הלכה ליום חמישי כ"ו אלול תשע"ט 26 בספטמבר 2019

ההלכה מוקדשת לגמר חתימה טובה עבור

מרדכי בן רחל - נורית בת אליס

אריכות ימים וכל הישועות

הוקדש על ידי

שמואל

"הסימנים"

סימנא - מילתא
בגמרא במסכת כריתות (ו.) ובמסכת הוריות (יב.) אמרו, לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קרא, כרתי, סילקא ותמרים. ופירש רש"י, שמיני הפירות הללו הם לסימן טוב, כי הם גדלים מהר יותר משאר מיני הפירות והירקות וסימן טוב הוא לראותם בראש השנה. אולם במסכת כריתות מפורש בגמרא שיש לאכול ממיני הפירות הללו ולא רק לראותם. וכן מנהג ישראל שהובא כבר בטור ובשלחן ערוך (סימן תקפג), לאכול מהפירות הללו בראש השנה. ובספר "כל בו" כתב שנוהגים לומר "יהי רצון" על כל אחד מהם לפי שמותיהם (וכפי שמודפס במחזורים).

לברך תחילה
יש לברך תחילה על הפרי או הירק, לדוגמא, כשיקח את התמר, יברך עליו "בורא פרי העץ", ויטעם ממנו, ורק אחר כך יאמר את נוסח ה"יהי רצון" וימשיך לאכול תמר. (ומכאן כבר אינו צריך לברך "העץ על שאר הפירות).

יש נוהגים לומר את ה"יהי רצון", ולאחר מכן לברך ולאכול. ומנהג זה הובא בספר מטה משה (סימן תשצ) ועוד. ומכל מקום מאחר ואין זה נכון להקדים את בקשתינו לפני שנברך ונשבח את הקדוש ברוך הוא, לכן המנהג הוא לברך תחילה, לטעום, ואחר כך לומר "יהי רצון" ולהמשיך באכילה. וכן נהג מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל. והביאו ראיה לזה ממה שאמרו במסכת נדרים (לב:) על שם בן נח, שהוא מלכי צדק מלך שלם, שיצא לקראת אברהם אבינו והוציא לו לחם ויין, ויברכהו ויאמר: "בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ", ואחר כך סיים: "וּבָרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן אֲשֶׁר מִגֵּן צָרֶיךָ בְּיָדֶךָ". אמר לו אברהם, וכי מקדימים ברכת עבד לברכת קונו? ולכן גם כאן, ראוי להקדים את הברכה הראוייה לפרי, ולטעום ממנו, ורק אחר כך לומר את תפלת יהי רצון שהיא בקשת רחמים עלינו. (ועיין עוד בחזו"ע עמוד צד והלאה).

ביום ובלילה
כתב מרן החיד"א (מחב"ר סימן תקפג) שנהגו לעשות את כל סדר המאכלים של הסימנים גם בלילה השני של ראש השנה. ובספר בן איש חי (פר' נצבים) כתב שנהגו לעשות כן גם בסעודות הבוקר של ראש שנה. ולמעשה מנהג רוב ישראל לעשות כן רק בלילות של ראש השנה. וכן נהג מרן זצ"ל.

דלעת, רוביא, רימון
הדלעת, נקראת בלשון הגמרא "קרא", ובערבית היא נקראת "קרע"  (ידוע שהשפה הארמית והשפה הערבית, הן קרובות מאד זו לזו, כי הערבית היא ארמית ועברית שנשתבשה), ולכן כתב בספר בן איש חי (פרשת נצבים) שאנו רומזים על שמותיה של הדלעת בשתי השפות. ואומרים כך: יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו, שיקרע רוע גזר דינינו ויקראו לפניך זכיותינו".

וכן "רוביא" שהיא שעועית (ממין מסויים. ויש אומרים שהיא פול המצרי), ובערבית נקראת "לוביא", אומרים עליה "יהי רצון מלפניך וכו', שירבו זכיותינו ותלבבנו". וכן נהג מרן זצ"ל.

נוהגים לאכול רימון, ואומרים עליו "שנהיה מלאים מצוות כרימון".

תפוח בדבש, ראש כבש
בני אשכנז נוהגים לאכול תפוח בדבש. והספרדים נהגו לאכול תפוח מרוקח בדבש. כלומר "ריבת" תפוחים או "ריבת" חבושים. וכן היה המנהג אצל מרן זצ"ל. ואומרים"שתתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה". אולם מי שמתקשה בכך, בודאי שיכול להסתפק בתפוח בדבש בלא מרקחת. (והיה מרן זצ"ל רגיל לומר, שתהיה שנה מתוקה, הכוונה שתהיה שנת תורה. כי דברי תורה מתוקים מדבש ונופת צופים).

נוהגים לאכול גם ראש של כבש, ואומרים עליו "שנהיה לראש ולא לזנב, וזה זכר לאילו של יצחק אבינו בן אברהם אבינו עליו השלום". ואם אין לו ראש של כבש, יכול לקחת ראש של עוף (וטוב שיצרף עמו בשר כבש, כדי שיוכל לומר וזה זכר לאילו וכו'). (ואם אין לו ראש של עוף רשאי לומר "יהי רצון" בלא שום דבר לפניו).

כל אחד לעצמו
רשאי כל אחד מבני הבית לברך לעצמו, וכן לומר "יהי רצון" לבדו. ואינו חייב לצאת ידי חובה מגדול הבית. ובכל מקום יעשו כפי שירצו בענין זה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה


משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

חלוקי כפרה

ימי חודש אלול, בהם אנו עומדים, הם ימי תשובה וסליחה וכפרה. כמו שהזכרנו כבר. ועתה נתמקד בסוגי העוונות השונים, איזה עוון חמור יותר, וכיצד ניתן למחות את העוונות לגמרי. ארבעה חלוקי כפרה שנינו בברייתא במסכת יומא (דף פו.), "ארבעה חלוקי כפרה הן". כלומר, יש ארבע דרגות (חלוק, מלשון חלוקה) שונות ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

לעולם יראה האדם את עצמו חציו חייב וחציו זכאי

אמרו רבותינו (במסכת קדושין דף מ ע"ב), לעולם יראה אדם את עצמו, חציו חייב וחציו זכאי, עשה מצוה אחת, אשריו, שהכריע את עצמו לכף זכות, עבר עבירה אחת, אוי לו, שהכריע עצמו לכף חובה. עד כאן. וביאור הדברים, שהאדם כל חייו, יראה את עצמו כאילו הוא בינוני, שהרי בודאי שאין לאדם לחשוב את עצמו שהוא צדיק. וכ......

לקריאת ההלכה