הלכה ליום שישי ה' תשרי תש"פ 4 באוקטובר 2019

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

שמעון בן סימי

לרפואה שלימה בתוך כל חולי עמו ישראל

הוקדש על ידי

דויד

שאלות ותשובות הלכה יומית - אכילת כזית בליל סוכות – תליית הקישוטים בסוכה – קישוטים שנעשו עבור חגים של גויים – סוכה בתוך כלוב רשת

לקט תשובות שנמסרו לשואלים

שאלה: האם יש חובה לאכול את ה"כזית" בסוכה בבת אחת?

תשובה: את הכזית (כלומר, כשלושים גרם פת לחם) בלילה הראשון של סוכות, יש לאכול בבת אחת. כלומר, לכל היותר בתוך שבע וחצי דקות. וכשם שאנו אוכלים כך את המרור והמצה בליל פסח, שהרי אכילת כזית בסוכה בלילה הראשון של סוכות, היא "מצות עשה", כמו אכילת המצה בליל פסח.

 

שאלה: באיזה מרחק מהסכך יש לתלות את הקישוטים בסוכה?

תשובה: את הקישוטים בסוכה יש לתלות צמוד לסכך, כלומר, שלא יהיו רחוקים מהסכך יותר ממרחק של שלושים סנטימטר (בקירוב). ולא יהיו הקישוטים יורדים נמוך יותר שאז יש חשש שיפסלו את הסוכה. אבל כשהם קרובים לסכך בתוך שלושים סנטימטר, הם בטלים לגבי הסכך ואינם פוסלים את הסוכה. (וראה חזון עובדיה עמוד עה).  

 

שאלה: האם מותר לתלות בסוכה קישוטים כשרואים על האריזה שהם מיוצרים עבור "עץ אשוח" של הגויים בחג המולד שלהם?

תשובה: אין בדבר איסור, משום שאף על פי שהיצרן חשב לעשות את הקישוטים כדי שישתמשו בהם לכבוד חג של גויים, הרי "הזמנה לאו מלתא", כלומר, עצם המחשבה על כך שהקישוטים יקשטו את העץ לכבוד החג של הגויים, אין בה די כדי לאסור את השימוש בקישוט לכבוד קישוט הסוכה. ומרן רבינו זצ"ל הוסיף (שם עמוד עז), שיש סברא נוספת להקל בדבר, שהרי היצרן (שהוא בסין) מייצר אלפי קישוטים כאלה בעזרת מכונות חשמליות, ואין כאן מגע יד אדם בכלל, ולכן אין כאן מחשבה פסולה בייצור הקישוטים. ועוד, שהרי נעשו הקישוטים למוכרם לכל דורש, אלא שרוב הלקוחות לוקחים את הקישוטים עבור החג של הנוצרים, ובאופן כזה אין זה נחשב שהקישוטים נעשו דוקא לשם כך.

 

שאלה: אצלינו בפלורידה, הגינות סגורות מכל הכיוונים ברשתות, למניעת יתושים. האם מותר לבנות סוכה מתחת לרשת הזו?

תשובה: הכוונה היא שיש בחצר כמו "כלוב" ענק, שעשוי מרשת. ואת הסוכה בונים מתחת לרשת. ובענין זה ישנה מחלוקת הפוסקים אם סוכה כזו היא כשרה או לא. משום שהרשת שפרושה מעל הסכך, עשוייה מפלסטיק או ממתכת, והיא אינה כשרה לסיכוך. ומאחר והרשת היא צפופה, יש אומרים שהיא נחשבת כמו "תיקרה", (משום שאומרים "לבוד" בין חוטי הרשת, ורואים אותם כאילו מדובר בתקרה שלימה) ואין לבנות סוכה מתחתיה. וזו דעת הב"ח (סימן תרכו) ועוד. אולם לדעת רש"י (סוכה ט.) והתוספות (יז סע"א) ועוד, מאחר והרשת אינה צפופה כל כך, ורוב הצל שבסוכה נעשה על ידי הסכך הכשר, לכן אין אנו מתחשבים כלל ברשת, והסוכה הבנוייה תחתיה כשרה. ולמעשה שאלנו על כך את מרן זצ"ל, ולאחר שעיין בזה (ולימדנו את סוגיית הגמרא בזה), השיב, שאם אין אפשרות אחרת, יוכלו לבנות את הסוכה מתחת לרשתות הללו. והמחמיר תבוא עליו ברכה. (וראה עוד בחזון עובדיה סוכות עמוד סט).

יש לציין שהיתר זה שייך דוקא כאשר הרשת אינה מכסה את רוב אור השמש. כלומר, שהרשת לא תגרום ליותר מארבעים ותשע אחוז צל תחתיה. שאם כן, הסוכה פסולה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה


כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"א), ביום ראשון הבא עלינו לטובה. ותיקנו רבותינו ברכה זו, מכיון שהלבלוב באילנות ה......

לקריאת ההלכה