הלכה ליום שישי ה' תשרי תש"פ 4 באוקטובר 2019

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

שמעון בן סימי

לרפואה שלימה בתוך כל חולי עמו ישראל

הוקדש על ידי

דויד

שאלות ותשובות הלכה יומית - אכילת כזית בליל סוכות – תליית הקישוטים בסוכה – קישוטים שנעשו עבור חגים של גויים – סוכה בתוך כלוב רשת

לקט תשובות שנמסרו לשואלים

שאלה: האם יש חובה לאכול את ה"כזית" בסוכה בבת אחת?

תשובה: את הכזית (כלומר, כשלושים גרם פת לחם) בלילה הראשון של סוכות, יש לאכול בבת אחת. כלומר, לכל היותר בתוך שבע וחצי דקות. וכשם שאנו אוכלים כך את המרור והמצה בליל פסח, שהרי אכילת כזית בסוכה בלילה הראשון של סוכות, היא "מצות עשה", כמו אכילת המצה בליל פסח.

 

שאלה: באיזה מרחק מהסכך יש לתלות את הקישוטים בסוכה?

תשובה: את הקישוטים בסוכה יש לתלות צמוד לסכך, כלומר, שלא יהיו רחוקים מהסכך יותר ממרחק של שלושים סנטימטר (בקירוב). ולא יהיו הקישוטים יורדים נמוך יותר שאז יש חשש שיפסלו את הסוכה. אבל כשהם קרובים לסכך בתוך שלושים סנטימטר, הם בטלים לגבי הסכך ואינם פוסלים את הסוכה. (וראה חזון עובדיה עמוד עה).  

 

שאלה: האם מותר לתלות בסוכה קישוטים כשרואים על האריזה שהם מיוצרים עבור "עץ אשוח" של הגויים בחג המולד שלהם?

תשובה: אין בדבר איסור, משום שאף על פי שהיצרן חשב לעשות את הקישוטים כדי שישתמשו בהם לכבוד חג של גויים, הרי "הזמנה לאו מלתא", כלומר, עצם המחשבה על כך שהקישוטים יקשטו את העץ לכבוד החג של הגויים, אין בה די כדי לאסור את השימוש בקישוט לכבוד קישוט הסוכה. ומרן רבינו זצ"ל הוסיף (שם עמוד עז), שיש סברא נוספת להקל בדבר, שהרי היצרן (שהוא בסין) מייצר אלפי קישוטים כאלה בעזרת מכונות חשמליות, ואין כאן מגע יד אדם בכלל, ולכן אין כאן מחשבה פסולה בייצור הקישוטים. ועוד, שהרי נעשו הקישוטים למוכרם לכל דורש, אלא שרוב הלקוחות לוקחים את הקישוטים עבור החג של הנוצרים, ובאופן כזה אין זה נחשב שהקישוטים נעשו דוקא לשם כך.

 

שאלה: אצלינו בפלורידה, הגינות סגורות מכל הכיוונים ברשתות, למניעת יתושים. האם מותר לבנות סוכה מתחת לרשת הזו?

תשובה: הכוונה היא שיש בחצר כמו "כלוב" ענק, שעשוי מרשת. ואת הסוכה בונים מתחת לרשת. ובענין זה ישנה מחלוקת הפוסקים אם סוכה כזו היא כשרה או לא. משום שהרשת שפרושה מעל הסכך, עשוייה מפלסטיק או ממתכת, והיא אינה כשרה לסיכוך. ומאחר והרשת היא צפופה, יש אומרים שהיא נחשבת כמו "תיקרה", (משום שאומרים "לבוד" בין חוטי הרשת, ורואים אותם כאילו מדובר בתקרה שלימה) ואין לבנות סוכה מתחתיה. וזו דעת הב"ח (סימן תרכו) ועוד. אולם לדעת רש"י (סוכה ט.) והתוספות (יז סע"א) ועוד, מאחר והרשת אינה צפופה כל כך, ורוב הצל שבסוכה נעשה על ידי הסכך הכשר, לכן אין אנו מתחשבים כלל ברשת, והסוכה הבנוייה תחתיה כשרה. ולמעשה שאלנו על כך את מרן זצ"ל, ולאחר שעיין בזה (ולימדנו את סוגיית הגמרא בזה), השיב, שאם אין אפשרות אחרת, יוכלו לבנות את הסוכה מתחת לרשתות הללו. והמחמיר תבוא עליו ברכה. (וראה עוד בחזון עובדיה סוכות עמוד סט).

יש לציין שהיתר זה שייך דוקא כאשר הרשת אינה מכסה את רוב אור השמש. כלומר, שהרשת לא תגרום ליותר מארבעים ותשע אחוז צל תחתיה. שאם כן, הסוכה פסולה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה


דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

הלכות ערב תשעה באב

בספר המנהגים לרבינו אייזיק טירנא כתב שלא יטייל אדם בערב תשעה באב, וכן פסק הרמ"א, וכן נראה שפוסק מרן הרב חיד"א, והביאו דין זה עוד מגדולי האחרונים. ערב תשעה באב, בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית (אחרי חצות היום כמו שנבאר), אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין, ונהגו בזה איס......

לקריאת ההלכה

איסור כביסה ולבישת בגדים מכובסים בשבוע שחל בו תשעה באב, ודין בגד העשוי לספוג זיעה

במשנה בתענית (כו:) שנינו, שבוע שחל בו תשעה באב (כמו השבוע שלפנינו, כלומר, מיום ראשון הקרוב), אסור להסתפר ולכבס. וכן פסקו הטור ומרן השלחן ערוך. ולמנהג האשכנזים יש לאסור לכבס החל מיום ראש חודש אב. מהות איסור "כיבוס" ואיסור כיבוס בימים אלו הוא אפילו אם אינו רוצה ללבוש הבגד עתה, אלא להניחו......

לקריאת ההלכה