הלכה ליום שישי כ"ז אלול תשע"ט 27 בספטמבר 2019

שאלות ותשובות הלכה יומית - אתרוג בראש השנה – ילד שתוקע בשופר – אשה שאינה יכולה להגיע לבית הכנסת – הוצאת שופר - הרגשה של ריחוק

לקט תשובות שנמסרו בזמן האחרון

שאלה: האם נכון לאכול אתרוג בליל ראש השנה?

תשובה: אצלינו לא נהגו בזה. אולם הטור (בסימן תקפג) כתב שיביאו אתרוג בליל ראש השנה. ואומרים עליו לפני שאוכלים אותו "יהי רצון מלפניך וכו' שנהיה הדורים במצוות". ומרן רבינו זצ"ל (חזו"ע עמוד צט) הביא שבספר "יוסף את אחיו" כתב שכן נוהגים בעיר הקודש ירושלים. וכן כתב הגאון רבי יהודה נבון (בתשובה שבספר "פרי האדמה"), שנוהגים בירושלים לחלק בליל שני של ראש השנה חתיכות אתרוגים כדי לברך בקידוש "שהחיינו" על פרי חדש. לכן, מי שנהג כן, ימשיך במנהגו. וגם מי שלא נהג כן, יכול לנהוג כן אם ירצה.

 

שאלה: האם ילד בן שתים עשרה יכול לתקוע בשופר עבור אדם זקן שאינו מגיע לבית הכנסת?

תשובה: מי שעדיין לא מלאו לו שלוש עשרה שנה ויום אחד, אינו מחוייב במצוות שופר אלא מצד מצוות חינוך. ולכן, הוא גם אינו יכול להוציא אנשים אחרים ידי חובת מצוות השופר. לכן, יש לדאוג לאדם כזה שלא שמע את התקיעות, שיגיע אדם שכבר מלאו לו שלוש עשרה שנה ויום אחד, כדי שיתקע עבורו ויוציא אותו ידי חובת התקיעות.

 

שאלה: בכל שנה הייתי מגיעה לבית הכנסת לשמוע שופר, והשנה איני מסוגלת להגיע לבית הכנסת, מה עלי לעשות?

תשובה: כל דבר מצוה שאדם נהג בו כמה פעמים, יש בו צד של קבלה ממש כמו "נדר", שיש לעשות "התרת נדרים" כדי שיוכל לבטל את אותה המצוה. לכן יש אומרים שאשה שנהגה בכל שנה לשמוע קול שופר, אינה רשאית להמנע ממצוה זו אלא אם תעשה "התרה" על שלא אמרה שהיא נוהגת כך "בלי נדר".

אולם למעשה, אם מדובר בדבר זמני, כלומר, רק בשנה זו האשה אינה יכולה לשמוע קול שופר, כתב מרן זצ"ל בכמה מקומות, שמעיקר הדין אין היא צריכה לעשות "התרה". ועוד כתב מרן זצ"ל, שאם בעלה של האשה כיון לפטור אותה בהתרת נדרים שעושים בבית הכנסת בערב ראש השנה, גם כן אין היא צריכה לעשות "התרת נדרים", ותוכל לסמוך על התרה זו. (חזו"ע עמוד קל).

 

שאלה: במושב שלנו אין "עירוב". האם מותר להוציא בראש השנה (שחל ביום חול) את השופר מבית הכנסת כדי לתקוע בבית אחר עבור נשים? האם מותר לתקוע בכלל אחרי התקיעות בבית הכנסת?

תשובה: מותר להוציא שופר מבית הכנסת ולהעבירו לבית אחר כדי לתקוע בשופר עבור נשים. מאחר ויש בזה מצוה עבור הנשים. (וראה בחזו"ע שם). ואסור לתקוע בשופר לאחר שתקעו בבית הכנסת, שהרי אין אלו תקיעות של מצוה. אלא אם כן תוקעים עבור אדם שעדיין לא שמע את התקיעות, כמו זקן או חולה, וכן עבור נשים שלא הגיעו לבית הכנסת.

 

שאלה: למרות שאני משתדל לחזור בתשובה, אני מרגיש מרוחק מה', בגלל העוונות שעשיתי בעבר. מה עלי לעשות?

תשובה: אין זו הסתכלות נכונה. וכבר כתב הרמב"ם, שלא יחשוב בעל תשובה שהוא מרוחק ממעלת הצדיקים מפני העוונות והחטאים שעשה, שאין הדבר כן, אלא אהוב ונחמד הוא לפני ה' יתברך כאילו לא חטא מעולם, ולא עוד אלא ששכרו הרבה מאד, שהרי טעם את טעם החטא, ופירש ממנו וכבש את יצרו. ואמרו חז"ל (ברכות לד.), מקום שבעלי תשובה עומדים, אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד. וזהו מפני שבעלי תשובה כובשים את יצרם יותר מהם.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה ביארנו, כי מצוה להדליק נרות בימי החנוכה. ובמצוה זו מצווים האנשים והנשים. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל הפחות חצי שעה מזמן הדלקתו. וכן אם מדליק בנרות של שעווה (פרפין), צריך להיזהר שיהיו הנרות גדולים כדי הצורך שידלקו לפחות חצי שעה מזמן ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כשאוכל אדם פירות משבעת המינים, ואכל עמהם מיני מזונות, איזו ברכה אחרונה עליו לברך?

תשובה: בראשית עלינו להזכיר שוב את עיקר דין ברכת מעין שלוש. האוכל שיעור כזית (שהוא שיעור של כעשרים ושבעה גרם) מפירות שבעת המינים (כגון תמרים או רימונים או ענבים), מברך בסיום אכילתו ברכה אחרונה שהיא ברכת מעין שלוש (הנקראת כך מפני שהיא כוללת בתוכה את שלושת הברכות  שאנו מברכים בברכת המזון, כפי שביא......

לקריאת ההלכה

דין ביצה או שום שהיו קלופים לילה שלם

דברים האסורים משום סכנה  בגמרא במסכת נדה (דף יז.) אמר רבי שמעון בר יוחאי, חמישה דברים העושה אותם מתחייב בנפשו ודמו בראשו (כלומר שמביא את עצמו לידי סכנה), ואחד מהם, האוכל שום קלוף או בצל קלוף או ביצה קלופה שעבר עליהם הלילה. ומבואר שיש איסור לאכול שום או בצל או ביצה שעבר עליהם כל הלילה כשהם ק......

לקריאת ההלכה

נתינת חטים לפני הצפורים בשבת שירה

שבת שירה בשבת ‏הקרובה, אנו קוראים בפרשת השבוע את פרשת בשלח. ובפרשת בשלח אנו קוראים את שירת הים, ששרו בני ישראל בצאתם ממצרים. והיא הנקראת "‏שבת ‏שירה". ויש שנהגו בשבת זו, ‏לתת אוכל, זרעונים וחטים וכדומה, לפני הצפורים, זכר למה שנאמר במדרש, שילדי ישראל האכילו צפורים זרעונים ש......

לקריאת ההלכה


ט"ו בשבט – תות שדה

הערב, (מוצאי יום ראשון, שהוא ליל שני), יחול ליל ט"ו בשבט, ונוהגים כמה מנהגים מיוחדים ביום זה, כמו שנבאר. איסור תענית ומנהג לימוד הזוהר אסור להתענות (לצום) ביום ט"ו בשבט. ויש נוהגים לעשות לימוד בליל ט"ו בשבט, וקוראים במשנה ובספר הזוהר הקדוש בדברים הקשורים ליום זה. והגאון רבי יעקב ר......

לקריאת ההלכה

יסוד דיני ברכות – הנהגת מרן זצ"ל בעניני ברכות

שאלה: כיצד יש לנהוג במקרה שהכנסתי מאכל לפה ללא ברכה? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף לה.) תנו רבנן, אסור לו לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה, וכל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה, מעל. (מעל, מלשון מעילה, כאדם הנהנה מן ההקדש, שהרי העולם כולו שייך לה' יתברך, שנאמר "לה' הארץ ומלואה".)......

לקריאת ההלכה

עשיית סימן בשבת

שאלה: אדם הקורא בספר בשבת, ומעוניין לסמן בצד הדף "סימן", על ידי חריטה קלה באמצעות הציפורן. או קיפול בצד הדף, האם מותר לעשות כן בשבת? מלאכת כותב תשובה: אחת מן המלאכות האסורות בשבת, היא מלאכת "כותב". וכל הכותב בשבת, אפילו לא כתב אלא שתי אותיות, חייב משום חילול שבת. (ואף בכתיבת ......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה