה, ולכן אם ירדו גשמים, אין חובה לשבת בסוכה.

ולגבי מקרה שכבה האור ויש חושך. הרי במקרה כזה ישתדל לאכול בכל זאת בסוכה בשמחה ובטוב לבב כמה שיוכל. וכן פסק מרן רבינו זצ"ל (שם עמוד קנה). ואם יוכל, טוב שילך לאכול בסוכה של חבירו. ורק אם אין לו אפשרות אחרת בלי טרחה גדולה, יוכל להקל ולאכול בביתו. וכמובן שלכתחילה עליו לדאוג שיהיה לו אור בסוכה כדי שיוכל לאכול שם ולקיים את מצוות התורה. 

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

דין הזכרת משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

לקריאת ההלכה


הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

השומע קול רעם בלילה

שתי שאלות: השומע קול רעם מתוך שינה, האם רשאי לברך על הרעם, בלי נטילת ידיים? והאם יש לברך על הברקים בכל פעם, או רק פעם אחת ביום? בהלכות הקודמות ביארנו, שאדם הרואה ברקים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך ה......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה