הלכה ליום שישי ה' תשרי תש"פ 4 באוקטובר 2019

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

שמעון בן סימי

לרפואה שלימה בתוך כל חולי עמו ישראל

הוקדש על ידי

דויד

שאלות ותשובות הלכה יומית - אכילת כזית בליל סוכות – תליית הקישוטים בסוכה – קישוטים שנעשו עבור חגים של גויים – סוכה בתוך כלוב רשת

לקט תשובות שנמסרו לשואלים

שאלה: האם יש חובה לאכול את ה"כזית" בסוכה בבת אחת?

תשובה: את הכזית (כלומר, כשלושים גרם פת לחם) בלילה הראשון של סוכות, יש לאכול בבת אחת. כלומר, לכל היותר בתוך שבע וחצי דקות. וכשם שאנו אוכלים כך את המרור והמצה בליל פסח, שהרי אכילת כזית בסוכה בלילה הראשון של סוכות, היא "מצות עשה", כמו אכילת המצה בליל פסח.

 

שאלה: באיזה מרחק מהסכך יש לתלות את הקישוטים בסוכה?

תשובה: את הקישוטים בסוכה יש לתלות צמוד לסכך, כלומר, שלא יהיו רחוקים מהסכך יותר ממרחק של שלושים סנטימטר (בקירוב). ולא יהיו הקישוטים יורדים נמוך יותר שאז יש חשש שיפסלו את הסוכה. אבל כשהם קרובים לסכך בתוך שלושים סנטימטר, הם בטלים לגבי הסכך ואינם פוסלים את הסוכה. (וראה חזון עובדיה עמוד עה).  

 

שאלה: האם מותר לתלות בסוכה קישוטים כשרואים על האריזה שהם מיוצרים עבור "עץ אשוח" של הגויים בחג המולד שלהם?

תשובה: אין בדבר איסור, משום שאף על פי שהיצרן חשב לעשות את הקישוטים כדי שישתמשו בהם לכבוד חג של גויים, הרי "הזמנה לאו מלתא", כלומר, עצם המחשבה על כך שהקישוטים יקשטו את העץ לכבוד החג של הגויים, אין בה די כדי לאסור את השימוש בקישוט לכבוד קישוט הסוכה. ומרן רבינו זצ"ל הוסיף (שם עמוד עז), שיש סברא נוספת להקל בדבר, שהרי היצרן (שהוא בסין) מייצר אלפי קישוטים כאלה בעזרת מכונות חשמליות, ואין כאן מגע יד אדם בכלל, ולכן אין כאן מחשבה פסולה בייצור הקישוטים. ועוד, שהרי נעשו הקישוטים למוכרם לכל דורש, אלא שרוב הלקוחות לוקחים את הקישוטים עבור החג של הנוצרים, ובאופן כזה אין זה נחשב שהקישוטים נעשו דוקא לשם כך.

 

שאלה: אצלינו בפלורידה, הגינות סגורות מכל הכיוונים ברשתות, למניעת יתושים. האם מותר לבנות סוכה מתחת לרשת הזו?

תשובה: הכוונה היא שיש בחצר כמו "כלוב" ענק, שעשוי מרשת. ואת הסוכה בונים מתחת לרשת. ובענין זה ישנה מחלוקת הפוסקים אם סוכה כזו היא כשרה או לא. משום שהרשת שפרושה מעל הסכך, עשוייה מפלסטיק או ממתכת, והיא אינה כשרה לסיכוך. ומאחר והרשת היא צפופה, יש אומרים שהיא נחשבת כמו "תיקרה", (משום שאומרים "לבוד" בין חוטי הרשת, ורואים אותם כאילו מדובר בתקרה שלימה) ואין לבנות סוכה מתחתיה. וזו דעת הב"ח (סימן תרכו) ועוד. אולם לדעת רש"י (סוכה ט.) והתוספות (יז סע"א) ועוד, מאחר והרשת אינה צפופה כל כך, ורוב הצל שבסוכה נעשה על ידי הסכך הכשר, לכן אין אנו מתחשבים כלל ברשת, והסוכה הבנוייה תחתיה כשרה. ולמעשה שאלנו על כך את מרן זצ"ל, ולאחר שעיין בזה (ולימדנו את סוגיית הגמרא בזה), השיב, שאם אין אפשרות אחרת, יוכלו לבנות את הסוכה מתחת לרשתות הללו. והמחמיר תבוא עליו ברכה. (וראה עוד בחזון עובדיה סוכות עמוד סט).

יש לציין שהיתר זה שייך דוקא כאשר הרשת אינה מכסה את רוב אור השמש. כלומר, שהרשת לא תגרום ליותר מארבעים ותשע אחוז צל תחתיה. שאם כן, הסוכה פסולה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין כלי בשר וכלי חלב, ודין "נותן טעם לפגם"

קדרה (סיר) שבישלו בה בשר, דפנות הקדרה בולעות מעט מן האוכל שנתבשל בה, ולכן קדרה זו נחשבת קדרה "בשרית", ואם בישלו באותה קדרה אחר כך מאכל חלבי, פולטת הקדרה מטעם הבשר שיש בה לתוך החלב, ולכן אוסרת את כל המאכל שנתבשל בה. וזהו עיקר הדין של איסור בישול חלב בכלי של בשר. ועתה נבאר מהו דין "נות......

לקריאת ההלכה


(המשך) דין כלי זכוכית ו"פיירקס" לעניין איסור בשר בחלב

בהלכה הקודמת כתבנו שלדעת השולחן ערוך, כלי זכוכית אינם בולעים כלל, ולכן אין כל איסור להשתמש בכלי זכוכית למאכלי בשר, ולאחר שישטפו כראוי, להשתמש בהם למאכלי חלב, (ואמנם דעת הרמ"א להחמיר בכלי זכוכית כדין כלי חרס וכן מנהג רבים מעדות אשכנז.) ומרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, בספריו ובשיעוריו, פוסק כד......

לקריאת ההלכה

ברכת שהחיינו על בגד חדש

שאלה: מתי יש לברך שהחיינו על קניית בגד חדש, האם בשעת הקנייה או בשעת הלבישה? והאם יש לברך שהחיינו על כל בגד ובגד שקונה? תשובה: במשנה במסכת ברכות (נד.) למדנו שיש לאדם לברך על קניית כלים (בגדים) חדשים ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". ולענין מתי יש לברך את ברכת שהחיינו. הנה כתב ה......

לקריאת ההלכה

איסור אכילת בשר וחלב על שלחן אחד

טעמי וגדרי ההלכה האוכל מאכלי חלב, אסור לו להעלות (לשים) על אותו שולחן מאכלי בשר. ולמשל, מי שאוכל לחם עם גבינה, אסור לו להניח על אותו שלחן פרוסת בשר. וזאת מגזירת רבותינו, שגזרו שלא לעשות כן, כדי שלא יטעה אדם ויאכל ממאכלי הבשר שעל השלחן. (כן כתב הרמב"ם). וכן להיפך, אם אוכל מאכלי בשר, אסור לו להע......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם צריך ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב גם בכלי זכוכית?

תשובה: כבר ביארנו בהלכה הקודמת, שחובה ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב, משום שכלים שנמצאים בהם מאכלים (חמים) של בשר או של חלב, בולעים מטעם המאכלים ההם, ואחר כך פולטים את אותו הטעם שבלעו, לתוך מאכל אחר שהם נוגעים בו. ונחלקו רבותינו הראשונים לעניין כלי זכוכית, האם גם הם בולעים כשאר כלים, או ש......

לקריאת ההלכה