הלכה ליום שישי כ"ז אלול תשע"ט 27 בספטמבר 2019

שאלות ותשובות הלכה יומית - אתרוג בראש השנה – ילד שתוקע בשופר – אשה שאינה יכולה להגיע לבית הכנסת – הוצאת שופר - הרגשה של ריחוק

לקט תשובות שנמסרו בזמן האחרון

שאלה: האם נכון לאכול אתרוג בליל ראש השנה?

תשובה: אצלינו לא נהגו בזה. אולם הטור (בסימן תקפג) כתב שיביאו אתרוג בליל ראש השנה. ואומרים עליו לפני שאוכלים אותו "יהי רצון מלפניך וכו' שנהיה הדורים במצוות". ומרן רבינו זצ"ל (חזו"ע עמוד צט) הביא שבספר "יוסף את אחיו" כתב שכן נוהגים בעיר הקודש ירושלים. וכן כתב הגאון רבי יהודה נבון (בתשובה שבספר "פרי האדמה"), שנוהגים בירושלים לחלק בליל שני של ראש השנה חתיכות אתרוגים כדי לברך בקידוש "שהחיינו" על פרי חדש. לכן, מי שנהג כן, ימשיך במנהגו. וגם מי שלא נהג כן, יכול לנהוג כן אם ירצה.

 

שאלה: האם ילד בן שתים עשרה יכול לתקוע בשופר עבור אדם זקן שאינו מגיע לבית הכנסת?

תשובה: מי שעדיין לא מלאו לו שלוש עשרה שנה ויום אחד, אינו מחוייב במצוות שופר אלא מצד מצוות חינוך. ולכן, הוא גם אינו יכול להוציא אנשים אחרים ידי חובת מצוות השופר. לכן, יש לדאוג לאדם כזה שלא שמע את התקיעות, שיגיע אדם שכבר מלאו לו שלוש עשרה שנה ויום אחד, כדי שיתקע עבורו ויוציא אותו ידי חובת התקיעות.

 

שאלה: בכל שנה הייתי מגיעה לבית הכנסת לשמוע שופר, והשנה איני מסוגלת להגיע לבית הכנסת, מה עלי לעשות?

תשובה: כל דבר מצוה שאדם נהג בו כמה פעמים, יש בו צד של קבלה ממש כמו "נדר", שיש לעשות "התרת נדרים" כדי שיוכל לבטל את אותה המצוה. לכן יש אומרים שאשה שנהגה בכל שנה לשמוע קול שופר, אינה רשאית להמנע ממצוה זו אלא אם תעשה "התרה" על שלא אמרה שהיא נוהגת כך "בלי נדר".

אולם למעשה, אם מדובר בדבר זמני, כלומר, רק בשנה זו האשה אינה יכולה לשמוע קול שופר, כתב מרן זצ"ל בכמה מקומות, שמעיקר הדין אין היא צריכה לעשות "התרה". ועוד כתב מרן זצ"ל, שאם בעלה של האשה כיון לפטור אותה בהתרת נדרים שעושים בבית הכנסת בערב ראש השנה, גם כן אין היא צריכה לעשות "התרת נדרים", ותוכל לסמוך על התרה זו. (חזו"ע עמוד קל).

 

שאלה: במושב שלנו אין "עירוב". האם מותר להוציא בראש השנה (שחל ביום חול) את השופר מבית הכנסת כדי לתקוע בבית אחר עבור נשים? האם מותר לתקוע בכלל אחרי התקיעות בבית הכנסת?

תשובה: מותר להוציא שופר מבית הכנסת ולהעבירו לבית אחר כדי לתקוע בשופר עבור נשים. מאחר ויש בזה מצוה עבור הנשים. (וראה בחזו"ע שם). ואסור לתקוע בשופר לאחר שתקעו בבית הכנסת, שהרי אין אלו תקיעות של מצוה. אלא אם כן תוקעים עבור אדם שעדיין לא שמע את התקיעות, כמו זקן או חולה, וכן עבור נשים שלא הגיעו לבית הכנסת.

 

שאלה: למרות שאני משתדל לחזור בתשובה, אני מרגיש מרוחק מה', בגלל העוונות שעשיתי בעבר. מה עלי לעשות?

תשובה: אין זו הסתכלות נכונה. וכבר כתב הרמב"ם, שלא יחשוב בעל תשובה שהוא מרוחק ממעלת הצדיקים מפני העוונות והחטאים שעשה, שאין הדבר כן, אלא אהוב ונחמד הוא לפני ה' יתברך כאילו לא חטא מעולם, ולא עוד אלא ששכרו הרבה מאד, שהרי טעם את טעם החטא, ופירש ממנו וכבש את יצרו. ואמרו חז"ל (ברכות לד.), מקום שבעלי תשובה עומדים, אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד. וזהו מפני שבעלי תשובה כובשים את יצרם יותר מהם.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה


דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

הלכות ערב תשעה באב

בספר המנהגים לרבינו אייזיק טירנא כתב שלא יטייל אדם בערב תשעה באב, וכן פסק הרמ"א, וכן נראה שפוסק מרן הרב חיד"א, והביאו דין זה עוד מגדולי האחרונים. ערב תשעה באב, בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית (אחרי חצות היום כמו שנבאר), אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין, ונהגו בזה איס......

לקריאת ההלכה

איסור כביסה ולבישת בגדים מכובסים בשבוע שחל בו תשעה באב, ודין בגד העשוי לספוג זיעה

במשנה בתענית (כו:) שנינו, שבוע שחל בו תשעה באב (כמו השבוע שלפנינו, כלומר, מיום ראשון הקרוב), אסור להסתפר ולכבס. וכן פסקו הטור ומרן השלחן ערוך. ולמנהג האשכנזים יש לאסור לכבס החל מיום ראש חודש אב. מהות איסור "כיבוס" ואיסור כיבוס בימים אלו הוא אפילו אם אינו רוצה ללבוש הבגד עתה, אלא להניחו......

לקריאת ההלכה